שורפים משחקים: פרק 6.01 – שחר חדש

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע עידן ואביב מסכמים שנה עם חוויות הגיימינג המוצלחת ביותר – VR, פלייטסטינג, הרחבות ואכזבות. וגם, ציפויות לשנה הבאה.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 101 – הוקלטה בתאריך 04/01/18

משתתפים: עידן זיירמן ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

Play

שורפים משחקים קיימת בזכותכם, המאזינים! נשמח שתכתבו לנו תגובות והודעות ואתם יכולים לתמוך עוד דרך רכישה בחנויות DriveThru ו-Book Depository.

הערות לפרק

חוויות השנה – זיירמן

הדיון לתוכנית ה-100 בקבוצה.

פרק סיכום השנה של גיימפוד.

לעזאזל איתך, תעשיית המשחקים! זאת היתה שנה מוצלחת מדי! הצמצום ל- 5 חוויות נעשה בדם, יזע ודמעות, וכל דקה בערך אני מתחרט על משהו אחרי שנשאר בחוץ. אוף.

#5 – Fallout: the Board Game – הבטא טסטינג

היו לי די הרבה חוויות משחקי קופסה מוצלחות השנה (היי INIS!), אבל אני חושב שהכי הייתי מושקע בהשתתפות שלי באלפא ובבטא של Fallout: the Board Game. זה לא שאני ממעריציו הגדולים של היקום של Fallout, אבל הקונספט של לשחק בו משחק קופסה סמי-קואופרטיבי קסם לי. מאוד. ואז גיליתי שהמשחק מתפתח בהדרגה לכיוון שונה מזה שחשבתי שהוא יתפתח, והתחלתי להתמרמר עליו. ואז גיליתי שאם אני משחרר את ההנחות שלי לגבי איך הוא אמור להתנהל – הוא דווקא סבבה ממש! מעבר לתהליך האמוציונלי שעברתי איתו, הייתי מאוד מעורב בכל תהליכי ההתפתחות שלו (עד כמה שאלפא/בטא  טסטרים יכולים להיות מעורבים). זה היה מעניין, וכיף לעשות את זה עם משחק כבד כל כך, עם כל כך הרבה חלקים נעים, שעבר שינויים מאוד נרחבים בכל "גרסה" שלו.

והתוצאה הסופית? ממש סבבה. מומלץ.

#4 – The Sexy Brutale

היי, זה היה מפתיע!

על הרפתקת האינדי הקצרצרה הזו שמעתי בערך בזמן ששיחקתי ב- Horizon: Zero Dawn, וכמובן שלא היה לי זמן אפילו להסתכל לכיוונו. אבל זכרתי אותו מספיק טוב בשביל לחזור אליו אחר כך. הרעיון, קווסט בסגנון "לקום אתמול בבוקר" שבו אתם צריכים למנוע את ההתנקשויות בחיים של האורחים במלון/קזינו The Sexy Brutale, עובד מצוין. ברמה של "איך אף אחד לא חשב על זה קודם". והתוצאה היא פאזלים חביבים שדורשים מכם מצד אחד לרגל אחרי תושבי האחוזה בשביל לבנות לעצמכם מפה בראש של "מה קורה מתי", ואז לבנות את סדר הפעולות שבו אתם מכניסים את עצמכם לתוך ההתרחשות כדי למנוע את התוצאה הסופית שלה. מגניב.

#3 – SUPER. HOT. SUPER. HOT. SUPER. HOT. (VR)

2017 היתה השנה שבה קניתי Oculus Rift, וזה היה כיף גדול שסיפק לי המון חוויות מוצלחות שדיברתי עליהן בעבר בהרחבה. אבל החוויה הכי מוצלחת שלי היתה החוויה הראשונית. עוד לפני שהיה לי אחד כזה בבית – ניסיתי את האוקיולוס בעבודה של חבר, ונכנסתי לתוך SUPERHOT VR.

היום אני כבר יודע להגיד ש- SUPERHOT VR הוא אחלה מצוין, אבל לא המשחק הטוב ביותר שיש לאוקיולוס ריפט להציע. בתור shooter, אין ספק ש- Robo Recall טוב ממנו. בתור משחק פאזלים אני מעדיף לשחק ב- I Expect You To Die. אבל כולנו זוכרים את הפעם הראשונה שלנו. ובפעם הראשונה שלי לקחתי עוזי בכל יד, פרשתי את הידיים שלי לצדדים, וסחטתי את ההדק בשעה שהרעים נהרו לכיווני. ואז התכופפתי מתחת לבר בשביל להתחמק מהכדור שנורה לכיוון הראש שלי. הכל היה כל כך… פיזי. למרות הגרפיקה הסופר-פשטנית והעובדה שהאוקיולוס לא היה מכוון למידות שלי במאה אחוז – הרגשתי כאילו אני שם. זו היתה החוויה ששכנעה אותי שאני צריך VR בבית.

כמה מתחשב מצד אוקיולוס להוריד את המחיר ל- 400$ קצת אחר כך, בשביל לעזור לי עם הצורך החדש שלי.

#2 – ה- Chosen הראשון שלי (XCOM 2: War of the Chosen)

בניגוד למה שעשיתי בכל פעם אחרת שבה התחלתי לשחק במשחק כלשהו שהשם שלו מכיל את האותיות XCOM, את War of the Chosen התחלתי לשחק במצב Commander Iron Man. בלי חימום. בלי משחק נסיון "רגיל". כלום. הבנתי שאם אני הכי נהנה לשחק במשחק על Iron Man, ומוכן להשקיע בו את עשרות השעות שזה ייקח לי בכל מקרה, אז יאללה, נעשה את זה Iron Man מהרגע הראשון. וכך עשיתי.

בעקבות הסיבה הזאת, כמובן, נהרגתי במערכה של War of the Chosen שוב. ושוב ושוב. ושוב. אבל בניסיון השישי, בערך, הצלחתי לעמוד על הרגליים מספיק זמן בשביל לשרוד את החודשים הראשונים של המשחק. ואז הגעתי לקרב הראשון נגד ה- Chosen הראשון שלי, ה- Hunter.

דמיינו שהגעתם למשימת הסיום של XCOM בלי ששיחקתם בה מעולם ובלי האפשרות לחזור אחורה לשמירה מוקדמת יותר. כי זו פחות או יותר החוויה שהיתה לי עם משימת חיסול ה- Chosen. שקשקתי מכל צעד. עצרתי נשימה בכל פעם שפתחתי דלת. וכשה- Chosen הופיע סוף כל סוף על המפה חטפתי התקף חרדה קל. כל כך הרבה דברים היו מונחים על הכף… אבל אני הייתי מוכן להראות לחלאה מאיפה יורה ה- Plasma Rifle.

בסוף הצלחתי. ורק חייל אחד נהרג במשימה. חזרתי הביתה, צילמתי פוסטר של הלוחמים האמיצים, והמשכתי לשחק במשחק. מכיוון ש- War of the Chosen הוא משחק XCOM 2, מכאן והלאה המשחק נשאר מוצלח, אבל הירידה המורגשת ברמת הקושי גרמה לכך שאף קרב בהמשך המערכה לא השתווה לרגע הזה. הרגע שבו חיסלתי את ה- Hunter.

#1 – Horizon Zero Dawn

כל מי שמכיר אותי קצת יכול להעריך, אני מניח, כמה זה משמעותי שהשם שלו ולא של War of the Chosen מופיע כאן. יש לו הרבה מעלות, ויש לו הרבה דברים שאני יכול להחשיב כנקודות שיא – כמה מהקרבות הכי טובים שיצא לי לשחק אותם בשנים האחרונות, הסרטון The Good News או מונטאז' האימונים ששיבחתי בכל מיני הזדמנויות אחרות… אבל ספציפית, סרטון הסיום שלו. אני לא חושב שהיה עוד משחק השנה שהביא אותי לסף בכי (ושיחקתי השנה Ori and the Blind Forest!)… אבל את סרט הסיום של Horizon: Zero Dawn ראיתי שוב יומיים אחרי שדריה נולדה, משום מה, והיה צריך לנגב אותי מהרצפה אחר כך.

הסרטון המדובר מסוף המשחק – בצורה מעניינת שאני חושב שמאוד מראה את הכישרון המפתיע של Guerrilla Games ב- Storytelling – אין כאן כמעט ספוילרים. כאילו, אם אתם באמצע המשחק אז אתם יכולים לנחש ממנו כמה פרטים לגבי מה קרה לשתיים או שלוש דמויות, אבל כמעט כל הכוח שלו מגיע מההכרות שלכם עם הדמויות האלה במהלך המשחק)

חוויות השנה – אביב

שחקתי 50 משחקים; 13 מתוכם היו משחקים או הרחבות שיצאו במהלך השנה. צפיתי ב-28 משחקים; 12 מתוכם היו מהשנה. (2016: שחקתי 56 עם 25 מאותה השנה; צפיתי ב-15 עם 6 מאותה השנה).

Darkest Dungeon: The Crimson Court – מחשב; $10

האמת שהכניסה של Darkest Dungeon לרשימה הזאת אינה בזכות ההרחבה החדשה – היא רק גרמה לי לחזור ולשחק במשחק. דווקא מה שעשה את ההבדל הגדול מבחינתי הוא ה-Radiant Mode, מצב המשחק ה"קל" (שגם יצא השנה, בפברואר), שלא באמת משנה את הקושי של המשחק אלא בעיקר מאיץ כל מיני אלמנטים שאמורים לקצר את אורך הקמפיין מ-80 שעות שכוללות הרבה Grinding ל-40 שעות שדורשות הרבה פחות. וזאת בדיוק נקודות האיזון שבשבילי החזירה את ההנאה למשחק.

Mass Effect: Andromeda – מחשב; $40

הבחירה הלא פופולרית שלי מוקדמת למשחק האחרון בסדרת Mass Effect, המשחק שכל האינטרנט אהב לשנוא, שהושק עם בעיות טכניות קשות וסבל מיחסי ציבור גרועים. והוא גם אחד ממשחקי ה-RPG הטובים ביותר של BioWare תחת EA, עם דמוי-עולם פתוח צבעוני, חייזרי ומרשים, מערכת פיתוח דמויות מדהימה שהייתי רוצה לראות במשחקים נוספים, ועלילה שהיא ברובה מופת. ממש חבל שעתיד הסדרה והמפתחים שיצרו אותו הושפעו מסערה תקשורתית מטופשת.

Hob – מחשב; $20

הוב הוא אחת ההפתעות הגדולות של השנה מבחינתי, ועוד סיפור עצוב כיוון שהחברה המפתחת Runic, המוכרת לנו ממשחקי Torchlight, נסגרה ממש כמה חודשים אחרי שהוא יצא. הוב שייך לז'אנר שיש ממש מעט ממנו במחשב, למרות שהוא נפוץ מאד בקונסולות, מה שאפשר לכנות Zelda-like. ומלבד קצת בעיות עם זוויות המצלמה, הוא היה חוויה מספקת ומהנאה ועדות נהדרת להעברת עלילה ללא דיאלוג. RIP Runic 🙁

Assassin's Creed: Origins – מחשב; $60

מצד אחד אפשר להכניס את "המקור" לקטגורית הפתעת השנה, כי בואו נודה באמת – עד שהמשחק הושק, לא באמת ידענו אם יוביסופט יצליחו לשבור את נוסחת AC ולהוציא משהו חדש, שילהיב אנשים. מצד שני, לא מדובר כאן באיזשהו חידוש היסטרי מבחינת התחום. ACO, כפי שציינו אנחנו ואחרים, הוא "וויצ'ר לייט" בסטינג בערך-היסטורי ועם קשר כלשהו לסדרת AC. וזה עובד! זה עובד נהדר. מבחינתי, הוא המשחק הכי טוב בסדרה… כל עוד מסתכלים על המכלול, ולא על העלילה הראשית, שהיא החולשה העיקרית של המשחק. כל הדברים האלה יחד הופכים אותו לאחד המשחקים המהנים ביותר בהם שחקתי השנה והוא גם המשחק בו שחקתי הכי הרבה שעות רצופות במהלך השנה.

XCOM 2: War of the Chosen  – מחשב; $40

אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לדבר על WOTC. גם ככה XCOM2 היה כל מה שרציתי ממשחק המשך ל-XCOM Enemy Unknown, ואז מגיעה ההרחבה והופכת את כל מה שאני אוהב לטוב יותר! ואפילו מטפלת בחלק מהדברים שהפריעו לי במשחק הבסיס. עוד יחידות, עוד יכולות מיוחדות, עוד דמויות מעניינות, עוד עומק ליקום של XCOM, שיפורים למצב האסטרטגי שתמיד היה עבורי החלק החלש במשחק. עוד ועוד. חוץ מזה שבמהלך 2017 סיימתי לראשונה את הקמפיין של XCOM2, אז אפשר לאחד את ההתלהבות שלי מההרחבה יחד עם ההתלהבות הכללית מהמשחק כולו. בקיצור, בשנה מלאה משחקים מדהימים, XCOM2 מכיל כמעט כל דבר שאני רוצה מחווית הגיימינג שלי.

אזכורים מכובדים למשחקים בהם צפתי ולא שחקתי:

  • Horizon Zero Dawn, עידן חפר עליו מספיק.
  • Prey. איזה משחק מדהים. השיא של זרם ה-Looking Glass.
  • Uncharted: Lost Legacy. המשך מכובד לסדרה שמוכיח לספקנים שאפשר גם בלי נייתן דרייק.
  • Fracture But Whole. אומנם לדעתי לא טוב כמו Stick of Truth אבל עדין די מדהים, הם התפתחויות במכאניקה והמשחקיות שלא חשבתי לעצמי שיכניסו.
  • The Long Dark שיצא מגישה מוקדמת השנה סופסוף וקיבל את שני הפרקים הראשונים של הקמפיין העלילתי שלו. והוא מדהים. משחק ההישרדות הטוב ביותר שיש היום במחשב.

צפיות לשנה הבאה

אביב:

SUBNAUTICA! היה כבר אמורה לצאת מגישה מוקדמת בסוף 2017 אבל נדחה ל-2018. ממש מצפה לחוות את המשחק מהתחלה ועד הסוף.

Far Cry 5. לא אשחק בו בעצמי אבל אני מחכה לראות כמה רחוק הם הלכו עם הפרמיס שלהם.

עידן:

ארר… יותר מדי דברים שאני לא אספיק חצי מהם.

  • PC: הולכת לצאת הרחבה ל- Civilization VI ו- Far Cry 5 ועונה שנייה ל- The Wolf Among Us. ואלה סתם הדברים יחסית בטווח הקרוב שקופצים לי לראש. הולך להיות עמוס.
  • PS4: יש לי המון השלמות משנה שעברה שאני לא יודע אם אני אגיע אליהן (היי Persona 5 ו- The Last Guardian!), ואני רוצה לשחק בחידוש של Shadow of the Colossus.
  • Switch: אני רוצה לקנות Switch.
  • ספרים: אחרי שנתיים לא-מוצלחות, כיוונתי את היעד שלי לקריאה של 30 ספרים. אם זה אכן יהיה יעד שאני אעמוד בו, זה אומר שאני אסיים השנה את פרויקט ה"עידן קורא Discworld" שלי.
  • משחקי קופסה: אני רוצה השנה *כן* לעמוד באתגר ה- 10×10 שלא עמדתי בו ב- 2017 (לשחק ב- 10 משחקים 10 פעמים). ספציפית, ה- New Year's Resolution שלי הוא לשחק יותר Battlestar Galactica ו- Cosmic Encounter. ואני אמור לקבל בקרוב גם את Dinosaur Island.
  • סרטים וסדרות טלוויזיה: לראות סרטים. וגם כל מיני סדרות בטלוויזיה.