שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע אנחנו מדברים על Metaphor: ReFantazio, משחק ה-JRPG החדש מבית Atlus שמשלב אלמנטים מסדרת Persona עם עולם פנטזיה.
שורפים משחקים – תוכנית מספר 378 – הוקלטה בתאריך 20/10/2024
משתתפים: מאיה פייביש, יהודה חלפון ואביב מנוח.
האזנה לתוכנית:
הפודקאסט באפליקציות והאזנה בדפדפן
הערות לפרק
חסויות
נהנים מהתוכנית ורוצים לתמוך בה? יש לנו כמה קישורים שותפים שאתם יכולים להשתמש בהם. תחזוקת האתר והפודקאסט עולה כ־85 ₪ בחודש. דרך קישורי השותפים אתם יכולים לרכוש משחקי וידאו, תפקידים וספרים ואנחנו נקבל עמלה על כל רכישה – לכם זה לא עולה שקל נוסף.
מה שיחקנו לאחרונה?
0:05:01 – Metaphor: ReFantazio – פלייסטיישן/אקסבוקס; $70
המשחק החדש מסטודיו 0 של Atlus מרגיש כמו פרסונה בעולם פנטזיה, אבל זה לא בדיוק נכון – למרות שהמשחק מפותח על ידי אותו צוות שעשה את Persona 5, הוא מנסה להיות משהו חדש לגמרי. במקום להישען על המערכות המוכרות של שדים ופרסונות מסדרת Shin Megami Tensei, המשחק מציג מערכת חדשה של "ארכיטיפים" – מקצועות שונים שאפשר לשדרג ולשלב ביניהם.
העלילה עוסקת במאבק על כס המלוכה בממלכת פנטזיה, כשקסם מסתורי הופך את התחרות למעין תוכנית ריאליטי קסומה. בשלוש השעות הראשונות המשחק מרגיש כמו "משחקי הכס", אבל אז הוא לוקח פניה דרמטית לכיוון של JRPG קלאסי – פתאום אנחנו על רכבת עם רגליים שרצה ברחבי הממלכה בחיפוש אחר המפלצת הגדולה ביותר. המעבר החד הזה מפתיע, אבל מתברר שהכל מתוכנן היטב.
המשחק מעלה שאלות מעניינות על כוח, שלטון ומי ראוי להנהיג. בניגוד למשחקי פרסונה הקודמים, רוב הדמויות הן מבוגרות ולא תלמידי תיכון, מה שמאפשר דיונים בוגרים יותר. יש גם ירידה משמעותית בתוכן fan service לעומת המשחקים הקודמים של הסטודיו, למרות שעדיין יש כמה דוגמאות בולטות כמו קתרינה עם שריון הביקיני שלה.
מערכת הארכיטיפים מזכירה את מערכת המקצועות ממשחקי Final Fantasy או Fire Emblem. כל דמות מתחילה עם ארכיטיפ בסיסי (לוחם, מכשף, מרפא וכו') ויכולה להתקדם לגרסאות מתקדמות יותר. למשל, אביר קסם יכול להתפתח לפלאדין או לאביר מוות. המערכת מאפשרת המון גמישות, במיוחד עם היכולת להעביר כישורים בין ארכיטיפים שונים.
הקרבות מבוססים על מערכת חוזקות וחולשות, כמו במשחקי פרסונה. כשמצליחים לפגוע בחולשה של אויב, מקבלים תור נוסף – שינוי מעניין ממערכת ה-All Out Attack של פרסונה. המשחק גם מוסיף מערכת מיקום, עם שורה קדמית ואחורית שמשפיעות על היכולות שאפשר להשתמש בהן.
אחת הבעיות הבולטות היא חוסר העקביות בדרגת הקושי. יש פערים גדולים בין משימות העלילה הראשית למשימות הצד, ולקראת סוף המשחק יש קפיצה דרמטית בקושי שעלולה לתסכל שחקנים רבים. הקרב הסופי במיוחד סובל מבעיות איזון, עם בוס שמקבל שמונה פעולות לתור ויכול לבטל את רוב הפעולות של השחקן.
המשחק כולל הרבה שיפורי איכות חיים לעומת Persona 5. מערכת הקשרים עם בעלי הברית פשוטה יותר להבנה, עם פחות ניחושים לגבי התשובות הנכונות. יש Fast Travel לכל מקום במשחק, ואפשר לקפוץ ישירות לדמויות דרך תפריט הקשרים. המשחק גם מאפשר להמיר XP עודף לפריטים שאפשר להשתמש בהם על דמויות אחרות.
המוזיקה טובה מאוד, אם כי לא ברמה של Persona 5. היא נוטה יותר לכיוון של פסקול פנטזיה קלאסי, עם כמה "טפטופים" של הסגנון של פרסונה. העיצוב והאנימציה מרשימים, במיוחד המפלצות שמעוצבות באופן ביזארי ומקורי.
סיימנו את המשחק אחרי 65 שעות על דרגת הקושי הקלה ביותר, כולל כל משימות הצד והמיקסום של כל הדמויות והקשרים. על דרגת קושי גבוהה יותר זה היה לוקח בערך 80-100 שעות. למרות הבעיות באיזון הקושי והממשק המעט מסורבל של עץ הארכיטיפים, זהו משחק מצוין עם כתיבה מעולה, מערכת קרב משופרת, ושיפורי איכות חיים רבים לעומת המשחקים הקודמים של הסטודיו.
1:05:13 – ציפיות לעתיד
מאיה: מתקרבים לסשן שיסגור ארק מאוד מעניין בקמפיין הבליידס שלי, וכשיהיה יותר זמן אני גם אספר לכם יותר על court of blades.
יהודה: עוד דיאבלו, שבוע הבא אני לא בבית כל השבוע אז בטח לא אשחק כמעט כלום. אולי אסיים את זלדה.
אביב: שבוע הבא אין פרק כי אני בחו"ל. בינתיים התחלתי לשחק Final Fantasy 16 אחרי שנסיתי את הדמו וגליתי שהמשחק ממש נחמד. וכמובן כשאני חוזר מגיע דרגון אייג'. קורא את הספר Paladin's Grace.