כשאני חוזר בלילה מסרטי קולנוע חדשים אני מפרסם בפייסבוק רצף מחשבות אקראיות על הסרט שראיתי עכשיו. הפעם: Rogue One: A Star Wars Story
בגדול, נהנתי מהסרט ואני חושב שהוא מוצלח.
הסרט ממשיך את המגמה שהתחילה בפרק 7 לגרום למלחמת הכוכבים להיראות אמיתי. חיילי סער עם מדים מלוכלכים, מקומות שנראים כאילו אנשים באמת חיים בהם. חיילי מורדים שמתנהגים כמו בני אדם ויכולים להיות מניאקים ולא הכל טוב-ורע מוחלט. פרטתי קצת יותר ברצף המשבות שלי מפרק 7.
יתרה מזאת, הבמאי בפירוש ניסה ליצור סרט מלחמה מעורב עם סרט מלחמת הכוכבים. אין ספק שההתקפות של כוכב המוות עוצבו כפיצוצי פפצות גרעניות, וחלקים מסצנות הלחימה עוצבו כמו סצנות דומות בסרטים על מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד הקרב האחרון בפלנטת הארכיון.
וכדי להדגיש שמדובר בדרמת מלחמה, לאורך כל המערכה השלישית של הסרט כל דמות שחשבתם שאהבתם והתחברתם אליה, מתה. זה כמובן נעשה כדי לסגור קצוות שעלולים להישאר פתוחים, אבל זה גם משתלב יפה במוטיב הכללי.
קיי, דמות ההפוגה הקומית, הייתה מוצלחת מאד עד כדי שהייתי עצוב כשהוא מת.
צ'ירוט הוא עכשיו הג'די השני הכי אהוב עלי בכל הסרטים, אחרי קווי-גון ג'ין.
ואין ספק שחיברו הכל יפה ישר לתוך פרק 4.
עכשיו לדברים שפחות אהבתי:
CGI. ה-CG של טורקין וליאה היה מכוער. יופי שרציתם להביא דמויות ישר מהסרט המקורי, לא יודע להגיד לכם איך לעשות את זה אחרת. אבל ככה זה מגעיל. את ליאה יכולתם פשוט לא להראות – להשאיר את הגב של הבחורה בחלוק.
קו הזמן של הסרט לא ברור לי. בת כמה הייתה ג'ין בהתחלה?
בין פרקים 3 ו-4 עוברות 16 שנה. כמה מהר האימפריה מתארגנת עם היררכיה צבאית, מדים ומתקנים חדשים משלה, שלא ירשה מצבאות המשובטים?
הסרט, למרות שנהנתי ממנו, מרגיש קצת מיותר. צפיתי שהוא יכניס הרבה יותר תוספות לעלילה. בסופו של דבר הפרט העקרוני היחיד שלמדנו הוא שהם עשו retcon לבדיחה הידועה על הפגם בתכנון של כוכב המוות – אהאה לכם! זה היה מתוכנן מראש, כי המדען הראשי בעצם היה מורד. וגם היא לא הפריעה לי יותר מידי אף פעם.
כמו ב-A Day in a Life של בנות גילמור, היו כאן Cameos קצרים ומיותרים, "קריצות" לסרט המקורי. הייתי יכול להסתדר בלעדיהן (נגיד, החייזר שג'ין נתקלת בו בג'ודה, שאחר כך אובי-וואן חותך לו את היד במוס אייזלי). לפחות ג'יימס ארל ג'ונס חזר לדובב את וויידר – והסצנה שבה הוא נמצא במיכל הבקתה בלי החליפה, מגניבה ממש. למדנו גם שלוויידר יש חוש הומור!
ייצוג נשי. הוא לא קיים. זה חתיכת כתם שחור על הסרט הזה.
"הינה כל חיילי המורדים האלה שרוצים להצטרף למשימה שלנו, הם כולם גברים!"
פיכס.