שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע עידן מגיע לדבר על משחקי VR וגם Ori and the Blind Forest, Pony Island ואחרים. ניקול מובילה את הרייך השלישי בפלישה לפולין וממשיכה לצוד מפלצות ב-Bloodborne. אביב השתתף באירוע ה-GGJ וצפה בסדרה דוקומנטרית.
שורפים משחקים – תוכנית מספר 62 – הוקלטה בתאריך 24/01/17
משתתפים: עידן זיירמן, ניקול ויינשטוק, ואביב מנוח.
האזנה לתוכנית:
שלחו לנו מייל. איך תומכים בתוכנית? כותבים לנו תגובות ומיילים. יש לנו גם קישורי אפילייט של DriveThru ו-Book Depository. אם תכנסו לאתרים האלו דרכם ותבצעו רכישות, נקבל כמה גרושים חזרה.
הערות לפרק
מה שחקנו השבוע?
עידן:
XCOM 2! Twilight Struggle!
משחקי VR: יצא לי להתנסות לפני כמה שבועות עם Oculus Rift ו- Oculus Touch. אחרי משחק הדגמה גנרי כלשהו שאני כבר לא זוכר איך קוראים לו מרוב שהוא היה גנרי, שמו לי שני משחקים.
הראשון – SUPERHOT VR. כבר בגרסת הלא-VR שלו SUPERHOT היה מדהים. גרסת ה- VR שלו מורידה את אלמנט התזוזה – אתם לא יכולים ללכת, אבל זה עדיין "הזמן זז כשאתם זזים". רק שהתזוזה פה מוגבלת לתנועת ראש וידיים. וזה אדיר. החדווה של לתת למישהו אגרוף, לקחת את הרובה שעף לו מהיד ואז להסתובב ולירות בחברים שלו שתוקפים אתכם מאחור עם הרובה הזה לפני שאתם תופסים מחסה מאחורי איזשהו בר היא הרבה יותר גדולה כשאתם צריכים לעשות את כל הדברים האלה "במציאות".
השני – I Expect You To Die. קווסט שבו אתם משחקים סוכן ג'יימס-בונדי שמנסה להתמודד עם כל מיני מלכודות מוות. מאוד חמוד, וביחד עם SUPERHOT VR שניהם מרגישים כמו משחקים מאוד "אמתיים", בניגוד להדגמות טכנולוגיה קצרות וגנריות, וממש עושים לי חשק לקנות כבר Oculus Rift.
Ori and the Blind Forest: Definitive Edition – מחשב; 20$
אני לא כזה איש של משחקי פלטפורמה, אלא אם יש להם קונספט מעניין או עיצוב מעניין או משהו אחר שימשוך אותי אל מעבר להתנגדות הבסיסית של "אני לא איש של משחקי פלטפורמה". אצל Ori and the Blind Forest זה היופי. לעזאזל, זה אחד המשחקים הכי יפים שיצא לי לשחק בהם. והמוזיקה. והאנימציות. פשוט יצירת אומנות. וזה מזל שזו כזו יצירת אומנות, כי זה מה שהחזיק אותי כשנכשלתי בחלק מקטעי הפלטפורמינג שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב.
ספציפית, הקטעים הבעיתיים הם "קטעי הבוסים". יש שלושה כאלה, ולהגנתם ייאמר שהם לא כוללים קרב נגד איזושהי מפלצת שדורשת מכם לחזור על אותה תבנית פעולה ייחודית בהתאם לקלישאות הז'אנר – באמת מדובר בקטע פלטפורמות קשה ובלחץ זמן. לכאורה, נשמע כמו פתרון מצוין ל"בוס" במשחק פלטפורמה – רק שהלחץ זמן לא כל כך משתלב טוב עם העובדה שלא תמיד ממש ברור איך עוברים חלקים מסוימים בקטעים האלה, ואתם לא יכולים לשמור במהלכם – רק בסוף. אז יוצא שאתם עוברים את הדקה הראשונה של קטע מסוים שוב ושוב רק בשביל להבין איך אתם עוברים קטע קטן של 5 שניות בסוף הדקה הזו.
אבל כל זה בקטנה. זה משחק מדהים. באמת. במקרה הכי גרוע אם אתם נתקעים על קטע כזה – לכו לראות איך עוברים אותו ביוטיוב ואז תחזרו למשחק.
Pony Island – מחשב; 5$
משחק ממש-ממש-אינדי מהסוג של "תראו אותי אני שובר את הקיר הרביעי איזה מתוחכם אני". מעין The Magic Circle עם ווייב של The Stanley Parable. מאוד זול והגיע עם המלצות חמות, אז קניתי אותו ב- Steam Sale האחרון, וניסיתי אותו, והוא… לא כזה טוב. אני יכול להבין את המשיכה, אבל הוא בנוי משני אלמנטים משחקיים – אחד הוא משחק פלטפורמה מאוד בסיסי, והשני הוא מעין משחק תכנות, ושניהם לא עשויים טוב או מעניין במיוחד. אחרי שעה וקצת הבנתי שאני לא כל כך נהנה, אבל החלטתי למשוך עד הסוף כי הוא אמור להיות קצר למדי. והוא אכן יהיה קצר למדי – סיימתי אותו בערך חצי שעה-שעה מאוחר יותר. אני לא יכול להגיד שהוא היה שווה את זה, אבל היי, לכל הפחות הוא היה מעניין, והוא עולה דולר במכירות Steam למיניהן.
לא הספקתי להכניס להערות הפרק: INIS בארבעה שחקנים, ואם יהיה זמן – Devil Daggers / Frog Fractions 2
ניקול:
נתחיל באונ-אוף טופיק. התחלנו עונה חדשה ושנה חדשה ולא טרחתי אפילו לדבר על המשחקים שאני מצפה להם ב-2017. אז ככה, קשה לי לומר למה אני הכי מצפה. 2017 הולכת להיות שנה מעניינת. ב-28 לפברואר יוצא המשחק המאוד מצופה לפלייסטיישן 4 – Horizon Zero Dawn, שנראה מאוד מרשים מבחינת הויז'ואלס וגם מבחינת הטריילר גיימפליי האחרון שיצא. חודש לאחר מכן, יוצא Mass Effect 4, אנדרומדה, נפרדים משפרד ומתחילים מסע חדש.
משחקים שתאריך היציאה שלהם עדיין לא הוכרז אבל כנראה יהיה היכן שהוא ב-2017:
Days Gone לפלייסטיישן 4, Red Dead Redemption, ו-Prey שנראה מאוד מעניין לבנתיים. הלב שלי שבוי בתקווה ש-The Last of Us: part 2 ייצא גם הוא מתישהו ב-2017 למרות שלכו תדעו…
Hearts of Iron IV – מחשב; 40$
כעבור שעות של קריאה, למידה והכנות, התחלתי לשחק. ההתחלה הייתה לא קלה. המשחק הזה מאתגר בכמות החומר שאתה צריך לקרוא כדי להבין מה הולך. זה לא משחק לאנשים שאין להם כוח לקרוא Tooltips. למזלי אני תולעת.. תולעת ספרים. האמת שקצת חסר לי המדריך שעשו בסטלאריס, הוא מאוד הקל את הכניסה שלי למשחקי פארדוקס, יחד עם זאת למדתי שפה אני צריכה להיות יותר קשובה וזה דווקא הפך אותי ליותר מעורבת במשחק. אז מה עשיתי בסבב הראשון שלי בלבבות ברזל? בחרתי כמובן ברייך השלישי (סליחה סבא), בחרתי בסנריו של 1939, כי הוא כביכול יותר קל. התחלתי להציב צבא מטורף על הגבול שלי עם פולין וכבשתי את ורשה. כיף צרוף.
Bloodborne – פלייסטיישן 4; 20$
יש לי מערכת יחסים של אהבה-שנאה עם המשחק הזה. קודם כל, הוא באמת משחק יפה, הוא אפל, המפלצות בו מדהימות בכמה שהן מזוויעות והוא כיף ומתסכל בו זמנית. הצלחתי להתקדם בו דיי רחוק אחרי שהבנתי איך לשחק בו כמו שצריך. במילה אחת: פארמייייייינג. המשחק הזה קשה, הוא נועד להיות קשה ומתסכל והתקשתי להבין מה ההנאה שמפיקים מלשחק ולמות כל 5 דקות עד שסוף סוף הצלחת להגיע לאנשהו ואז להתחיל מההתחלה ואז נהייתי טובה והבנתי כמה שזה מענג להרוג מפלצות ממש קשות ולהיות טובה בזה.
ואז שוב מתתי. אז כן, כדי להתקדם במשחק, צריך לאסוף מספיק blood echos ולשלם באמצעותם על Upgrades. בצורה הזו נהיים מספיק חזקים בשביל לשרוד. הבעיה היא, שהיצורים מתחזקים כעבור זמן מה ואתה שוב חוזר למקום שבו אתה צריך לעשות פארמינג ולהתחזק. מה הבעיה שלי? שאני פאקינג גרידי… אני לא מסוגלת להפסיק… אני אמשיך ואאסוף עוד קצת רק כדי למות ולהפסיד את כל האקוז שלי…
אביב:
Global Game Jam – מכללת תילתן בחיפה
אביב צופה – The Crashlands Story: Game Dev
חדשות ודיונים
- יצא הקול הקורא למענק הפיתוח השנתי של העמותה למשחקי תפקידים.
- הדוקומנטרי The Road to Eternity יצא לצפייה פומבית.
- המשחק Starbound חצה 2.5 מליון עותקים שנמכרו בחצי שנה מאז השחרור הרשמי.
- יצא המוד המצופה Long War 2 ל-XCOM 2.
צפיות ומשחקים לשבוע הבא
עידן:
- לחזור ל- Deus Ex: Mankind Divided ול- DOOM, לשחק ב- Until Dawn ו- Oxenfree, לחזור ל- XCOM 2, לבנות מנוף בלגו טכניק. כיף באבטלה.
ניקול:
- אחרי פולין ננסה לשנות את ההיסטוריה ולהפיל את רוסיה. כלומר עוד HOI4, Battlefront, ואולי יהיה לי זמן לשחק watch dogs 2.