מהפרקים הקודמים: התעוררתי אחרי 5.5 שעות שינה ישר לאורחת הבוקר, כי הבטן קרקרה. לאחר מכן רבצתי במלון עד סביבות 11, ויצאתי לפגוש את ערן אבירם איפה שהוא אמר לי לפגוש אותו. אני לא באמת יודע עדין לייחס את הביקור שלנו לחלקים השונים של העיר.
ההתנסות הראשונה בטיוב! מלבד קטע מבלבל אחד שלא ידעתי אם הרציף שהייתי עליו הוא למזרח או מערב, הכל הלך חלק. לא יודע מה נסיונם של אחרים בנושא, אבל מצאתי שדי קשה ללכת לאיבוד. הכל מסומן בבירור, המפות קלות לקריאה והקריינית האוטומטית בתוך הרכבת עושה עבודה טובה.
אחרי אתמול, אני כבר מכיר את כל התחנות בין המלון למרכז שם אני מחליף לקו Northren, וממנו עד למקומות שערן גורר אותי אליהם לשחק משחקים.
טיילנו בכל מיני מקומות בעיר. מעברי החצייה כאן קטסטרופה, כי הם יתנו לך לעבור רק אם תלחץ על הכפתור ותחכה- די הרבה. כתוצאה מכך רוב המקומיים לא טורחים לחכות ועוברים איך שבה להם.
הלכו ל-Orcs Nest. שכחתי שהחנות הזאת קיימת בכלל, למרות ששמעתי עליה פעמים רבות בעבר. די קטנה ולא מרשימה במיוחד. פעם ראשונה מזה המון שנים שראיתי ספרים מודפסים בחנות שאינם של מו"ד פתפיינדר. והיו מלא דברים נישתיים שאני מכיר רק ב-PDF. כל הספרים גם שמורים בניילון.
אחריה עברנו ל- Forbidden Planet, אליו המליצו לי עוד טרם הטיסה אבל כמובן ששכחתי לחלוטין. זאת חנות דווקא ממש מרשימה, עד קומה ראשונה מלאת פרצ'נדייס גיקיים מכל המינים וקומת המרתף שמוקדשת לספרים, קומיקס, ושאר הפריטים הדומיים.
יקר בטירוף. לא קניתי כלום (גם ככה אין לי מקום בתיק).
עצרנו לאכול במקום של Fish & Chips. לכל סוג דג בתפריט יש גרסת "רגיל" וגרסת "גדול". גרסת הרגיל הייתה מספיקה כדי למלא אותי לחלוטין. היה טעים, אבל לא משהו שהייתי חוזר לאכול לעיתים קרובות. הציפוי של הדג היה הרבה יותר מידי שומני, ולדג עצמו לא היה ממש טעם. אולי זה גם קשור לסוג הדג (אכלתי Cod).
ערן רצה לקנות עוגיות במקום שאני לא זוכר את שמו (שוב). גם אני קניתי אחת, עוגיית שוקולד-לבן, שהייתה מדהימה. אחרי זה המשכנו לטייל ברחובות רנדומליים לכיוון המוזיאון הבריטי. ישבנו קצת ברחבת הכניסה של המוזיאון (חשבתי ללכת לסייר שם היום, אבל זה לא יצא בסוף. אולי בשישי), אלוהים, המקום הזה ענק. ומרשים. כאילו לקחו חתיכה מרומא והצניחו אותה באמצע לונדון (חה! זה בדיוק מה שעשו).
אני כבר הייתי גמור, ידעתי שאסור לילהתרוצץ כל כך הרבה ביום הראשון של הטיול אחרי הטיסה. זה מה שהיה גם בברלין. אבל מי מקשיב לי? אפילו לא אני.
בדרך חזרה לטיוב עצרנו בחנות של EE כי מסיבה כלשהי הסים המקומי שלי לא פעל. חיברו אותי שם עם נציג התמיכה שלהם, שבדק את הבעיה וגילה שהמערכת שלהם אומנם חייבה אותי בכסף אבל לא שייכה את התשלום לחשבון. לקח כמה דקות והכל טופל. הידד, סים מקומי פעיל עם חבילת גלישה.
חזרתי למלון לנוח קצת, ואז יצאתי שוב. הפעם למפגש משחקי לוח בבית של חבר של ערן, נסיעה של כמעט שעה מהמלון. בסופה התברברתי קצת והתקשתי למצוא את דרכי בשכונות המגורים, אבל נגמר בסדר.
שחקנו One Night Ultimate Werewolf, גרסה של וורולף (או מאפיה, מי שמכיר) בה משחקים רק סיבוב אחת, ונעזרים באפליקציה מגניבה לסלולרי שמקריינת את כל המשחק ואומרת בדיוק מי צריך לעשות מה. קשה לשחק כשאתה רק לומד את החוקים, כי עדיין לא זכרתי את הדמויות השונות והסדר שלהן, אז קשה להמציא שקרים במהירות. בשני הסיבובים האחרונים קבלתי את ה-Seer וזה היה הרבה יותר קל כי יכולתי לספר את האמת ולצאת מזה בשלום.
לאחר מכן שחקנו Dead of Winter, משחק שיתופי (שיש בו גם בוגד, עם מכאניקת משברים זהה ל-BSG) בו משחקים שורדי אפוקליפסת זומבים. יש תרחישים שונים שמכתיבים את תנאי הניצחון והקושי של המשחק, וגם כל שחקן מקבלמשימה סודית משל עצמו.
אני הייתי רובוט מחסל זומבים! והייתי צריך לאסוף כלי נשק וכלי עבודה.
הצלחתי להשיג את הנשק, אבל הלכתי לפני שהמשחק הסתיים, כי לחזור למלון לוקח שעה והיה כבר מאוחר.
זהו! חשבתי שהסיכום הזה יהיה קצר אבל מסתבר שעשיתי מספיק אתמול.
היום נשארתי במלון כי, כפי שצפיתי, השתשתי את עצמי יותר מידי וקמתי עם כאב ראש ומכאובים נוספים. אבל בערב אצא ל- Leisure Games לשחק עוד משחקים!
ולפני זה המבורגר ב-Byrons.
המשך יבוא.