שורפים משחקים: פרק 8.05 – מצעד ההיפסטרים

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע אנחנו מסכמים את שנת 2018 עם המשחקים הבולטים ביותר בהם שחקנו ועם צפיות לשנה הבאה.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 145 – הוקלטה בתאריך 03/01/2019

משתתפים: עידן זיירמן, ערן אבירם ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

שורפים משחקים קיימת בזכותכם, המאזינים! נשמח שתכתבו לנו תגובות והודעות ואתם יכולים לתמוך עוד דרך רכישה בחנויות DriveThru ו-Book Depository.

הערות לפרק

תוכניות אחרות של חברי הצוות: גיימפוד, Storm Chasers, On the Shoulders of Dwarves.

רוצים להיזכר בשנה שעברה? סיכום שנת 2017.

סיכום השנה של גיימפוד.

מה שיחקנו השנה?

מה היו המשחקים המעניינים, המשפיעים ביותר ששחקנו בשנת 2018?

03:24 – עידן: Beat Saber – מחשב; $20 (VR)

כפי שכתבתי בפוסט סיכום השנה שלי בגיימפאד (וכפי שאני אגיד שוב בהנגאאוט סיכום השנה שלנו) – לא רק שבפני עצמו מדובר במשחק האהוב עליי מבין המשחקים שיצאו השנה, אלא מדובר גם ב־killer-app של עולם ה־VR. הסיבה לקנות Oculus Rift או Vive או PSVR או ה־Oculus Quest שיצא בקרוב. האפשרות להטעין שירים נוספים על גרסת ה־PC היא רק הדובדבן שבקצפת, אבל גם בלעדיה, התחלנו לזכות לטפטוף איטי של תוכן ופיצ׳רים חדשים בחודשים האחרונים. כמו, למשל, שיר ה־KPOP הטוב ביותר בכל הזמנים.

08:25 – ערן: Subnautica – מחשב; $25

משחקי הישרדות בשטח נוטים להיות: א. open-ended, ו-ב. יבשים. בא סאבנאוטיקה ואמר "יש לי סיפור לספר, וכדי לספר אותו תצטרך לשרוד ולבנות בסיס ולחקור דברים ולאסוף משאבים ולאכול ולשתות, אה, וגם לנשום, כי זה מתחת למים." העלילה היא לא בדיוק שייקספיר, אבל היא שם, והיא מעניינת מספיק כדי למשוך תמיד קדימה. היופי הוא שגם הפן ההשרדותי של המשחק מעניין מספיק כדי למשוך קדימה – אתה רוצה לגלות את המתקן הבא או לפתח דרך יעילה יותר להפיק אוכל, וברגע שאתה מגלה שאפשר לבנות מיני-צוללת, זה כל מה שאתה רוצה בחיים.

המשחק מצומצם ומהודק למדי. כל ההתרחשות היא באזור של בערך 2 ק"מ רבוע, אבל במתחם הזה יש מגוון מצוין של סביבות, וחשוב מזה, עומק. הצורך לרדת בפירים ולתוך מערות הוא גם מגניב וגם מבלבל משהו, ואם יש חלק מתסכל במשחק הרי זה להתמצא בסביבות תלת-מימדיות, אבל זה גם מגניב לגמרי.

15:56 – אביב: Marvel's Spider-Man – פלייסטיישן 4; $60 (צפייה בלבד)

זה לא המשחק הכי טוב; הוא כולל עולם פתוח גנרי שמרגיש כאילו חזרנו אחורה למשחקי יוביסופט מהעשור הקודם, כולל מגדלי רדיו שצריך להפעיל.

אבל הוא עושה הרבה נכון: התנועה, הדמויות, האנימציה והדיבוב. וכמובן, הוא מביא את עלילת ספיידרמן הטובה ביותר שנראית על המסך (אולי מלבד ממד העכביש שיצא אחריו) ואת אחד הסיפורים המתפתחים הכי טובים שראיתי במשחק וידאו.

יותר מכך, הוא מעביר קומיקס למשחק וידאו בצורה מלוטשת ומדויקת. אי אפשר להתנדנד מהבניינים עם פיטר פרקר ולהקשיב לו מבלבל את המוח ללא הפסקה בלי להרגיש שאתה נמצא בתוך הפאנלים של הקומיקס. צוות הפיתוח עשה עבודה יוצאת מן הכלל להעביר את המוסכמות המוכרות של ספיידרמן אל המשחק, ועדין לשנות ולהביא לנו דברים ייחודיים ומפתיעים.

22:30 – עידן: Dead Cells – מחשב; $25

לא חשבתי שאני אוהב את המשחק הזה. אני לא איש של פלטפורמרים, או אקשן־פלטפורמרים. ״מערכת קרב מדויקת״ לא עושה לי כלום. העלילה הדקה של המשחק לא הרשימה אותי בכלל. אבל נו, קיבלתי עותק ביקורת בחינם. שאני לא אנסה?!

ואז גיליתי כמה שהדבר הזה ממכר.

מסתבר ש״מערכת קרב מדויקת״ כן עושה לי את זה לפעמים, למרות הכל. יש משהו מאוד מספק ב־Dead Cells בידיעה שלא צריך להיות מהיר או ללמוד קומבואים מסובכים (למרות שאם אתם משתמשים במגנים במשחק אז כן מתגנבים אליו כל מיני אלמנטים שאני אוהב פחות), אלא בעיקר לתכנן תוכניות ואז להוציא אותן באופן מדויק לפועל. יש משהו מרגש במערכת ה־loot שלו, ובעובדה שכמו בכל ה־Roguelikes הטובים ביותר, אתה צריך להתאים את האסטרטגיה שלך לציוד שאתה מוצא, ולפעמים לשנות אותה לחלוטין תוך כדי משחק. יש לו אווירה קריפים ומוצלחת ומוזיקה טובה ואחלה אויבים, וכשאתם מצליחים לנצח בו קרבות הוא גם מספק להחריד. אה, והקרבות בוסים מעצבנים קצת, אבל נו, אי אפשר לקבל את הכל בחיים.

27:08 – ערן: Cultist Simulator – מחשב; $20

בימינו, כדי לגרום לי להשקיע בקיקסטרטר של משחק מחשב צריך איזו סיבה מצוינת ממש. היוצר שמאחורי סימולטור-איש-כת הוא אלקסיס קנדי, שלפני כן ייסד את Failbetter Games, שעשו את Fallen London; מבחינתי זו סיבה מצוינת.

זהו משחק מוזר, כי במבט חטוף בלכידות מסך ממנו אי אפשר להבין שום דבר, ומה שהכי קשה להבין זה איפה לעזאזל הכיף פה. כל לכידות המסך נראות פחות או יותר אותו דבר – שולחן תורכיז גדול, שעליו כמה "מאפרות", ומלא קלפים בצבעים שונים. המאפרות הן פעילויות: לעבוד, ללמוד, לגלות, וכו'. הקלפים הם כל מה שאתה וכל מה שיש לך; למשל, "פיקחות" ו-"מאמץ" הם קלפים, וגם אנשי הכת שגייסת, וגם הכת עצמה, וגם הספרים שאספת, וכו'. אם אתה רוצה לגלות מקום חדש בעיר, אתה שם את "מאמץ" בתוך "לגלות", ואחרי 30 שניות מקבל תוצאה – בדרך כלל קלף חדש. אבל אפשר גם לגרור את אחד מהאנשים שלך שילכו להסתובב בשבילך.

מטרת המשחק היא, ובכן, לסמלץ את חייו של איש כת, מישהו שנחשף אל האמת המבעיתה והמהממת שמאחורי העולם, ועכשיו מנסה להקים כת ולהתעלות לכדי… משהו. אבל צריך גם לעבוד, כי מאיפה יהיה כסף? וכשמתחילים לחטוף אנשים בשביל להעלות קורבנות, מפקח משטרתי עשוי להתחיל לעקוב אחריך. ויש גם את הבעיה עם כל הטירופים השונים שמתחילים לפקוד אותך, כי אתה לגמרי מתעסק עם דברים שהאדם לא נועד לדעת. ואז כנראה תשתגע, או שיאסרו אותך, או שתמות, ואז תתחיל מחדש כשאתה יודע קצת יותר ומבין קצת יותר, כי המשחק הזה הוא גם טיפ-טיפה רוגלייק.

הבעיה הגדולה עם קולטיסט סימולטור היא שבפעם השלישית שמשחקים בו, הוא טרחני. ראית כבר מספיק מהמשחק בפעמיים הראשונות כדי לדעת פלוס מינוס איך לשרוד, אבל מה לעשות שההישרדות עצמה קצת טרחנית, ולוקח אפילו שעתיים להגיע לרמת ההתקדמות במעלה עץ ההתעלות שבה נתקעת פעם קודמת. עוד לא ניצחתי במשחק, ואני בבעיה, כי לא שיחקתי איזה חצי שנה ובזמן הזה שכחתי את השילובים והמנגנונים שהמשחק מצפה שתלמד. כרגע יש לי כמות מגוכחת של קלפים והמצב שלי סופר-מורכב, עד כדי כך שאני פשוט לא יודע מה לעזאזל קורה, ויצאתי מהמשחק בתסכול.

33:07 – אביב: Moonlighter – מחשב; $25

זיירמן כבר דיבר על Dead Cells אז אני מוסיף עליו את "המחלטר". השנה הזאת הייתה השנה בה שחקתי משחקי רוגלייק ונהנתי מהם! מי היה מאמין. Moonlighter הוא קצת פחות רוגלייק מדד סלס, כי החלק היחיד שמתאפס כשאתה מת זה השלל שאספת במבוך (והמבוך נוצר אקראית מחדש), כששאר הדברים נשארים קבועים.

סגנון זחילת המבוכים הזה, שבו אתה צריך להיות זהיר, ללמוד את האויבים כדי להתקדם בלי לאבד חיים, זה הסגנון שבעבר כמעט שלא נתתי לו הזמנות. רובו מבוסס אתגר, שזאת לא המוטיבציה העיקרית שלי לשחק. אבל מונלייטר (וכמובן דד סלס) מוסיף על זחילת המבוכים כל מיני מערכות נחמדות אחרות, שמגרדות את אהבת משחקי הניהול שלי והופכות את המשחק הזה למשהו מיוחד עבורי.

וחוץ מזה הוא אחד המשחקים שנותנים לי תירוץ לשכב על הספה ולשחק עם קונטרולר.

36:45 – עידן: Into the Breach – מחשב; $15

עוד אייטם שהופיע ברשימת סיכום השנה שלי בגיימפאד – מה שקורה ל־XCOM כשדוחסים אותו לגריד קטנטן עם מעט אויבים ומעט חיילים בצד שלכם והופכים את הכל להרבה יותר דטרמיניסטי ומחליפים את התמה מבני אדם נגד חייזרים למכות נגד, ארר… חרקי ענק? לא יודע, אולי הם חייזרים. Into the Breach הוא כמו XCOM במינונים קטנים. אתגרים טקטיים ממוקדים ברמה שה־DLC שיצא ל־XCOM 2 השנה ניסה לעשות, אבל לא ממש הצליח. בתור המשחק השני של המפתחים של FTL הוא לגמרי עומד בציפיות. ויש לו אחלה פסקול.

ודברים אחרים שראויים לאזכור, אבל לא יהיה לנו זמן אליהם. אבל אם במקרה כן… (וכבר כתבתי הכל אז אני לא מוחק!)

38:59 – אביב: Book of Demons – מחשב; $25

בד"כ משחקי ARPG/זחילת מבוכים הם לא משהו יוצא דופן שצריך לדבר עליו. אבל "ספר השדים" מגיע בגישה קצת שונה לז'אנר – המשחק מפרק אותו לגורמים, ומאפשר לנו לבנות לעצמו את חווית המשחק שמתאימה לנו.

זה מתבטא כמובן ופיצ'ר העיקרי של המשחק, Flexiscope, שנותן לנו לבחור כמה זמן יקח לנו לשחק בשלב הבא; וממשיך במידע הנרחב שמשחק נותן לגבי סוגי המפלצות שנמצאות בשלב, האוצרות שאפשר למצוא ועוד.

לא רואים לעיתים כל כך קרובות משחק שמכבד את הזמן של השחקנים. לרוב, משחקים מקשים על השחקנים לשם האימרסיה. בין אם בממשק מורכב או באנימציה ממושכות (RDR2 מישהו?) או תפריטים מסורבלים. Book of Demons משתדל שלא לעשות שום דבר מזה. כל הפיצ'רים של המשחק מאוחדים בחלון תפריט אחד ואפשר לעבור ביניהם בקלות. גם את כל הדיאלוג שהדמויות מספרות לנו אפשר למצוא מחדש.

וכל זה עוטף משחק ARPG די טוב, אומנם עם רק שלושה סוגי דמויות אבל מספיק יכולות וחפצים כדי ליצור קומבינציות מעניינות.

46:11 – עידן: God of War – פלייסטיישן 4; $60

טוב, זה לא היה אחד המשחקים האהובים עליי השנה. וזה נכון שאני לא הכי אוהב את הז׳אנר, אבל אני חושב שגם אם אני מנסה לבחון אותו בצורה יותר אובייקטיבית הוא לא ממש משחק שמגיע לו להקרא ״משחק השנה״. יש בו יותר מדי בעיות, כמו מערכת קרב שלוקח לה חצי משחק עד שהיא מתחילה להתחמם (וגם אז – טובה הרבה יותר בזירות מהסוג העמוס בהרבה אויבים חלשים מאשר בקרבות הבוס העצומים של המשחק), או חזון אומנותי שהקריב לחלוטין את הקצב של המשחק (ההליכה של קרייטוס ממקום למקום כל כך איטית) אבל בכל זאת ראוי להזכיר אותו כאן, כי הוא מהווה שינוי כיוון וקפיצת מדרגה מאוד משמעותית למשחק, ומשחק מאוד מרשים בכל קנה מידה שאפשר לחשוב עליו.

49:49 – עידן: No Man's Sky – מחשב; $60

משחק החלל שכולם אוהבים לשנוא זכה לשדרוג המולטיפלייר הגדול והמיוחל. כלומר, ״מיוחל״ ע״י אנשים אחרים. זה אף פעם לא היה כוס התה שלי. אבל אני חייב להודות שעם כמה שאני אהיה ציני וממורמר, יש בכל זאת משהו כיף בכך שאנשים אחרים מסתובבים באותו העולם כמוך, מנהלים אינטרקציה עם דברים במערכת השמש שלך. זה גורם לעולם המשחק להרגיש הרבה יותר ״חי״.

אבל בכל זאת – זה יחסית בקטנה. מה שהיה יותר משמעותי בעיני בשנה האחרונה ב־No Man's Sky הוא שהעדכונים הגדולים הכילו, מלבד את המולטיפלייר, גם שינויים מאוד יסודיים למכניקה עצמה. חלק מהדברים השתפרו, חלק מהדברים נעשו יותר גרועים, ואיכשהו המשחק, ככלל, עדיין נשאר בעיקר משחק exploration/זן קליל כזה. בואו בשביל המולטיפלייר, השארו בשביל האווירה, או משהו.

50:21 – עידן: #WarGames – מחשב; $3

זאת היתה שנה כזאת של ניסויים בוידאו אינטראקטיבי – נטפליקס עם הקמברבאץ׳ שלהם שיצא כרגע, ומהצד השני, שיתוף הפעולה של Eko (של יוני בלוך) עם סאם "Her Story״ בארלו ביצירת #WarGames – סרט אינטראקטיבי שמושפע לא מהבחירות המפורשות שהוא מציג בפניכם, אלא מציג את הסיפור מכמה זוויות שונות ומושפע מהזוית שבה אתם בוחרים להתמקד יותר.

זה רעיון מעניין, קצת מתסכל לפעמים (כי אתם לא יכולים לבחור כמעט שום דבר באופן ישיר), ומראה משהו חדש אפשר לעשות עם הקונספט של הסיפורים האינטראקטיביים – משהו שאף אחד לא ממש ניסה לעשות מאז ש־Telltale נכנסה לסצינה. אה, וגם הסיפור והשחקנים סבבה. ולשם שינוי (ובניגוד מוחלט ל־WarGames המקורי) – למרות שכן מנפחים ומייפים את זה לא־מעט, הייצוג של האקרים בסרט הוא יחסית… סולידי.

אתם יודעים, יותר מישהו שיושב 25 שעות מול מחשב במטרה למצוא איזו פרצת אבטחה מאשר מישהו שמשתמש במחולל האקינג מולטי־דיסיפלינרי עם 15 מסכים שפורץ לו לפנטגון בתוך 22 שניות בתנאי שהוא ינצח במיני־גיים.

52:16 – אביב: RimWorld – מחשב; $35

שכחתי לגמרי מרימוורלד כי נראה שהוא היה בחיינו כל כך הרבה שנים! אבל השנה הוא יצא בשעה טובה מגישה מוקדם והושק רשמית. אני חושב שאין צורך להכביר במילים על כמה המשחק הזה טוב, כי עשינו את זה שוב ושוב לאורך פרקים רבים.

52:59 – צפיות לשנת 2019

לאיזה משחקים אנחנו מצפים בשנה הבאה?

אביב: בדקתי בגוגל איזה משחקים אמורים לצאת ב־2019 כי אני אף פעם לא עוקב.

  • Anthem – בניגוד לרוב העולם, אהבתי גם את DA אינקוויזיציה וגם את ME אנדרומדה, כך שמשחק חדש של ביוואר זה משהו שמעניין אותי.
  • Devil May Cry 5 – אני מאוהב בסדרה הזאת, למרות שכנראה לא אשחק בו בעצמי.
  • Babylon's Fall – משחק חדש של פלטינום בסגנון פנטזיה גותית? איפה אני נרשם!
  • Imperator: Rome – משחק חדש של פראדוקס בתקופה היסטורית שאני אוהב, ונראה מצוין!

עידן: בדרך כלל אני לא מצפה לכלום! זו בעיה!

  • Kingdom Hearts III – אני פשוט יודע בוודאות שאני אשחק בו, כי אחרת למה אני עובר את כל הסבל עכשיו עם Kingdom Hearts. מקווה שהוא גם יהיה טוב.
  • Civilization VI: Gathering Storm – עוד משהו שאני בטוח אשחק בו, וכל תירוץ לחזור ל־Civilization VI זה נחמד, אבל אני מקווה גם שההרחבה תהיה טובה, כי הקודמת לא היתה משהו.
  • Ori and the Will of the Wisps – העובדה שתאריך היציאה שלו הוא עדיין ״2019״ חסר פירוט קצת מטרידה אותי, אבל אני אשמח מאוד אם הוא יצא ב־2019.
  • Mechwarrior 5 – המפתחים אמרו מתישהו ב־2016 שהם מתכננים להוציא את המשחק עם תמיכה ב־VR. מאז הם לא דיברו על זה שוב, אז לכו תדעו אם זה באמת קורה. אבל אם זה יקרה אני מאוד, מאוד אשמח.

ערן: רק אחד!

  • Astroneer – איזה חמוד. פשוט חמוד.