שורפים משחקים: פרק 6.17 – הדרך למאדים

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע מצטרפת אלינו האורחת דנה פרץ, אנחנו מדברים על משחק הלוח הפופולרי הארצת מאדים וגם משחקי רוגלייק, ומשחקי VR, וזיירמן נתקל באתגר האולטימטיבי – תינוקת בוכה!

שורפים משחקים – תוכנית מספר 117 – הוקלטה בתאריך 21/05/18

משתתפים: עידן זיירמן, דנה פרץ ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

שורפים משחקים קיימת בזכותכם, המאזינים! נשמח שתכתבו לנו תגובות והודעות ואתם יכולים לתמוך עוד דרך רכישה בחנויות DriveThru ו-Book Depository.

הערות לפרק

00:01:40 – אנחנו רוצים להגיע למעמד Twitch Affiliate – וצריכים את העזרה שלכם! בתור התחלה, כנסו לערוץ הטוויץ ולחצו על כפתור הלב, למעקב אחרינו.

מה שחקנו לאחרונה?

דנה

00:02:14 – www.solancedesign.com

00:04:12 – Terraforming Mars – לוח; $70

אני חושבת ש־Terraforming Mars היה משחק הלוח ששיחקתי בו הכי הרבה בחודשים האחרונים. הוא אפילו טייל איתי לחופשות ומדינות אחרות!

מה שהשתנה ביומיים האחרונים זה שניסיתי את גרסת הסולו של המשחק. זה היה מעניין ומאתגר. ניסיתי פעם אחת ונכשלתי (כישלון הרבה פחות חרוץ ממה שהיה נראה בחציו הראשון של המשחק though).

החלק המעניין בכל הסיפור הזה זה כמה שהוא שונה ממשחק רב משתתפים.

הוא דיי מהיר. אני חושבת שלקח לי בין חצי שעה לארבעים דקות לסיים משחק. אם נניח רגע בצד את הניקוד ונתמקד בלהצליח להאריץ את מאדים ב-14 דורות, אני לא ראיתי טעם בבניית ערים. הסיבה היחידה שהגיונית בעיניי לבנות עיר היא דרך פרויקט סטנדרטי ולו רק בשביל להעלות את תפוקת המגה קרדיטס. הבדלים נוספים אחרים – לא מעט קלפים מתבררים כלא רלוונטיים (שזה מחד פותר את בעיית ה־״אני רוצה את כל הקלפים אבל אז לא יישאר לי כסף לשחק אותם״ ומאידך משאיר אותי במצבים מסוימים בלי קלפים ביד Milestones; ו־Awards לא רלוונטיים; כל האסטרטגיה של לקחת את עשרת התורות הראשונים לאט ובזהירות ולצבור תפוקה ומשאבים – פחות רלוונטית עקב לחץ הזמן; ועוד.

לסיכום – כיף, מאתגר, חייבת לנסות שוב.

00:22:40 – Death Road to Canada – פלייסטיישן 4; $12

גילוי נאות: אם יש במשחק זומבים אני כבר חמישים אחוז sold. אם יש בו אפשרות לקו אופ, פיקסל ארט מוצלח ומוזיקה מגניבה – אין מצב שאני לא קונה אותו.

המשחק הוא סוג של סימולטור רוד טריפ, שמעבר לקטעים של הקרבות עם הזומבים הוא מבוסס טקסט. לרשות החבורה 14 ימים לפשוט על מבנים נטושים, לאסוף ציוד, להתחזק, למצוא ניצולים שיתחברו לקבוצה וכל זה לפני שמגיעים לגבול עם קנדה, שם יתרחש הקרב האחרון והקשה ביותר. כל משחק שונה מקודמו, יכול לקחת בין עשר דקות ל־3 שעות, ומלא בדמויות ורפרנסים למשחקים אחרים ודמויות ידועות. והוא מצחיק! בחיי שהוא מצחיק. חלק מהאירועים אקראיים לחלוטין ולרוב יש כמה אפשרויות לאיך להגיב להן, וכל אפשרות משפיעה שונה על המשך המשחק.

אין לי הרבה תלונות על המשחק, אני באופן אישי נהנית יותר מהקרבות והייתי רוצה שיהיו יותר מהם. המשחק יכול להיות קשה ומתסכל לפעמים, גם אם נראה שהכל תחת שליטה.

Developer: Rocketcat games

00:29:10 – The Swords of Ditto – פלייסטיישן 4; $20

כמה! חיכיתי! למשחק! הזה! (חודשיים ככה). העניין הוא שבניסיון הראשון שלנו לשחק אותו (לוקאל קו אופ) אחרי 4 שעות של התקדמות וכיף, הוא קרס. ולא רק קרס, אלא השמירה הייתה corrupted. ולא רק זה, גם לא היה לנו גיבוי בענן כי התעקשתי לשחק מהיוזר שלי כי רציתי טרופיז… אחרי שכלום לא עבד, התבאסנו קשות וגילינו שזו בעיה שהמפתחים היו מודעים לה. החלטנו לחכות כמה עדכונים ואתמול ניסינו את מזלנו שוב. המשחק שוב קרס! אך השמירה הייתה בסדר, הכל טוב. ייאמר לזכותו של הסטודיו (OneBitBeyond) שהם לקחו את זה מאוד ברצינות.

אז, מדובר ב micro RPG, ש.. כנראה שאב המון השראה מזלדה. כל 100 שנה קם גיבור חדש, אקא החרב של דיטו (שם הממלכה ) שהמשימה שלו היא להרוג את Mormo האימתנית שרוצה לשלוט בממלכה ביד רמה ואפלה. לרשות הגיבור(ים) 5 ימים להתכונן לקרב הסופי, להתחזק ולאסוף מספיק ציוד. בין לבין יש סייד קווסטים ושלל של אויבים ודמויות שאפשר לפגוש.

בין אם נכשלתם או הצלחתם במשימה, המשחק עובד כלופ ובפעם הבאה שתתחיל אותו תשחקו גיבור אחר, 100 שנה לאחר המשחק הקודם. כל משחק הוא שונה מבחינת מפה, דמויות, דיאלוגים.

חייבת לציין לטובה את הארט המדהים של המשחק, פשוט תענוג לעיניים. מוזיקה יפה ממש אך לפרקים מזכירה עד מאוד את המוזיקה של Celsete (שזה נהדר, אבל גם לא).

הופץ ע״י Devolver.

00:39:28 – Reverie – פלייסטיישן 4; $13

בין משחקים גדולים אני אוהבת לפעמים לשוטט בחנות של פלייסטיישן בקטגוריה של משחקים חדשים ולמצוא משחק אינדי קטן שנראה מסקרן ולרוב נטול ביקורות.

הפעם, אחרי צפיה בכמה וכמה טריילרים, Reverie נבחר! בטריילר ראיתי משחק שנראה חמוד לאללה, ארט וסגנון שמזכירים את Stardew Valley, מוזיקה מגניבה לאללה – מה יש לא לאהוב.

התחלתי לשחק, אחרי עשר דקות, חצי שעה חשבתי לעצמי ״אוקיי, אני יודעת איך לשחק, בואו נסיים את הטוטוריאל ונתחיל את המשחק האמיתי״. אבל זהו, שזה היה המשחק. ברגע הזה לא הייתי בטוחה מה לעשות, ותהיתי אם זה פשוט משחק שמכוון לילדים או לשחקנים שלא מעוניינים במשחקים ׳כבדים׳, אבל זה העניין – לא הצלחתי להניח לו (גם ידעתי שאם אעשה זאת סביר להניח שלא אשחק בו יותר). סיימתי אותו אחרי שעתיים־שלוש, ולא יכולה להגיד שסבלתי. קיבלתי משחק חמוד שאני יכולה לשחק חצי בשכיבה מהספה, הסיפור חביב, הארט יפה ומרשים בהתחשב בממדים של המשחק הזה.

הסטודיו שפיתח את המשחק הוא Rainbite. מדובר בשלושה אנשים מניו זילנד שזה המשחק השלישי שלהם סה״כ, ונראה שגם הרציני ביותר. הנופים, בעלי החיים והעלילה אגב, מושפעים מאוד מהתרבות של ניו זילנד.

אביב

00:44:36 – Pillars of Eternity II: Deadfire – מחשב; $50

דיברתי קצת על הייצוג התרבותי במשחק. עוד בתכנית הבאה!

עידן

00:48:46 – Terraforming Mars – לוח; $70

גם אני שיחקתי ב- Terraforming Mars!

לרוע המזל, המשחק הגיע אליי בדיוק בשבוע שבו גלית נסעה לחו"ל, אז יצא לי לגלות אספקט של המשחק שלא חוויתי קודם לכן. מצב הסולו שלו. אם ב- Terraforming Mars משחקים עד שמסיימים את ה- Terraforming על מאדים ואז בודקים מי עשה הכי הרבה Terraforming ולכן הוא המנצח, אז במצב הסולו שלו משחקים פשוט 14 תורות (או, במונחי המשחק, דורות), ואז בודקים האם הספקתם לעשות Terraforming לפלנטה. הספקתם? ניצחתם. בואו נראה מה הניקוד שלכם. לא הספקתם? הפסדתם. באסה.

זה לא מושלם. יש כל מיני דברים שעובדים קצת פחות טוב בסולו, קלפים חסרי משמעות, תלות קצת מעצבנת במזל (לפחות עבורי – אני מניח ששחקנים מנוסים יותר יגידו שהם מצליחים תמיד לנצח לא משנה מה הם שולפים) ואלמנטים שלמים של המשחק (מערכת ה"פרסים" ו"ההישגים") שנחתכים החוצה. אבל המכניקה של בניית המנוע הבסיסית עדיין שם, ועובדת אפילו בצורה יותר מעניינת כשהאחריות על בניית המנוע נופלת בלעדית עליכם ואתם יכולים לשפר ולשדרג אותו בהדרגה לאורך משחק ממושך למדי. ולמרות שיש במשחק יותר תורות ממשחק "רגיל" – כשאתם משחקים לבד הוא נהיה הרבה יותר זריז, ומשחק ממוצע לוקח לי שעה או פחות (תלוי כמה זמן לוקח לי ה- setup – כשניסיתי לעשות משחק ב- Tabletop Simulator סיימתי בחצי שעה). אני חושב שכרגע זה הסולו הכי כיפי ששיחקתי בו, מעל Fallout, לג'נדרי, ו- Dinosaur Island.

00:50:12 – Beat Saber – מחשב; $20 (VR)

והנה המנה העיקרית. ה- Killer app החדש ל- VR. הלהיט הגדול שהשתלט על החיים שלי ושל גלית בשבועיים האחרונים. המשחק שהפך את קסדת ה- VR שלנו למיוזעת יותר מאי פעם. סטאר וורס פוגש את גיטר הירו. Beat Saber!

ה- premise פשוט: בלוקים טסים לעברכם בקצב המוזיקה, כשלכל בלוק יש צבע (שמתאים ליד ימין או שמאל שלכם) וחץ, ואתם צריכים להכות בהם עם היד הנכונה, בכיוון הנכון, עם לייטסייברים. מדי פעם יש פצצות או מחסום גדול שצריך להתחמק מהם, אבל זה פחות או יותר הכל.

וזה עובד כל כך טוב. זה רק Early Access, וזה אומר כל מיני דברים כמו זה שיש בו רק 10 שירים (כולם חומר מקורי של יוצרי המשחק), או יחסית מעט פיצ׳רים כשזה נוגע לאימונים בשירים שאתם לא מצליחים, אבל זה יצא ל- PC, מה שאומר שפחות או יותר שבוע אחרי שהוא יצא האינטרנט כבר היה מלא במודים, Custom Songs, וסרטונים של אנשים שעושים דברים מטורפים כמו לשחק את המשחק בסגנון דארת׳ מול (מאז שהסרטון הזה יצא כבר יצא מוד שמתאים את השירים למשחק בצורה הזאת).

אבל אני עדיין לא משחק עם אלה. אני עדיין משחק במשחק ה־Vanilla, מתחרה בניקוד עם מעט החברים שלי שיש להם אוקיולוס ריפט בבית ומנסה לסיים את כל השירים ב- Expert. וזה, כאמור, כיף גדול. הוא מכניס אתכם בצורה מוצלחת לקצב, התנועות שלו (לפחות של השירים הרשמיים) עשויות מצוין ומאוד כיפיות ומתאימות, והחסרון היחידי שלו הוא שגם כשאני משחק את זה עם מזגן על טמפרטורה של מינוס 3 מעלות ומאוורר שמכוון עליי אני יכול לשחק מקסימום חצי שעה לפני שאני הופך לשלולית (שלא לדבר על זה שהשרירים שלי כועסים עליי עוד יומיים אחר כך). בקיצור – אם יש לכם VR – משחק חובה.

(בקרוב יעלה סרטון Let's Play בגיימפאד. עד שזה יקרה אתם יכולים לראות את הסרטון שארז הקליט עבור גיים אין מאקו עם הציוד שלי)

01:11:56 – Left 4 Dead 2 – מחשב; $20

ביקשו מאביב בעבר שמישהו ידבר על Left 4 Dead 2, אז… אני מניח שראוי שאני אעשה את זה. כי חוץ מ- XCOM 2, מדובר במשחק ששיחקתי בו הכי הרבה בחשבון ה- Steam שלי (232 שעות, לטענתו), והוא היה האובססיה שלי ושל חברים שלי במשך הרבה מאוד זמן. כמה אובססיה? כשהיינו בצבא, בכל פעם שהיתה הפוגה בשיחה בארוחת הצהריים הייתי שואל את שני החברים שלי ששיחקו ביחד איתי ״אז מה… Left 4 Dead 2?״. שנים אחר כך, גילינו שגם אחרי שהשתחררנו האנשים שאכלו איתנו צהריים היו שואלים בהפוגות בשיחה ״אז מה… Left 4 Dead 2?״, אף על פי שאף אחד מהם לא שיחק במשחק.

אני יכול לדבר על הזומביפסטים (כמו זה) שבהם התכנסנו במשרד ל- LAN Party קלאסית והיינו משחקים משחקי Versus במשך 12 שעות. או על איך עשרות השעות שבהן שיחקנו, רוב הזמן עם תוכנה מקליטה ברקע (הקטע הזה של DVR גיימינג היה פחות נפוץ ב- 2010) היו כל כך המון רגעים מצחיקים וזכורים עד היום שלפחות חלק מהם נתפסו בוידאו וישמרו לדורות (כמו רגע ה״אל תלכו בלעדיי״ הנפלא הזה, או ה- Charge הקסום שלי שנעשה במהלך אחד הזומביפסטים ולכן גם שומעים את ה- high five שהבאתי לשחקן שלידי אחרי שהוא נעשה). בשורה התחתונה, המשחק הזה היה חלק חשוב מעולם הגיימינג שלי למשך כמה שנים טובות, אחד ממשחקי המולטיפלייר היחידים ששיחקתי באופן קונסיסטנטי, ואחראי לכמה מהחוויות המוצלחות ביותר שהיו לי באותה תקופה.

לרוע המזל, לאורך כמה שנים, התחילו להיווצר סדקים אופייניים בכל פעם שאתם משחקים משחק מסוים, שמאוד מסתמך על skill, עם קבוצה קבועה של חברים. חלק מהחברים נהיו פחות זמינים. בין חלקם נהיו הבדלים מאוד גדולים ב- skill level. נהיה יותר קשה לארגן משחקים ובתלות בהרכב, חלק מהם זרמו פחות טוב. עדיין הייתי שמח לחזור לזה, ואם היה יוצא עכשיו Left 4 Dead 3 בטח גם הייתי עושה את זה, אבל אני לא יודע אם החבורה ה״קלאסית״ שלנו תוכל להחזיק את המשחק הזה שוב לאורך כל כך הרבה זמן. זה חבל, אבל נו, תמיד יהיו לנו את הזכרונות.

Job Simulator – מחשב; $20 (VR)

מיעוט המשחקים שאני רוצה לשחק בהם על המחשב, זמן הגיימינג שהתפנה לי והעובדה שהפלייסטיישן 4 שלי נמצא בבית השני שלו בזמן הקרוב אומר שחזרתי בגדול לשחק בדברים על ה- Oculus Rift. בתור התחלה, סייל של משחקי VR בסטים שכנע אותי, בעיקר, שה- Job Simulator הזה ששמעתי עליו כל כך הרבה לא הולך להיות בהנחה משמעותית בזמן הקרוב, אז קניתי אותו.

הרעיון ב- Job Simulator הוא שאתם חיים בעתיד בו רובוטים מבצעים את כל העבודות עבור בני האדם. במשחק, אתם נמצאים במוזיאון שבאמצעות חוויות אינטראקטיביות מאפשר לכם לחוות את הקונספט של "עבודה" מהעבר הרחוק. יש במשחק 4 עבודות: עבודה משרדית, מכונאי רכב, מוכר בחנות ושף.  הציפיה שלי מהטריילרים היתה למעין "משחק בישול", רק ב- VR: אתם צריכים לבצע כל מיני משימות בלחץ זמן ומקבלים ניקוד בהתאם. בפועל, המשחק עובד פחות או יותר כפי שחשבתי שהוא יעבוד, חוץ מזה שאין לחץ זמן. יש סדרה קבועה מראש של משימות שאתם צריכים לבצע, באיזה קצב שאתם רוצים. ויש גם איזשהו מצב endless שאפשר לקבל בו סדרה אינסופית של משימות, אבל עדיין – אין שום לחץ זמן. או ניקוד.

הרעיון הוא בעיקר להצחיק, ולתת לכם הזדמנויות לשחק ולהתעלל בסביבה הוירטואלית שלכם. הבעיה היא שעבורי הקסם שלו פג מאוד מהר. רציתי משחק. משהו עם בשר. ראיתי איך הקסם של Job Simulator יכול לעבוד על מישהו שהוא יחסית חדש בקטע הזה של VR או על ילדים, אבל בשביל מישהו שמחפש את ה- Robo Recall או SUPERHOT הבא? פחות. אז אמרתי לעצמי שאני הולך לעשות לו refund ולסגור עניין (רפרנס – פרק 191 של גיימפוד).

ואז חבר הגיע לבקר עם הילד בן השבע שלו. הילד לא רצה לשחק במשחקים הטובים שיש לי, או אפילו לחוות את הדמואים הטכנולוגיים של האוקיולוס שמכילים דינוזאורים. אז נתנו לו לעבוד בעבודה משרדית. והוא מת על זה. היינו צריכים להפעיל המון כוח שכנוע לפני שהוא בכלל הסכים לראות איך נראות העבודות האחרות במשחק. אז… כן, אין ב- Job Simulator שום קסם עבורי. אבל הוא כל כך מדהים לילדים שאני כנראה אשמור אותו.

Serious Sam VR: The Last Hope – מחשב; $40 (VR)

כשפלטפורמות VR התחילו להיות נפוצות, Croteam המירו פחות או יותר את כל קטלוג המשחקים שלהם ל- VR. אבל בין The Talos Principle VR ל- Serious Sam: The First Encounter VR עניין אותי הרבה יותר המשחק שהם הכינו במיוחד ל- VR מלכתחילה: The Last Hope. הוא בבירור נראה כמו משהו שנתפר במהירות יחסית – הרבה assets ממוחזרים ממשחקי Serious Sam, והמכניקה עצמה היא של Wave Shooter מהסוג שמאוד פופולרי ל- VR אבל לעתים רחוקות טוב במיוחד.

וגם The Last Hope לא טוב במיוחד. אבל הוא כן טוב. המשחק מחולק למשימות, כשכל משימה מחולקת לכמה שלבים עם כמה גלי אויבים שאתם צריכים לשרוד. הטוויסט הוא שבין השלבים אתם צריכים לקנות לעצמכם תחמושת חדשה, לפתוח כלי נשק חדשים, למלא את ה- Health שלכם ולקנות Power-ups – והכל באמצעות קרדיטים שאספתם במהלך המשחק בשלב. אם אתם נהרגים, אתם חוזרים ל״חנות״ בתחילת השלב עם הקרדיטים החדשים שהספקתם לאסוף בינתיים, ככה שאתם יכולים לחזור לשלב עם יותר כלי נשק. המשחק גם מעודד שימוש בכלי נשק שונים בסיטואציות שונות, ויש בו כל מיני מצבי משחק אלטרנטיביים מוצלחים למדי.

זה לא עילוי. זו גם חוויה לא נוחה במיוחד לאורך זמן כי אתם עומדים הרבה בפוזיציה שהיא יחסית מאוד נוקשה, אבל זה כיף נחמד לזמן קצר ואני כן רוצה להמשיך לשחק בו בשביל לעשות unlock לעוד יכולות מיוחדות ו- skills חדשים, אז אני עוד אחזור.

חדשות ודיונים

00:56:00 – שירות השידור של משחקים Steam Link נפתח השבוע למכשירים חכמים ומאפשר עכשיו לשחק חלק ממשחקי המחשב שלכם גם על טלפונים וטבלטים.

בסופ"ש האחרון נערך הכנס השנתי של פרדוקס, וכמו כל שנה הציגו הרחבות ומשחקים חדשים. משחק האסטרטגיה־רבתי החדש של החברה שיושק ב־2019 נקרא Imperator: Rome והוא סוג של הכלאה בין CK2 ו־EU4 שנערך כמובן בתקופת הרפובליקה והקיסרות הרומית. בהכרזה נאמר שהמשחק יהיה בעל המפה והמשחקיות בין המפורטים ביותר שהיו עד היום במשחקי החברה.

בין ההכרזות שיצאו מהכנס גם הידיעה שפרדוקס הוציאה את הזכויות לפיתוח משחקי לוח לסדרות השונות שלה, וקיקסטרטר של Crusader Kings כבר עלה לאוויר במקביל לכנס.

עוד בכנס, ההרחבה החדשה של Hearts of Iron IV בשם Man the Guns תתמקד במלחמה ימית ותכלול מערכת לעיצוב מודולרי של ספינות קרב ואפשרויות חדשות לאומות הדמוקרטיות במשחק. ההרחבה החדשה של CK2 היא Holy Fury והיא מתמקדת בבנייה מחדש של מערכת מסעות הצלב ומערכת הרפורמה לדתות פגאניות.

המשחק שכולם מלבד עידן ואביב אוהבים לשנוא, No Man's Sky, יתעדכן עם מצב מרובה משתתפים בחודש יולי. והאינטרנט כמו האינטרנט ישר התנפלו על המפתחים כי הם אמרו "שהמשחק הוא לשחקן יחיד בלבד!" ומה אכפת להם שזה היה נכון בהשקה לפני שנה וחצי.

01:24:06 – מיקרוסופט הציגה השבוע שלט חדש לקונסולות XBox שמיועד ספציפית לשחקנים בעלי מוגבלויות, תחת השם Xbox Adaptive Controller. הוא יאפשר לחבר אליו אביזרים שונים ולתכנת אותו כך שיתמוך בסוגים שונים של מוגבלויות.

חברת Boss Key Production שהוקמה ע"י יוצאי Epic Games לפני כחמש שנים, תסגר. החברה השיקה את המשחק Law Breakers שאומנם היה בפיתוח לפני Overwatch הוא היה לו את חוסר המזל להתחרות באותו הז'אנר, מה שהוביל לכשלונו. החברה השיקה לפני חודש משחק חדש, Radical Heights, שהיה אמור להתחרות בזירת הבאטל רויאל; אך כנראה שזה לא היה מספיק כדי להצילה. לאחר ההודעה על הסגירה, מייסד החברה פרסם בטוויטר רעיונות למשחקים שונים שהחברה עבדה עליהם לאורך השנים.

אקטיוויז'ן יצאה במספר הודעות לגבי Call of Duty: Black Ops 4 – קודם כל, שהמשחק יכיל משחק מרובה משתתפים בלבד ללא קמפיין עלילתי, יחד עם מפת Battle Royal. ושנית, שהמשחק עובר משירות Steam ל־Battle.net בעקבות Destiny 2.

01:32:00 – צפיות לעתיד

דנה: לשחק עוד Death Road to Canada ו- The Swords of Ditto. כנראה עוד ניסיון סולו ב- Terraforming Mars. לנסות Wizard of Legend.

עידן: עוד Serious Sam: The Last Hope (ואולי עוד כמה משחקי Serious Sam ב- VR?), עוד המון Beat Saber, עוד Terraforming Mars ואולי אפילו גם משהו חדש (אני קצת חושב להפעיל סופסוף את Battletech). אה, ו- Deep Space Nine.

אביב: התכוונתי לדבר על Pillars of Eternity II: Deadfire שהוא מה שאני משחק בשבועיים האחרונים וכנראה מה שאמשיך לשחק בשבועיים הבאים. יש הרבה מה להגיד עליו, לטובה ולרעה, ותצטרכו לחכות לפרק הבא.