שורפים משחקים: פרק 7.15 – עוברים הלאה

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע אנחנו יוצאים למסע אל יוון העתיקה במשחק החדש של סדרת Assassin's Creed; עידן בדק את משחק ה־VR המדובר Transference וגיא מכור למשחקים של בליזארד.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 135 – הוקלטה בתאריך 10/10/18

משתתפים: עידן זיירמן, גיא ביטון ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

שורפים משחקים קיימת בזכותכם, המאזינים! נשמח שתכתבו לנו תגובות והודעות ואתם יכולים לתמוך עוד דרך רכישה בחנויות DriveThru ו-Book Depository.

הערות לפרק

פרויקט המימון להוצאה לאור של פלאים עומד על 72%. עזרו לנו להוציא את המשחק לאור, תמכו והפיצו!

פודקאסט Storm Chasers בו עומר קפלן ואנכי משוחחים כל שבוע על Heroes of the Storm.

מה שיחקנו השבוע?

אביב

00:05:45 – Assassin's Creed Odyssey – מחשב; $60

בינתיים אחרי 20 שעות במשחק, יש לי בעיקר תלונות על השינויים מאוריג'נס.
מערכת היכולות של הדמות פחות טובה לדעתי בחלקים מסוימים. ההחלטה להוריד Decay Poison ממש מעצבנת – בכללי יש פחות כלים לנתיב ההתנקשות מבמשחק הקודם, עושה רושם שהם התמקדו במערכת הקפא"פ על חשבונה. למה צריך להשקיע נקודה כדי לקבל את ה"רדאר" של הדמות שחושף שלל מסביב?

כל ההתחלה של המשחק ממש חלשה, לעלילה לוקח 4-6 שעות להגיע לאיזשהו מקום מעניין. יש לודונרטיב דיסוננס גדול בכך שאתה מסתובב בעולם היווני והורג אנשים בלי שבעצם יש סיבה אמיתית לעשות את זה. בניגוד לאוריג'נס שממש על ההתחלה הבהירו לנו שהשלטון של הפרעה מושחת, וביאק הוצב בניגוד לשלטון הזה. באודיסאה אנחנו שכיר חרב… יש מלחמה… וזהו, מותר לנו להרוג את מי שאנחנו רוצים כי אין לנו נאמנות לאומית לאף אחד, אבל גם כשיש קווסט כלשהו עבור אחד הצדדים (ספרטה/אתונה), עדין החיילים של הצד שאתה עובד בשבילו יתקיפו אותך במוצבים שלהם, ובשביל להשלים את המפה אתה תהרוג אותם.

כל הדיאלוג, המשחק והאנימציה של הדמויות עשויים משמעותית פחות טוב מאוריג'נס.

יש מעט מידי נקודות Fast Travel. במשחק הקודם לא רק שהיה המון Viewpoints אלא גם יכולת לקפוץ ישר לערים גדולות. אני חושב שבאודיסאה הם חשבו שמערכת השייט הימי מפצה על החוסר ב־FT, והיא לא. לוקח הרבה יותר מידי זמן לעבור ממקום למקום בספינה, ומשום מה *כשאתה על הסירה*, נמלים לא מהווים נקודות FT!

מערכת הנמסיס שהם העתיקו ממורדור לא מעניינת ודי מיותרת. לעומת זאת מערכת הכת החדשה לא רעה בכלל.

עידן

00:21:36 – Transference – מחשב; $25

מדען מצליח לפצח את סודותיה העמוקים של התודעה האנושית וליצור מכונה שמסוגלת להעביר אותה לסביבה וירטואלית. לא תאמינו מה קרה אחר כך! המשחק מתרחש בסביבה וירטואלית שמייצגת את הדירה שאותו המדען שכר עם משפחתו. אבל הכל נראה… מוזר. כל הסביבות ״מושחתות״, עם חלקים חסרים ו/או מעוותים, ואתם כל הזמן שומעים ורואים הדים מן העבר – דברים שקרו למשפחה הזאת.

הטריילרים של המשחק ב־E3 נראו מאוד מעניינים. והתיאור הקצר ב־Steam גורם לו להראות אפילו טוב יותר:

Imagine an escape room set in a deranged mind. Experience a first-person exploration game in a chilling new dimension. Shift between three perspectives of a family and unravel the mystery hiding in this mind-bending psychological thriller.

אבל בואו נפרק את זה לחתיכות, בסדר?

Escape Room – ובכן, כן, אם כל החידות באסקייפ רום שאתם נמצאים בו הם ״הבא את חפץ X לנקודה Y״. לפעמים אתם צריכים ללחוץ על איזשהו כפתור בשביל למצוא את חפץ X מלכתחילה, וגם יש איזו חידה אחת או שתיים שמערבות את הצופן הקל ביותר ביקום, אבל… לא בדיוק החומר שממנו מכינים משחקי פאזלים. או לפחות, משחקי פאזלים טובים.

Unravel the mystery – זה… זה לא Gone Home. אם אתם צורכים מד״ב ו/או אימה על בסיס קבוע כנראה שתבינו את כל העלילה של Transference ב־15 הדקות הראשונות שלו. שאר המשחק זו השלמה של כל מיני פרטים, אבל לא מעניינים במיוחד.

Mind-bending Psychological Thriller – לא בדיוק. קל לעשות משחקים עם אווירה קריפית ב־VR, ו־Transference אכן מצליח בזה. אבל כאמור, זה קל יחסית. הבעיה היא ש־Transference עושה את הצעד הנוסף של להשתמש עליכם ב־jump-scares, שזה מלתכחילה לא סוג כזה מדהים של אימה, אבל יכול לעבוד טוב אם הוא משולב בצורה אורגנית במשחק (מי אמר Five Nights at Freddy's?!). ה־jump-scares של Transferene מחרבנים את מעט הקוהרנטיות העלילתית שיש לו רק בשביל כמה הקפצות זולות.

כל מיני ביקורות אינטרנטיות שקראתי קראו ל־Transference ״פרק של מראה שחורה ב־VR״. אני יכול להתחבר לזה, אם מתקנים את התיאור ל״פרק גרוע של מראה שחורה ב־VR. עם jump-scares״. בקיצור, לא אהבתי. לא אהבתי בכלל. אני חייב להעריך את Ubisoft על הניסויים המרשימים שהם עושים כל הזמן בתחום ה־VR, אבל המחיר של ניסויים מרשימים הוא שלפעמים הם נכשלים לחלוטין. Transference הוא דוגמה אחת כזו.

וזה עוד בכלל בלי לדבר על הבעיות הטכניות.

גיא

00:36:38 – Overwatch & Heroes of the Storm  – מחשב; $40 וחינם

אני לא בדיוק רוצה לדבר על המשחקים האלה, אין לי מה לחדש על אוברווץ ובטח לא על hots שאביב משתתף בפודקאסט יעודי רק לו. אבל אני כן רוצה לדבר על משחקי און ליין ובליזארד.

מאז ומתמיד הרעיון של משחקי און ליין קרץ לי, אפשרות לשחק נגד אנשים אחרים, אתגר, עניין, קהילתיות וכו וכו וכו. נכון אנחנו משלמים על זה לרוב במחיר של עלילה ופיתוח דמויות אם אשווה רגע למשחקי סינגל פלייר. אבל עדיין יש משהו מאוד קוסם ונחמד במשחקי און ליין. רק שבין הרעיון למציאות תמיד היו לי פערים מאוד גדולים, ניסיתי עשרות משחקי און ליין בחיי, dota 2, lol, TF2, LFD2, ut, cod, battlefield, guild wars. start wars the old republic, rift, wild star ועוד ועוד ועוד. העניין הוא שמעולם הם לא תפסו אותי, שרדתי אולי כמה שעות עליהם והמשכתי הלאה וחזרתי למשחקי סינגל פלייר או למשחקי האון ליין היחידים שתופסים אותי המשחקים של בליזארד.

כדי לתת פחות או יותר אמת מידה אני יכול להגיד שיש לי מעל 100 שעות בדיאבלו 3 וב־HOTS, מעל 200 בהארטסטון ובסטארקראפט 2 ומעלה 300 wait for it ימים ב־wow. משהו שם פשוט עובד עבורי ועולה השאלה למה דווקא במשחקים שלהם. ידעתי את זה שנים, אבל אוברווץ הזכיר לי כמה זה דומיננטי, בתור אדם שלא מחבב בכלל fps (סינגל פלייר, און ליין, מציאות מדומה, החיים עצמם) מעולם לא טרחתי אפילו לנסות את אווברווץ אבל אחריי המבצע בהאמבל בנדל האחרון החלטתי לתת סיכוי ואחריי ששיחקתי משהו כמו 10-15 שעות בשבועות האחרונים אני נהנה מכל רגע וזה פשוט עובד לי כל כך טוב.

אז אני מנסה להבין מה ההבדל בין בליזארד ליתר מה עובד אצלהם כל כך טוב. ראשית כל אין ספק שהדמויות והעולם וה־lore שבליזארד מייצרת סביב המשחקים שלהם מוסיפה, אני ממש אוהב את האופי של כל אחד מהם, וזה משהו שחוזר בכל המשחקים של בליזארד מאז ומעולם. וזה כנראה אחד הגורמים הגדולים בהנאה שלי ממשחקי האון ליין שלהם, עבורי ההעולם, הדמויות התחושות שיש לי אליהן מאוד חשובות בחווית המשחק, ושכהם עשוים טוב כל כך אני מתחבר הרבה יותר. אני מקווה שנתחיל לראות יותר ויותר משחקים שהולכים לשם, anthem אמור לעשות משהו דומה וזה יהיה מאוד מאוד משמח לראות משחקי און ליין שמצליחים לייצר דמויות מעניינות עם אופי ואישיות ולא שבלונות תפקידים קלאסיות.

אבל האם זה הכל? אני לא בטוח, אני פותח את הדיון הזה כאן כי אני אשמח לשמוע עוד דעות ורעיונות או מחשבות על הנושא. אני יודע ששלושתנו לא שחקני און ליין גדולים בכלל, אז מעניין לשמוע מה יגרום לנו לשחק יותר במשחקי און ליין. או מדוע משחקים מסויימים כן עובדים עבורנו ואחרים לא.

00:53:39 – צפיות לעתיד

עידן: להמשיך לשחק ב־Star Control. אולי מתישהו לקבל את הפלייסטיישן בחזרה בשביל לשחק ספיידרמן ולהתחיל לשחק Red Dead Redemption 2 כשהוא יצא. אבל עד אז – אני רוצה להתקדם מספיק ב־Star Control כדי שיהיו לי מספיק דברים להגיד עליו בפרק הבא.

גיא: להתחיל את AC: Odyssey הפעם באמת הוא כבר מותקן על המחשב שלי, להתקדם ב־Dragon Quest לא היה לי זמן ממש השבוע. אבל בתכלס בעיקר לחרוש את האיבנט האלווין של Overwatch.

אביב: בשבוע שעבר הקבוצה שלי ערכה מפגש ליצירת דמויות ומחר יהיה מפגש המשחק הראשון שלנו. חוץ מזה אני די בטוח שכל מה שאעשה בשבוע הקרוב יהיה לשחק אודיסאה.