שורפים משחקים: פרק 7.16 – אודיסאה לנשמה

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע ממשיכים במסע ברחבי יוון, והפעם עם הרשמים החיובים מהמשחק. עומר ניסה את Soul Worker, משחק אקשן־RPG חינמי משוגע; ו־Farm Together, משחק בעתיד אפוקליפטי בו המבוגרים חיים חיי פאר בזמן שהילדים נשלחים לעבודה בשדות.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 136 – הוקלטה בתאריך 18/10/18

משתתפים: עומר קפלן ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

שורפים משחקים קיימת בזכותכם, המאזינים! נשמח שתכתבו לנו תגובות והודעות ואתם יכולים לתמוך עוד דרך רכישה בחנויות DriveThru ו-Book Depository.

הערות לפרק

פרויקט המימון להוצאה לאור של פלאים הסתיים בהצלחה.

פודקאסט Storm Chasers בו עומר קפלן ואנכי משוחחים כל שבוע על Heroes of the Storm. השבוע דיברנו על חביבת הקהל, Nova!

מה שיחקנו השבוע?

עומר

00:03:21 – Pathfinder: Kingmaker מלא באגים

00:08:05 – Soul Worker – מחשב; חופשי

אחרי שנחלתי אכזבה וקיבלתי החזר על Pathfinder הסתובבתי בסטים וחיפשתי משחקים עם הרבה Character Customization, איכשהו נפלתי על Soul Worker ו־10 שניות לתוך הטריילר לחצתי על כפתור ההורדה – גם MMO Action RPG, גם Anime וגם אפשר לשחק מישהי שהנשק שלה זה גיטרה??? Sign me up!

כמו הרבה משחקי F2P קוריאניים, גם Soul Worker לא מרחם ואחרי טוטוריאל קצר שבעיקר עובר על ממשק השליטה (די בסיסי) מפציץ אותך באין סוף הודעות ותוכן בשניה הראשונה של המשחק, אבל אחרי שסגרתי את 20 החלונות שהמשחק פתח לי, ה־Progression הוא לינארי ונחמד:

הערים במשחק הם Safe Zone, שם יש הרבה אנשים (עם כינויים מיניים משהו) שמסתובבים ועושים Emotes אחד לשני, סוחרים וכל שאר הדברים שאפשר למצוא ב־MMO (כולל Cash Shop כמובן) ומתוך הערים אפשר לצאת למחוזות השונים, שם עוברים מיני משימות כשבסופן יש בוס. עולים בדרגות, מתקדמים ב־Skill Tree, מקבלים ציוד חדש וכל המסביב.

מה שנחמד ב־Soul Worker הוא שכמו משחק אנימה, כל הקרבות והדמויות הם ממש Over the top (קישור), כלי נשק ענקיים, מפלצות ענקיות, רובוטים, כלבים ממוכנים, פיצוצים ובלאגן באופן כללי. הקרב קצבי עם מוזיקה מגניבה, המערכת מבוססת קומבואים אבל המשחק עושה עבודה טובה ומאפשר "לקשור" כמה מקשים יחד.

שיחקתי עם קונטרולר, המשחק מיועד למקלדת ועכבר והתמיכה בקונטרולרים קצת מוזרה, אבל הצלחתי לעבוד מסביב לזה.

00:15:07 – Moonlighter

00:18:03 – Farm Together  – מחשב; $20

איזה משחק כיפי! מאז ימי Farmville לא שיחקתי במשהו שאפשר לכבות בו את המוח לחלוטין ולהנות מהמוזיקה תוך כדי שאני מתדלק את ה־OCD שלי ומסדר עצים וחלקות אדמה בצורה סימטרית.

בגדול מדובר במשחק בגוף שלישי, אנחנו משחקים חקלאי (ילד או ילדה, בעולם הזה אין מבוגרים וכל הילדים משועבדים לעבודת אדמה). יש בו את כל המכניקה שאנחנו מכירים ממשחקים בסגנון הזה: עבד את האדמה, שתול יבול (או תרנגולות), חכה זמן, קטוף יבול, מכור יבול.

יש כאן המון אפשרות ל־Customization ואיזשהו אלמנט חדשני שכל החוות ציבוריות ככה שאתה יכול לצאת מהחווה שלך ולעזור לאחרים לטפל בחווה שלהם. אבל מי באמת רוצה לעשות את זה!

אביב

00:27:22 – Assassin's Creed Odyssey – מחשב; $60

הפעם ננסה להתמקד בדברים שאני אוהב במשחק. כי אני משחק בו מעל 50 שעות, עוד לא עברתי את החצי, אז כנראה שאני ממש אוהב אותו.

בכל משחק AC יש שני חלקים שצריכים לעבוד יחד. לפעמים הם עובדים צמוד ביחד ולפעמים הם רחוקים מאד. האיכות של כל חלק משתנה ממשחק למשחק. החלק הראשון הוא המשחק ההיסטורי, בתקופת הזמן שבחרו למשחק. החלק השני הוא כל שקשור בעלילת העל של הסדרה, הציוויליזציה הראשון וכן הלאה.

אוריג'נס היה משחק מעולה, שמאד אהבתי. העולם והעלילה ההיסטורית שלו היו מצויינים. לקחו פרמיס די פשוט: זוג נשוי שמתאבל לאחר רצח הבן שלהם, והפכו אותו למשחק מגניב. אבל כל החלק השני שמתחבר לעלילת העל של הסדרה, היה בינוני או גרוע מזה. ביאק לא התעניין בכלל במקדשים והחורבות של הציוויליזציה הראשונה, ואפילו כשסרקתי את כל המפה ומצאתי את כל האתרים העתיקים, זה לא פתח שום דבר מעבר לזה. אולי ה־DLC שינו משהו, אבל לא שחקתי בהם.

אודיסאה ממש מההתחלה הולך לכיוון אחר. היוונים של המאה החמישית לפנה"ס מכירים את החורבות של הציוויליזציה הראשונה, היא חלק מהמיתולוגיה שלהם והם מנסים לחקור אותה (חובבים ותיקים של הסדרה יודעים שכל האיסו שפגשנו עד היום נקראו בשמות רומאים של האלים היוונים: מינרווה, יונו, יופיטר). יש שימוש בעתקים של האיסו ממש מההתחלה וגם בהמשך. אני לא יודע כרגע לאן העלילה הולכת, ואם בסופו של דבר אוהב אותה יותר מאוריג'נס, אבל אין ספק שההתחלה טובה יותר.

אודיסאה שואב השראה רבה מ־Shadow of Mordor, בחלק מהיכולות החדשות של הדמות שאנחנו משחקים וגם במערכות של המשחק, שמזכירות את מערכת הנמסיס. אנחנו משחקים שכיר/ת חרב, ויש מדד של שכירי החרב בעולם היווני. את המשחק מתחילים במדרגה הנמוכה ביותר של שכירי החרב, כשאנחנו לא מכירים אף אחד מהתרבות שלנו. לאורך הזמן, חושפים עוד שכירי חרב – בין ששומעים עליהם שמועות, פוגשים אותם ברחוב, או שהם באים לצוד אותכם כשהפרס על הראש שלכם גבוה מידי (בצורה דומה למערכת ה"חום" שיש במשחקים כמו GTA ו־NFS). כל פעם שמביסים שכיר חרב במדרגה גבוהה מכם, מתקדמים הלאה.

בהתחלה חשבתי שהמערכת מיותרת. לא היה לה הרבה השפעה על המשחק שלי. אבל לאורך זמן למדתי שהיא נהדרת. זאת הרגשה כל כך טובה שיש עליו חוזה בדרגה שלישית ומגיעים לצוד אותך שניים או שלושה שכירי חרב אחרים, ואז אתם הורגים אותם אחד־אחד ותופסים את מקומם!

מערכת אחרת שלא ממש אהבתי בתחילת המשחק היא השייט והקרב הימי. אני לא אגיד שדעתי התהפכה לחלוטין כמו במקרה של שכירי החרב, אבל בהחלט למדתי להסתדר ולהנות ממנה יותר ממה שהיה בהתחלה. חלק מהקרבות הימיים יכולים להיות ממש נהדרים ואפיים, במיוחד שבמקרה ספינה של איזשהו עלית החליטה לתקוף אותך ואתה קורע להם את הצורה.

מערכת אחת שנשארה גרועה באותה מידה היא כיבוש הטריטוריה. 50 שעות לתוך המשחק ולא מצאתי שום סיבה להשתתף בה.

מערכת הכת, שבה אתם עוקבים אחרי החברים השונים במסדר־של־הרעים עשויה טוב, אבל לצערי מגיעים לנקודה שהרגת את כל החברים ה"חופשיים" (שזה בערך חצי מהעץ) ונשארים עם חברי כת שסגורים מאחורי קווסטים. בנקודה הזאת כבר אי אפשר לחקור ולצוד אותם בחופשיות, שזה החלק הטוב במערכת.

ואז… הגעתי לקרב בוס מסוים, שאני לא רוצה לספר עליו הרבה מחמת ספויילרים. בואו רק נגיד שמגיעים לאחד האיים שמזוהה עם חצרו של המלך מינוס (מסתבר שזה נמצא באי כריתים, השם במשחק שונה ולכן לא זיהיתי) ויש איזשהו "מבוך" מתחת. זה היה קרב מדהים ומותח ומרגש, ואפילו בדרגת הקושי הנמוכה שאני משחק בה החלטתי לנסות אותו כשהוא היה דרגה אחת מעלי. זה היה קשה, אבל לא בלתי אפשרי, וכל כך נהנתי מהניצחון.

00:49:20 – צפיות לעתיד

עומר: להריץ Pathfinder כנגד כל הסיכויים, אני ממש רוצה איזה CRPG בחיים שלי. אם לא, יש הרחבה חדשה ל-For Honor שאני רוצה לנסות.

אביב: אני לוקח שבועיים חופש. הפרויקט של פלאים נגמר. הסמינריון נגמר. מגיע לי לנוח קצת. כמובן שאמשיך באודיסאה עד שאסיים את המשחק.