תקציר עונת 2018

תקציר עונת 2018

שיר לרשומה זאת.

מדי שנה אני נוהג לסכם את הפעילות בשנה החולפת. אחרי ששנת 2013 הייתה גרועה במידה יוצאת דופן, השתדלתי בשנים שלאחר מכן להתמקד בדברים חיוביים. אפשר לקרוא כאן את הסיכומים הקודמים: 2013, 2014, 2016, 2017 (2015 נזנחה).

בשביל לסכם את השנה הזאת כהלכה, צריך לחזור אחורה לחצי השני של 2017, כשסבלתי מאפיזודה דכאונית. האפיזודות האלה היו חלק רגיל מהחיים שלי לפחות מאז גיל 20, אבל לקח לי הרבה שנים להבין מה קורה. חברים שהכירו אותי לאורך השנים האלה יודעים להגיד בדיעבד שהם ראו אותי עובר את זה, אבל אני לא הכרתי במצב עד בערך לפני שנתיים. לשמחתי אני מוקף בהרבה אנשים מאד חיוביים, שתומכים בטיפול, כך שיכולתי להבין מה קורה ובסופו של דבר להביא את עצמי לדבר עם פסיכולוג.

החוויה עם הפסיכולוג לא הייתה מוצלחת במיוחד וגם לא התמדתי בביקורים בסופו של דבר. עברתי את התקופה ושמתי את העניין מאחורי, "עד הפעם הבאה" אמרתי לעצמי. עברנו חצי משנת 2018 ועולה לי בזיכרונות הפייסבוק ההודעות שכתבתי שנה קודם לכן, באותה התקופה. הבנתי שעברתי שנה שלמה בלי אפיזודה נוספת בזכות ההסברים שסיפק לי הפסיכולוג הצלחתי "לפתור" את חלק מהבעיות המחשבתיות שליווה אותי, ולחיות בצורה בריאה קצת יותר.

דבר אחר שהתברר לי השנה הוא שאחרי הרבה זמן שנאבקתי בהרגלי עבודה רעים, הצלחתי להגיע לאיזון שמאפשר לי לעבוד ולהשלים פרויקטים בהצלחה. יש כמה גורמים שהשפיעו על זה, אני מניח שזה גם היה קשור בעבר לדיכאון; הלימודים לתואר תרמו לכך מאד, כשפתחתי שיטות עבודה שמאפשרות לי להשלים משימות לימודים בזמן; יש לי טכניקות חדשות לתיעוד משימות שמשקפות לי כמה עבודה באמת עשיתי בתקופת זמן נתונה (עוזר מאד להרגשה העיקשת של "אני לא עושה שום דבר"); ואני חבר בקבוצת תמיכה מועילה מאד בפייסבוק, בה אנחנו מספרים אחת לשני את כל המשימות הקטנות והמעצבנות שאנחנו רוצים לעשות, ומעודדים את החברים גם כשהם מוותרים ולא מצליחים. אנחנו כותבים כל יום מה אנחנו רוצים לעשות, ומה הספקנו לעשות, ומקבלים תמיכה כשאנחנו חרדים ומודאגים מהחיים בכלל. זה חשוב.

כל זה הוביל לכך שהיום אני מרגיש בשל יותר; בוגר יותר; בטוח יותר ביכולת שלי להשלים את המטרות שאני מציב לעצמי.

פלאים: גיבורי המחר

יש איפשהו בטוויטר שלי ציוץ מחודש יוני בו אני פשוט בהלם מכך שסיימתי לתרגם עוד משחק תפקידים. במקום מסוים אני עדין בהלם. הפרויקט הזה היה מדהים, ובחלק מהמובנים שונה מכל דבר שעשיתי לפניו.

כשהחלטתי להוציא לאור את "ואנור" ב־2012, לא ידעתי כלום. היה לי ידע טוב בשפה אבל לא ידעתי מה זה אומר לתרגם מוצר; לא ידעתי מה כרוך בהוצאה לאור; לא ידעתי מה באמת דרוש בשביל מימון המונים (שהיה הראשון בתחום בישראל). וכשהכל נגמר, לא הרגשתי שהתוצאה הייתה יוצאת דופן, אלא פשוט עוד משהו שרציתי לעשות, ועשיתי; לא ידעתי איזה השפעה תהיה לואנור על קהל החובבים.

כשהחלטתי לתרגם את Masks זה היה שאחרי שהוצאנו לאור את "קוסמים קטנים" ואת המהדורה המחודשת של ואנור. כבר עברתי הוצאה לאור של שלושה ספרים, וארבעה מימוני המונים שונים. ידעתי הרבה יותר. נכנסתי לפרויקט הזה כבעל מקצוע שמכיר את התהליך שהוא צריך לעבור. ואני חושב שדווקא עצם הידיעה הזאת היא מה שמשאיר אותך המום בסופו של התהליך. כי אתה מבין באמת מה עשית. אתה מבין איך כל אחת מהלבנים שהרכיבו את הפרויקט הזה השתלבה ליצור את התוצר הסופי. וזה ממש מדהים.

העבודה על פלאים לא הייתה קלה בחלק מהזמן; גיוס התמיכה במימון ההמונים היה מורכב ומתיש; ולא כולם יאהבו את מה שיצרנו – זה גם דבר שאתה לומד לקבל, לכל פרויקט יש את האנטגוניסטים שלו. אבל אני יושב היום מול הקובץ של פלאים, ומתמלא אושר. וזה עוד לפני שיש את הספר המודפס ביד!

פרויקטים בפיתוח משחקי ווידאו

השנה קרה דבר מופלא. אחרי קשקושים וגישושים במשך 15 שנה, השתלבתי בשני פרויקטים שונים של פיתוח משחקי וידאו. האחד הוא פרויקט עצמאי שאולי ואולי לא יניב פירות בעתיד, והשני הוא פרויקט בו אני מועסק כפרילנסר – משלמים לי לעבוד על משחק! אני לא יכול לספר יותר פרטים כרגע על הפרויקטים האלה. ברגע שיהיו יתפתחויות, צפו לעדכונים.

תוכניות פודקאסט

אני חושב שרבים מהקוראים שמכירים אותי היום לא יודעים שהתחלתי להקליט תוכניות – פודקאסט ווידאו – כבר משנת 2012. שתי התוכניות הראשונות שלי היו "קשקשת", שנוצרה בהשראת ה־Vlogbrothers ובה הקדשתי 4 דקות מול המצלמה לדבר על כל מיני דברים – חלק מהסרטונים האלה זכו לדי הרבה צפיות לתקופתם – ותוכנית הפודקאסט "חינוך מחדש" שנוצרה בהשראת ספק סביר, בה הקלטנו פאנל של חברים על נושאים תרבותיים שחשבנו שזוכים ליחס מוטעה בחברה.

תחום הפודקאסט זכה לקבל מקום משלו בשני סיכומי השנה האחרונים, כשהתוכנית העיקרית שאני ממשיך לעסוק בה היא שורפים משחקים. השנה חווינו נפילה משמעותית בקהל המאזינים, שהוביל לשינוי בפורמט, בתחילה למגישים שמתארחים על בסיס חודשי ולאחר מכן קיצור משך הפרקים ל־50 דקות.

שני השינויים האלה נועדו קודם כל להקל עלי בהפקת התוכנית. הירידה במספר המאזינים גרמה לירידה במוטיבציה שלי להמשיך להפיק אותה, אבל מצד שני היא עדין הפורמט העיקרי שמאפשר לי לנתח ולדון על משחקים. לכן נסיתי למצוא דרך בה נמשיך לשדר את שורפים משחקים, תוך הפחתת חלק מהלחץ שכרוך בהפקה. וזה אכן מה שקרה. תכנון ההקלטות החודשיות מאפשר לנו להקליט פרקים רבים יותר (בממוצע כ־10 פרקים נוספים בשנה) משום שיש פחות בלת"מים; קיצור זמן התוכנית מוריד את זמן ההכנה שכל פרק דרש. בסוף אוקטובר לקחתי שבועיים הפסקה מהקלטות, ושמחתי מאד לחזור ולהמשיך.

מלבד שורפים משחקים, עברנו שנה ראשונה של שידורי "על כתפי גמדים" באנגלית. אני אומנם לא מגיש קבוע בתוכנית, אך ממשיך ללוות את אורי וערן בהפקת התוכנית והפעילויות שסביב לה. לפני חודש התחלתי להקליט תוכנית משלי על גבי הפיד הגמדים, Forging Ahead, שהיא תוכנית בה אני מדבר על תכנון קמפיין המשחק הביתי שלי.

תוכנית חדשה נוספת שהצטרפתי אליה השנה היא Storm Chasers – מדברים גיבורי הסערה בעברית, בהפקתו של עומר קפלן. עומר התחבר אלי בטוויטר בשלב כלשהו במהלך השנה, ולאחר שהתארח בשורפים משחקים החליט שהוא רוצה תוכנית משל עצמו.

טיול ללונדון

עד שנת 2014 לא יצאתי מהארץ כאדם בוגר; מאז התמזל מזלי לטוס לחו"ל מידי שנה. הייתי בלונדון בפעם הראשונה ב־2015, כשהביקרתי בכנס EGX Rezzed. הייתי חמישה ימים בעיר, מתוכם שלושה ימי כנס, ולא באמת טיילתי או בקרתי באטרקציות.

השנה החלטתי שאני רוצה לטוס שוב, בחופשת הסמסטר, ושאלתי את אמא שלי אם היא רוצה לבוא גם. כך יצא שטסנו ל־8 ימים, ותכננו מלא דברים לעשות בעיר. היה מדהים (אלבום לחברים). כל כך מדהים, שבפברואר 2019 אנחנו שוב טסים, הפעם ל־10 ימים, להשלים כל מיני דברים שלא עשינו בפעם הקודמת (וחלק מהדברים שכן עשינו) וגם לצאת קצת מחוץ לעיר. אני ממש נהנה לטייל בארץ זרה שאני מבין את השפה ויודע להתמצא.

לימודים לתואר ראשון

זה אחד מהדברים האלה שנמצא ברקע ולא באמת מתייחסים אליו. האמת שרוב הזמן הוא לא שווה התייחסות. שני שליש מהלמידה לתואר הם דברים שעושים רק כדי להשלים את המחויבויות. אבל…

אני מנסה להשלים תואר ראשון כבר עשר שנים. התחלתי ישר אחרי השחרור מהצבא, וזה לא עבד. בעיקר מטעמי תקציב, אבל לא רק. היום אני יודע שממש לא הייתי בשל בשביל זה בגיל 22. כלומר, בטח הייתי מצליח לסיים את התואר בקושי, עם איזה ממוצע 70. אולי היה יורד לי האסימון בשנה ב' והייתי מבין איך אמורים ללמוד באקדמיה. ואולי לא.

מה שחשוב זה שהאסימון הזה נפל עכשיו. עברו אולי שני סמסטרים עד שהתחלתי להבין באמת איך עובדים קורסים אקדמיים, ואיך כותבים עבודות ועונים תשובות (שני קורסים של כתיבה אקדמית ממש לא עזרו בזה). והתברר לי שאני מוצא בכל המערכת הזאת הגיון, ואני אפילו טוב בזה! כך זכיתי לקבל הצטיינות על הלימודים בשנה החולפת (זה כמעט לא קרה, כי הייתה להם טעות במערכת).

יש עוד שני סמסטרים כדי לסיים את התואר, שיעברו כבר. קצת נמאס לי P:

עד כאן לעונת 2018. בעונה הבאה צפויה לנו עבודה על עוד משחקים, טיול נוסף ללונדון, וסיום התואר הראשון סופסוף.

נ.ב.

השנה ערן לימד אותי לקח חשוב, של חשיבות קריאה ושכתוב מחדש של כל דבר שאני כותב. תודה ערן!

תקציר עונת 2017

כמדי שנה מאז 2013 אנו מתכנסים לסכם את הפעילות שלי בשנה החולפת. אתם יכולים לקרוא את הסיכומים הקודמים כאן: 2013, 2014, 2016 (כן, 2015 נזנחה).

קוסמים קטנים: את השנה פתחתי עם פרויקט ההוצאה לאור של קוסמים קטנים. בשנה הקודמת הספר, בהובלתו של איתי חורב, עבר מימון המונים מוצלח מאד וסיים את שלבי התרגום והעריכה. לאחר מכן הוא הגיע אלי לעיצוב, עימוד והכנה לדפוס. הדרך הייתה מעט פתלתלה, אולם בסופו של דבר המוצר הסופי הושלם וההדפסה הגיעה לידיו של איתי, בדיוק בזמן לכנס ביגור כדי למסור את העותקים הראשונים לתומכי המימון שציפו להם. אם פספסתם את המימון, אתם יכולים לרכוש לעצמכם עותק דיגיטלי או מודפס.

מהדורה מחודשת לואנור: יחד עם העבודה על קוסמים קטנים השתעשעתי בניסיון לעמד מחדש את הספר של ואנור. הניסיונות להוציא מהדורה מחודשת החלו כבר כשנה לאחר יציאת הספר לאור, אולם שני אבי-הטיפוס הראשונים שהודפסו ב-Print on Demand היו פגומים בצורה שלא ניתן לתקן, בשל פורמט הקובץ. עם ההכרות המחודשת שלי עם InDesign, התחלתי במלאכה של בניית הספר בצורה תקינה לפי הסטנדרטים המקובלים בהוצאה לאור. עם סיום העבודה וקבלת אבטיפוס תקין, המהדורה המחודשת יצאה למכירה מוקדמת דרך אתר מימונה, ובאמצע דצמבר הסתיימה ההפקה של הגרסאות השונות שנשלחו לתומכים. המהדורה המחודשת זמינה כעת לרכישה לכלל הציבור.

תרגום פלאים: כבר ב-2015 דברתי על הכוונה שלי להוציא לאור משחק תפקידים של גיבורי על, בעולם המערכה שלי – אדירים. בהתחלה נבחן המשחק Worlds in Peril כמועמד לתרגום, אולם לאחר מערכת פלייטסט קצרת מועד, ערן אבירם ואני הגענו למסקנה שהמשחק לא מתאים למה שאני רוצה לעשות. הפרויקט נזנח למשך תקופה, כשבשלב מסוים הבנתי שכדי לממש את מלוא הפוטנציאל של אדירים אצטרך לכתוב אותה בשיטה חופשית בהרבה – ככל הנראה, Fate. למרות זאת עדין רציתי להוציא לשוק הישראלי משחק תפקידים של גיבורי על, ועם הגילוי שהמשחק החדש Masks מופץ ברישיון פתוח, החלטתי לתרגם את המשחק. משום שרישיון המשחק לא מכיל את תוכן המערכה Halcyon City, הספר יכיל, בדומה לואנור, פרטי מערכה פרי עטי – למעשה, עיבוד של אדירים לפורמט המשחק החדש, בו השחקנים משחקים קבוצה של גיבורים בני-נוער. עבודת התרגום כבר בעיצומה, עם חגי גומפרט כעורך הראשי – בתקווה שנספיק לסיים עד מרץ 2018, כשחגי מתחיל את ההתמחות שלו בעריכה-דין.

הפקת סרט צוות וסרט תדמיתי למרכז הרפואי פוריה: בפברואר הצטרפתי לזוג סטודנטים שלומדים איתי במכללת כנרת להפקת סרט עבור המרכז הרפואי פוריה. עבדנו במשך שני ימי צילום לצלם שני סרטים: הראשון, סרט פנימי של בית החולים עבור הצוות, שהיה בסגנון מערכונים/הומוריסטי והציג סצנות מהעבודה היום-יומית בחדרי המיון. השני, סרט תדמיתי של המרכז הרפואי שהוצג בכנס ארצי של משרד הבריאות. בתוך הצוות המצומצם שלנו, אני הייתי אחראי בלעדית על הסאונד – לחבר את המיקרופונים שצריך לחבר, לוודא שרמות הקול תקינות, לוודא שאין רעשי רקע, וכן הלאה. בנוסף, כיוון שלא מדובר בצוות הפקה מלא, לכולנו היו כובעים נוספים ועשינו הכל מהכול. זאת אחת החוויות הלימודיות המועילות ביותר שעברתי, למרות שלא היה לה שום קשר ללימודים במכללה.

בנייה מחדש של Icel.me: האתר המרכזי שלי – שהבלוג בו אתם קוראים כרגע נמצא תחתיו – ישב תחת חשבון אכסון משלו בחברת SPD. כשהקמתי אותו הוא היה ניסוי כלים לטכניקות SEO אותן פיתחתי לאורך שנות עבודתי בתחום, ובשנתיים הראשונות לפעילויות עקבתי בדקדקנות אחרי הטכניקות האלה בהצלחה רבה. עם השנים, המוטיבציה להשקיע באתר ירדה ואיתה הפעילות בו, והוא כבר לא הצדיק החזקת חשבון אכסון עצמאי. לכן עבדתי השנה להעביר את כלל מערכת האתר לשרת האכסון הכללי שלי. לא אלאה אתכם בפרטים הטכניים, מספיק להגיד שהמעבר לא היה פשוט. עם השלמתו עדכנתי גם את עיצוב האתר, מתוך הבנה שהעיצוב הקודם שירת מטרה שונה ממטרתו הנוכחית של האתר – היום, האתר משמש כבמה עבור תכנית הפודקאסט שורפים משחקים, ומידי פעם כתבות אחרות.

מתגלגלים בקמפוס: בתכנית הלימודים לתואר הראשון בתקשורת במכללה האקדמית כנרת לומדים בשנה א' קורס שנתי של יסודות הרדיו. במכללה נמצאת תחנת רדיו פונקציונאלית מלאה שמשדרת על תדר 106fm – הרדיו המקומי הקהילתי, ומשרתת לא רק את הסטודנטים אלא גם את תושבי הסביבה. היא משדרת שישה ימים בשבוע, בעיקר בערבים, תכניות מקוריות; ובשאר הזמן מוזיקה ברצף. לא כל הסטודנטים שעוברים את קורס יסודות הרדיו מגיעים בסופו של דבר להנחות תכנית רדיו מלאה, אך שלושה סטודנטים שלומדים איתי עשו זאת ואף המשיכו את התכנית שלהם בשנה ב'. אני הצטרפתי אליהם בתחילה כמגיש פינת התרבות, תפקיד שהתפתח לתמיכה טכנית בשידור התכנית (כולל השמשת מצלמת רשת לשידור חי בפייסבוק) ובסמסטר השני של השנה גם בתור מפיק שותף. גם הקמתי אתר ייעודי לתכנית שמאפשר להאזין לתכנית בפורמט פודקאסט.

ליל הנצח וחורש האפר: בתקציר של העונה הקודמת ספרתי על מערכת ליל הנצח, משחק הואנור שהנחתי בצ'אט טקסטואלי. המשחק הסתיים השנה לאחר 14 חודשים, ללא ספק הקמפיין הארוך ביותר שהרצתי וגם אחד משני הקמפיינים בהם השתתפתי שהגיעו לסיום העלילה ולא נעצרו באמצע. לאחר סיומה של ליל הנצח, חלק מהקבוצה בחרה להפסיק – מטעמי זמן וטעמי הפורמט, שבפירוש לא מתאים לכל אחד. לאחר הפוגה קצרה גייסנו מספר שחקנים נוספים ופתחתו במערכה חדשה, חורש האפר. חלק מהלקחים שהופקו מליל הנצח ייושמו בתכנון חורש האפר, כשאנחנו עכשיו חצי שנה לתוכה.

Halt and Catch Fire: אני לא נוהג להתייחס בסיכומים האלה ליצירות ספציפיות, אפילו למשחקים מאד מוצלחים. אני גם באופן כללי לא נוהג להתייחס לסדרות, סרטים ומשחקים מבחינת איכות – לדעתי, זה עניין אקדמי שמעבר למאמרים ללימודים אין לי עניין לדון בו. כשאני ממליץ (או משמיץ) סדרה, אני עוסק בכמה נהניתי ממנה. ישנן שתי יוצאות דופן, סדרות שלא רק נהניתי מהן באופן מיוחד, אלא שהיו בעלות משמעות, ששינו משהו בתפיסה המחשבתית שלי, שהתחברתי אליהן בצורה הרבה יותר עמוקה. הראשונה היא The Newsroom, אותה ראיתי לראשונה בשנה שעברה. והשנייה היא Halt and Catch Fire, אותה ראיתי השנה ושהעונה הרביעית והאחרונה שלה הסתיימה באוקטובר. את התגובה שלי לסדרה, שבאמת נגעה בי בצורה שאף סדרה אחרת לא הצליחה, סיכמתי בציוץ:

"… [תפסה אותי] בנקודה בה הרגשתי שאני לא מסוגל יותר להגשים את החלומות שלי. ומבחינתי היא מציגה את נצחון הרוח היזמית, החתרנית, היוצרת, שלא נותנת לנורמות להכתיב לה מה לעשות."

לסיום: בפעם הבאה שאתם רואים אותי מתלונן – בטוויטר, בפייסבוק, פנים אל פנים – שאני לא עוסק מספיק, ולא מספיק ולא פרודוקטיבי, אני נותן לכם רשות לקחת עיתון מגולגל ולדפוק לי מכה בראש.

תקציר עונת 2016

שיר לרשומה זאת.
תמונת הכותרת של אביב אור וערן אבירם, מעד ארבעה משחקנים.

בשנת 2013 התחלתי לראשונה לכתוב סוג-של סיכומי שנה לא מחייבים. שנת 2013 נותרה עדין אמת המידה התחתונה לכמה רע יכול להיכנס לתקופת זמן כל כך קצרה. שנת 2014 הייתה חיובית הרבה יותר. ב-2015 לא כתבתי תקציר כי התקופה נובמבר-דצמבר הייתה נוראית עבורי, ולמרות שהתכוננתי בראש לרשומה כזאת, בסופו של דבר לא כתבתי אותה.

ברובה, שנת 2016 הייתה חיובית. היו עליות ומורדות, אך בסה"כ התוצאה לטובתנו. מה היה לנו?

  • בתחילת השנה הצלחתי לעבוד במשך חודשיים כמעט במשרה מלאה על Champions of Fate. המשחק עבר מאוסף של רעיונות וחלקים חצי-מוכנים, לגרסת אלפא שאפשר ממש לשחק אותה עם אנשים, ואכן הרצתי שני פלייטסטים שהובילו לסבבי שו"ש. לאחר התקופה (שהסתיימה בדיוק ביום-ההולדת שלי) הרגשתי שרוף מרוב כמות הזמן שהשקעתי בפרויקט, ולא הצלחתי לחזור אליו. בחודשים מאז כתבתי כמה רשימות פרטים לביצוע לגרסה הבאה של המשחק, אבל טרם חזרתי לעבוד עליו. באופן אישי אני מרגיש רע שהתכוונתי לסיים את הפיתוח במהלך 2016 ולא התקרבתי לזה, אך בראיה לאחור, זאת הייתה קפיצת דרך משמעותית שאסור לי לזלזל בה.
  • עוד לגבי גיבורים וגורלות, עיצבתי אריזה יפהיפה שאני מאד גאה בה ומחשיב אותה כרגע לפסגת השגי בעיצוב. נבות רם עיצוב לוגו חדש לואנור והוא מהמם ברמה אחת, כיף לי ממש שיש אנשים מוכשרים כל כך בסביבתי.
  • ועוד לגבי המשחק (מסתבר שלמרות ההרגשה הסוביקטיבית שלי, ההתרחשות הייתה מאד משמעותית!), לקחתי את ואנור שהיה עד אז רק המותג למשחק התפקידים הישראלי, והפכתי אותו למותג-הגג שלי לפיתוח והפצת משחקים. מה יקרה עם זה בעתיד? לא יודע. אבל אני מרגיש שזאת התקדמות ראויה לציון.
  • השנה הייתי שותף להפקה של לא אחד, כי עם שני (!) מרתוני שידור משחק-תפקידים לצדקה. הראשון, ממש בתחילת השנה, היה מרתון ציידי המפלצות – שלמרות שהופק בתנאים לא אידאלים היה הצלחה מסחררת ופסגה חדשה ברמה אליה אנחנו יכולים להגיע. השני, מרתון Up to Four Players and a GM – היה ניסיון ראשון בהפקה לקהל דובר אנגלית והיה הצלחה בפני עצמו, למרות חבלי לידה ושינויים בפורמט.
  • אפרופו על כתפי גמדים, השנה יצאנו יחד עם איתי חורב בגיוס ההמונים לפרויקט קוסמים קטנים – משחק תפקידים להורים וילדים – שגייס 32,000 ₪ (!!) ומחזיק כרגע בתואר המימון המוצלח ביותר למשחקי תפקידים בישראל. הליווי של איתי בתהליך השיווקי של הגיוס היה משמעותי מאד עבורי ולימד אותי רבות בפן המקצועי-אישי של הליווי. הפרויקט כרגע בשלבי העימוד של הספר – גם משימה שנמצאת באחריותי, ושנתנה לי הזדמנות לחזור ולהכיר Adobe InDesign, התוכנה המעולה ביותר שכולם צריכים אבל לא יודעים שהם צריכים.
  • העימוד של קוסמים קטנים גם עודד אותי לחזור לעבוד על המהדורה המודפסת החדשה של ואנור, אותה אני מנסה להוציא לפועל כבר שנתיים אבל מסיבות טכניות שונות, כשלה. בזכות InDesign יש סיכוי טוב שבחודשים הקרובים הפרויקט יסתיים בהצלחה.
  • עוד ואנור (כי לא היה מספיק!), השנה התחלתי להנחות את מערכת ליל הנצח, מערכת ואנור שבועית בצ'אט. היא זוכה לכמה תארים, כמו המערכה הארוכה ביותר שהרצתי אי-פעם, מערכה בצ'אט שמחזיקה מעמד כבר חצי שנה, המערכה בשבילה אני כותב דברים חדשים לואנור אחרי מספר שנים שלא עשיתי זאת בכלל, ועוד.
  • השנה גליתי את MagicaVoxel, תוכנה מדהימה למידול תלת מימדי באמצעות ווקסלים, ובמשך כמה שבועות עבדתי עליה למדל בניינים שונים ואף יצרתי קונספט למשחק שישתמש בהם.
  • מכל הדבר האלה, הדבר שמילא את רוב הזמן שלי בשנה האחרונה הוא השיבה ללימודים האקדמים במחלקה לתקשורת של המכללה האקדמית כנרת. יש לי הרבה דברים להגיד על הלימודים האלה (ואם אתם עוקבים אחרי בטוויטר, קראתם אותם לעיתים קרובות), אבל מעל לכל הלימודים בשנה האחרונה הראו לי שהלכתי בסופו של דבר לכיוון הנכון – כן, התחום שלי הוא תקשורת. בין אם תקשורת שיווקית במדיום הדיגיטלי בה עסקתי באופן מקצועי במשך שש שנים, בין אם הפקה ליוטיוב, ל-Twitch.tv, הפקת רדיו או פודקאסט, בין אם כתיבה באתרים ובספרים. העבודה שלי היא לספר סיפור לקהל, וזאת עבודה שאני אוהב ושיש לי תשוקה אליה ואני לא רואה את עצמי מפסיק, בכל מדיום בו אבחר לעבוד.
  • ואם תקשורת, אז ללא ספק גולת הכותרת של 2016 הוא פודקאסט שורפים משחקים. התוכנית עשתה את צעדיה הראשונים ב-2015 אך הפכה למשמעותית השנה, עם גידול בקהל מ-50 האזנות לפרק ועד 160 ויותר כיום (320%) וכ-800 הורדות מידי חודש (לא כולל יוטיוב). כתבתי לפני שבועיים בטוויטר שמידי שבוע, כשאני רואה את הלוגו של התוכנית (גם אותו עצבתי השנה) ממלא את פיד הפייסבוק, אני מתמלא גאווה.
  • נוסף בעריכה: רק אחרי הפרסום בפייסבוק נזכרתי בעוד אבן דרך משמעותית של שנת 2016 – לאחר שנתיים של שינוי תזונתי, לא רק שהורדתי מעל 20 ק"ג ממשקלי, אלא ששפרתי משמעותית את הפרמטרים האחרים בבריאות שלי. לחץ הדם ירד, הכולסטרול ירד, תפקודי הכבד התאזנו. בקיצור, אני בריאה יותר משהייתי מזה עשור.

כאן נסיים. אפשר להגיד דברים נוספים על השנה ולהיכנס לניואנסים קטנים, אבל אני חושב שהתמונה הכוללת ברורה. לכם הקוראים, אמליץ לעשות תרגיל כזה משלכם – גם אם לא בפומבי – ולראות אילו אירועים משמעותיים היו לכם השנה, כיצד הם השפיעו על השאיפות שלכם, ובשורה התחתונה, האם טוב לכם?

שנה טובה וחג שמח.

תקציר עונת 2014

תקציר העונה הקודמת. שנת 2013 הייתה חרא.

דגשים חיובים משנת 2014:

  • שברתי שיא אישי בהחזקת מקום עבודה. קודם לכן היה שנה ו-7 חודשים.

  • שברתי עוד שיא אישי, סיום לימודים בהצלחה (בגרות לא נחשב). קבלתי תעודת גמר בעיצוב גרפי.

  • אחרי 15 שנים, טסתי לחו"ל! וגם הגשמתי חלום והשתתפתי בכנס פיתוח משחקים בחו"ל (Quo Vadis – Game Developers Conference). היה נהדר והייתי רוצה לטוס גם ב-2015. תודה מיוחדת ל- Alon Kaplan שאפשר לזה לקרות.

  • הייתי שותף לתכנון והפעלה של מרתון צריח הברקת. שהוא לא רק הפרויקט המוצלח ביותר שהשתתפתי בו עד כה, אלא היה גם חלק ממימון ההמונים המוצלח ביותר בתחום משחקי התפקידים בארץ, עד כה. ותודות ל- Eran Aviram, Uri Lifshitz יוצרי על כתפי גמדים, המשיכו בעבודתכם הנהדרת.

  • בסיום השנה השלישית להקמתו, IceL.me מרוויח כסף! לא סתם מרוויח, אלא הצליח לכסות את כל ההוצאות מיום הקמתו.

  • ממש בשבוע שעבר הכנתי את קיר האמנות בדירתי, עליו פנטזתי מזה זמן מה. הוא יצא נפלא ממש.

  • זכיתי להתקבל כשופט של טקס הענקת פרסי משחק השנה – GameIS Awards 2014.

  • שחקתי השנה 28 משחקי וידאו חדשים, +מספר לא יודע של משחקים משנים קודמות. זה יוצא יותר מ-2 משחקים לחודש.

אני חושב שזה מספיק.

תקציר עונת 2013

תקציר סיכום לשנת 2013, הידוע גם "השנה הגרוע ביותר עד כה".
– בתחילת השנה פונתי מהדירה.
– פוטרתי מהעבודה.
– אחד מחברי הקרובים ביותר נפטר.
– בהמשך השנה נגררתי במאבק עיקש כנגד מס הכנסה וביטוח לאומי על "חובות", במהלכו התנהלתי עם חשבון בנק מעוקל וכרטיס אשראי חסום.
אילולה הייתי מצויד ברו"ח מהשורה הראשונה כנראה זה היה נגמר ברע.

בצד הטוב: הוצאתי לאור את ואנור Vanor.
זהו. אין יותר דברים בצד הטוב.

קדימה 2014 ברעל.