שורפים משחקים: פרק 6.11 – ארץ אחרת

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע גיא ביטון חוזר ומצטרף לאביב עם האורח החדש אור קומלוש לפרק שלם שמוקדם למשחקי JRPG. נדבר על המשחק האחרון בסדרת פוקימון; על המשחק החדש Ni no Kuni 2 ועל פינאל פנטזי 15 שהגיע למחשב האישי.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 111 – הוקלטה בתאריך 29/03/18

משתתפים: גיא ביטון, אור קומלוש ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

Play

שורפים משחקים קיימת בזכותכם, המאזינים! נשמח שתכתבו לנו תגובות והודעות ואתם יכולים לתמוך עוד דרך רכישה בחנויות DriveThru ו-Book Depository.

הערות לפרק

00:04:08 – אנחנו רוצים להגיע למעמד Twitch Affiliate – וצריכים את העזרה שלכם! בתור התחלה, כנסו לערוץ הטוויץ ולחצו על כפתור הלב, למעקב אחרינו.

מה שחקנו לאחרונה?

אביב

00:08:18 – Pokémon Ultra Moon – קונסולת 3דיאס; $40

מאזיני התכנית הותיקים יודעים על הקשר הקרוב שלי לסדרת משחקי פוקימון. שחקתי בכל אחד מהמשחקים שיצאו עד הדור הרביעי (2010). כשקניתי את ה־3DS שלי זה היה במוצהר כדי לשחק עליה פוקימון. אני לא יודע למה למרות שקניתי אותה בסביבות 2012, שני המשחקים שהספקתי לשחק היו Platinum ו־HeartGold.

בכל אופן, כך יצא שפספסתי את המעבר של הסדרה ממשחקים דו־ממדית ב־DS לתלת־ממדית ב־3DS ויחד איתם מלא חידושים לסדרה. ספרתי בתכנית איך לפני שבועיים בעקבות פרסונה 5 חשקה נפשי לשחק JRPG והחלטתי סופסוף לקנות לעצמי משחק פוקימון חדיש.

בזמן שחיכיתי שהמשחק יגיע מאנגליה התחלתי מחדש HeartGold. זה נתן איזושהי ניגודיות יפה למשחק המאוחר יותר ב־Ultra Moon. למדתי גם שאני לא ניגש למשחקי פוקימון כפי שהייתי משחק בהם בעבר. יותר מידי שנים של גיימינג כבד השפיעו עלי. אני לא יודע למה, אבל משחקי פוקימון היו "אחרים". התייחסתי אליהם בצורה שונה. שחקתי בהם בצורה שונה. זה גם עזר לי לראות כמה המשחקים התיישנו. HG הוא משחק בן 8 (!). יש מעט מאד משחקים במחשב שאסכים לחזור לשחק בהם אחרי כל כך הרבה זמן ועוד אסלח להם על השטויות שהם עושים – כי זה פוקימון. כי ככה זה משחקי פוקימון.

טוב, אז לא. מסתבר שבשמונה השנים שעברו מאז, דברים השתנו ב־Game Freak והם יודעים להוציא משחק שיהיה גם משחק פוקימון וגם משחק מודרני.

בתור התחלה, תלת מימד. תנועה חופשית של דמות השחקן שלא מוגבלת לשמונה כיוונים. זה משנה דברים משמעותיים בזרימת המשחק – למשל, מאד קל להתחמק מהדשה הגבוה בו מסתתרים פוקימונים; או להתחמק ממאמנים אחרים שרוצים להילחם בך. במשחקים הישנים, לא הייתה לך ברירה. עד שהסגת אפשהו באמצע המשחק מהלכים שאפשרו לך לפתוח קיצורי דרך, היית חייב לעבור באזורים האלה, חוויה שלפעמים הייתה מתסכלת מאד.

מה עוד – XP Share שמקבלים ממש בסוף הטוטוריאל, ומשפיע על כל החבורה שלך. מזל טוב, משחקי פוקימון התקדמו לסטנדרט של שאר משחקי ה־JRPG בהם שאר החבורה מרוויחה XP בקצב מעט נמוך יותר מהדמות הראשית; עכשיו בואו נתקדם לסטנדרט המערבי בו כולם עולים בדרגות יחד וזהו. מקבלים נק"ן גם על תפיסת פוקימונים, בשעה טובה.

שינו לחלוטין את ההתקדמות במשחק; הוא מחולק לאיים – האזור במשחק הזה מבוסס על הוואי, באופן ממש בוטה כולל עיוות של שמות אמיתיים וצורת הדיבור הנפוצה שם – אין "מכונים" אלא אתגרים שצריך להשלים בכל אי, לפני שנלחמים ב"קאונה" של האי. יש מערכת חדשה של יכולות מיוחדות בשם Z Powers שהוצגה במשחקי הדור הזה (לצד Mega Evolutions שנכנסו בדור הקודם).

בסוף האי הראשון מקבלים Mount שאפשר לרכב עליו – הפוקימון טאורוס. הוא גם משמש להריסת סלעים שחוסמים את הדרך במקום המהלך Rock Smash. אני מקבל את הרושם שאחרי המעבר לתלת־ממד כיוון שהרבה יותר קל להתנייד ממקום למקום, הם הפכו את המהלכים שמפנים דרך לנפוצים יותר. בנוסף, TM כבר לא חד־פעמיים ואת ה־HM הורידו לחלוטין. הם בעצם קיפלו את המערכת של HM יחד עם חפצים אחרים שהיית מקבל במהלך המשחק (אופניים) למערכת אחת של פוקימונים שאפשר לרכב עליהם.

חוץ מזה יש שיפורים נהדרים בממשק, שימוש טוב בהרבה במסכים של ה־3DS והמון Quality of Life שאפשר לצפות ממשחק מודרני ופשוט היו חסרים במשחקי פוקימון ישנים יותר. אני מרוצה מאד.

00:23:20 – Ni No Kuni II: Revenant Kingdom – מחשב; $60

אביב מחפש משחקי JRPG ופתאום שם לב שעומד לצאת ני נו קוני 2  – כשהראשון יצא רק לפלייסטיישן – ולא שולט בעצמו וקונה את המשחק יום (!) לפני ההשקה במחיר כמעט מלא. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה עשיתי למשחק Preload (אפרופו, למה אחרי הפרילואד עדין צריך לחכות חצי שעה להתקנה?)

לא יצא לי לשחק במידה שרציתי בו מאז יום שישי, מזג האוויר עשה אותי חולה ובמשך השבוע היה לי פחות זמן והקדשתי את רובו לסיים לצפות בפרסונה 5. אז בינתיים אני רק 4-5 שעות לתוך המשחק, קצת אחרי שמגלים את קצה החוט הראשון בעלילה שלו (כן, זה JRPG, לוקח 4 שעות למשחק להגיע לתחילת הסיפור).

בגדול, המשחק די מגניב. מערכת הקרב מזכירה ARPG ודי נהדרת – היא חלקה ומהירה, עם מלא מהלכים מגניבים שאפשר לעשות בקלות. קצת התאכזבתי שבניגוד למשחק הקודם היא לא דמוית־‏פוקימון, אבל מה שיש עשוי טוב. האסתטיקה ברוב המשחק מזכירה אנימציה בסגנון סטודיו גיבלי, היא נראית נהדר ומעבירה אווירה פנטסטית וקסומה שממש שואבת אותך למשחק… עד שמגיעים ל־Overworld.

ב"עולם־העל" של המשחק, הגרפיקה משתנה. במקרה אנימציה יפה, מקבלים עולם מרונדר בתלת־ממד בסגנון צ'יבי. זה מכוער. זה מכוער ומעצבן והמכשול העיקרי שמונע ממני ממש לאוהב את המשחק. כי כל פעם שאני עובר חלקים שממש כיף לי לשחק, המשחק שולח אותי לעוד סיבוב ב־Overworld ואני מתבאס. חוץ מהכיעור, כל התקלות בעולם־העל מעביר אותה לסצנת קרב באנימציה הרגילה, ואז חזרה החוצה; המעבר התכוף הזה פנימה־החוצה פוגע עבורי בזרימה של המשחק. אני יודע שזה סטנדרטי ב־JRPG, פשוט יש משחקים שעשו את זה הרבה יותר טוב וחלק.

חוץ מזה, דבר אחר שמעצבן אותי הוא התרגום והדיבוב לאנגלית. מסיבה כלשהי הם חשבו שזה רעיון טוב לתת לכל הדמויות וריאציה כלשהי כל מבטא בריטי, סקוטי או אירי. לא רק ב־VO (שיש מעט ממנו, כמו ברוב ה־RPG) אלא גם בכתוביות עצמן.

אני רוצה להמשיך לשחק ני נו קוני, כי הסיפור מעניין, חלק מהדמויות מעניינות, מערכת הקרבות מצוינת והאנימציה בחלקים הטובים של המשחק מוצלחת מאד. אני רק מקווה שהחולשות של המשחק לא ישברו אותי בשלב כלשהו.

גיא

Ni No Kuni II: Revenant Kingdom – פלייסטיישן 4; $60

אוקיי אז ראשית כל אציין שאני מסכים עם לא מעט מהדברים שאביב אמר, בעיקר הצדדים השליליים של המשחק, אין לי שום מושג למה הם חשבו שהמבטאים הכבדים האלה עושים משהו טוב למישהו… אני אישית טרם העברתי ליפנית אבל אני חושב שבפעם הבאה שאשחק אעשה את זה. בנוסף אני מבין את הביקורת על הנראות של עולם־העל, אבל אני גם שואל את עצמי איזה פתרונות נוספים הם יכולו להוסיף, כי מכוער זה אכן אבל זה גם מאוד פונקציונלי, כתוצאה מהנראות הזאת העולם הרבה יותר מצומצם ואני חושב שאם העולם היה מרונדר גם כן באותה צורה כמו יתר המשחק הוא פשוט היה עצום בצורה לא הגיונית.

חשוב להזכיר שהמבוכים במשחק וכל האזורים שהם לא בתצוגת עולם הרחב פשוט נראים מצוין, הדמויות, הסביבה, האויבים, הכל פשוט נראה מדהים ומרונדר כל כך יפה. על הפלייסטישן 4 "הרגיל" שלי הכל רץ ממש חלק ואני רק מדמיין כמה יותר טוב זה נראה במחשב. בנוסף אני אציין לטובה במיוחד את הקרבות, הם נראים מעולה ועל אף שבחלקים רבים יש bullet hell משוגע שמתרחש על כל המסך אתה עדיין מבין מה קורה איפה אתה נמצא עם הדמות שאתה שולט, בערך איפה יתר הדמויות נמצאות, איזה מכות או קסמים יותר מסוכנים לך, איפה נמצאים ה־higgledies שאתה צריך לתפעל כרגע וכו'.

בכלליות מלבד העובדה שמערכת הקרב נראית מצוין ומתנהגת מצוין ויחסית מאוד ברורה היא גם מאוד מאוד מאוד כיפית, הרבה זמן לא נהניתי כל כך ממערכת ARPG הקומובוים מצוינים, הכוחות המיוחדים ייחודים ואתה יכול למנף אותם בצורה הנכונה, קסמי AOE חלשים יותר, קסמי High Dmg לאויב יחיד וכו'. אני ממש מרגיש השתפרות במערכת הקרב שאני מתקדם במשחק ואני מאוד נהנה ממנה. הבעיה המרכזית שלי היא שחלק ניכר מהקרבות הרנדומליים לאורך המשחק מאוד מאוד קלים וזה קצת חבל. לעומת זאת קרבי הבוס או חלק מהאויבים בסייד קווסטס הרבה יותר מאתגרים ואז זה ממש כיף.

אני נמצא כ10-11 שעות פנימה ואחריי בערך 8 שעות משחק אתה מסיים את הפתיחה של המשחק ומתחיל החלק הארי של המשחק. ראשית כל מצטרפת מכניקה מרכזית למשחק מכניקת הניהול אימפריה. אתה מקים את העיר הראשית של האימפריה החדשה שלך וזאת הופכת להיות אחת המכניקות המרכזיות של המשחק. אתה יכול לבנות בנינים שונים, כל אחד מהם יעזור לך בתחומים אחרים של המשחק, בנין לנשקים, בנין לקסמים, בניין לה־higgledies ועוד. כל מבנה יכול לייצר משאבים מסוימים (אוכל למשל) או לעשות מחקר של תחומי חדשים (קסם חדש למשל) כל פעולה של מחקר לוקחת זמן מסוים להשלים, מבנים נוצרים אוטומטית. בנוסף אתה יכול להזמין אנשים להצטרף לאימפריה שלך ולמקם אותם בבניינים שונים וכך הם "יעבדו" בו. את רוב הדמויות תוכל לאסוף דרך סייד קווסטס או מיין קווסטס. כל הדברים האלה בסוף מאוד מעשירים את הדמויות שלך ואת היכולות קרב שלהם. והדרך שכל החלק הזה של המשחק משולב פנימה עשוי מאוד טוב ומרגיש מאוד טבעי. אתה מוצא את עצמך ב־cycles של קווסטים ומבוכים חזרה לעיר הראשית וניהול האימפריה ואז יצא לעוד סדרת קווסטים.

בנוסף מצטרפות שתי מכניקות יותר קטנות שהן קרבות אסטרטגיה עם מנגנון של rock, paper, scissors. יש לך שלוש סוגי צבאות ואתה נלחם בקמפיין של כחמש עד עשר דקות בצבא אחר. הדרך להצטרף לקרבות האלה הן בעולם העל וכמו שישנם אויבים יש גם banners שאתה יכול לגעת בהם ולבחור האם אתה רוצה להשתתף בskrimish הזה. במידה ואתה משתתף ומנצח אתה מקבל עוד כסף, כוח או השפעה לאימפריה שלך. המכניקה השנייה היא ה Tactic Tweaker שמאפשרת לך לשפר ארבעה צדדים שונים של מערכת הקרב, Monster Affinities משפר את היכולות שלך נגד מפלצות מסוגים מסוימים, Arts of War משפר את היכולות שלך באחת משש האפשרויות השונות בקרב (הגנה טובה יותר, replunish mana טוב יותר וכו), Spoils Settings מאפשר לך לערוך את "הפרסים " שתקבל בסוף קרב, יותר כסף, יותר xp ועוד, Elements and Ailments מאפשר לך לשפר הגנות נגד סוגים מסוימים של elements וכו. אתה צובר נקודות לשימוש במערכת הזאת דרך קרבות ועלייה ברמות.

לסיכום עד כה אני מאוד מאוד נהנה, ברגע שאתה מסיים את החלק הראשון של המשחק והעולם "הגדול" יותר נפתח לך בנוסף למכניקות החדשות המשחק הופך להיות הרבה יותר עשיר ומעניין ואני ממש רואה את עצמי מעביר את רוב אפריל משחק בו.

אור

00:53:50 – Final Fantasy XV Windows Edition – מחשב; $50

קצת אוריג'ין סטורי: סדרת פיינל פנטזי תמיד הייתה אצלי ביחסים של אהבה־שנאה. מעולם לא הייתה בבעלותי קונסולה כלשהי (למעט מגאסון). לא הכרתי את הסדרה מראשיתה, עד שהגיע פיינל פנטזי 8 (1999). שנה לאחר ההשקה הראשונית המשחק יצא בפורט גם למחשב. ושם התחילה האהבה, אני חושב שזאת הייתה ההתנסות הראשונה שלי עם JRPG קלאסי. העולם הגדול, הסיפור המעניין והמוזר האורך של המשחק שהיה שונה מכל מה שהכרתי לפני, וכמובן מערכת הקרב המצוינת. הפכו אותי לחובב נלהב של הסדרה. ואז התחילה ה"שנאה" – המשחקים הבאים בסדרה הושקו רק לקונסולות וליבי נשבר.

במהלך השנים שחלפו מאז, כעסתי נורא שאין לי אפשרות לשחק בסדרה האהובה. ואז סקוור אניקס (לאחר האיחוד) בחרו להפתיע ולהוציא גרסאות מחודשות של המשחקים קודם למובייל ולאחר מכן גם לסטים. השלמתי המון מהם וזה קצת ריכך את הכעס.

ולמשחק עצמו: אז קצת מזכיר את הסיפור משנת 99. פיינל פנטסי 15 יצא קודם לקונסולות ולאחר שנה הושקה גרסת ווינדוס של המשחק. אך הפעם נראה שהעבודה שהמפתחת עשתה על המשחק כדי להוציא פורט טוב למחשב הייתה משמעותית הרבה יותר. המשחק קיבל המון שיפורים, ביניהם:

  • המנוע הגרפי שודרג וניתן לשחק אותו בתמיכה מלאה ב־4k ולפי המפתחת להגיע עד 8K.
  • נוספה תמיכה במודים (די מפתיע לחברה יפנית).
  • ניתן לשחק את המשחק בגוף ראשון.
  • המשחק הגיע כבר עם כל ה־DLC והתוספות שיצאו מאז ההשקה המקורית.

הגרפיקה מדהימה! פשוט ככה, ועם המחשב הממוצע שלי, אני מצליח לשחק על High, ולרוץ די חלק בלי נפילות פריימים. העולם יפיפה כנראה הכי יפה בסדרה,  ונותן תחושה של פתוח יותר ממה שהיה במשחקי העבר.

חייב לציין למען חובבי הסדרה שחוץ ממוזיקה נוסטלגית מדי פעם, והסגנון העיצובי של חלק מהתפריטים אין כל קשר בין המשחק הזה להיסטוריה המפוארת שלו. מערכת הקרב הוחלפה לחלוטין, עץ הפיתוח של היכולות והדמויות שונה, המעבר ממקום למקום השתנה מאוד. ובאופן כללי יש לו feel שונה.

האם אני אוהב אותו? מאוד! אני רק ב4-5 שעות הראשונות שלו וכמו שידוע במשחקי JRPG הפתיחה מאוד אטית ולוקח זמן עד שהסיפור מתחיל ממש להתרחש.

אנחנו משחקים את הנסיך נוקטיס המלווה בארבעת חבריו איגניס, גלאדיוס ופרומפטו הארבעה יוצאים למסע החתונה של נוקטיס, כדי לא לספיילר נשאיר את זה ככה.

לפחות בשלב הזה קצת קשה לי להתחבר לדמויות כי המשחק לא מלמד יותר מדי עליהם ועל הקשר שלהם  ומיד נוחתים להתחלת המשחק, אבל נראה שזה הולך לכיוון מעניין ולכל אחת יש הרקע והאופי שלה.

מערכת הקרב לא מבוססת תורות כמו בשאר הסדרה  והכניסה לקרב חלקה, מיד עם ההתקלות. הקרבות מהירים וזורמים והשליטה בהם די טובה. ניתן להשתמש בשאר חברי הקבוצה למכות מיוחדות משותפות המתאימות לסגנון הלחימה של כל חבר. במערכת הקרב כיאה לסדרת פיינל פנטזי משולבים אלמנטים של קסמים, נשקים מסוגים שונים, תלבושות עם יכולות שונות, ואביזרים.

הקרב מרגיש חי ומלא אקשן ולמרות השינוי המאוד דרסטי אני דווקא אוהב אותו  וחושב שזה הופך את המשחק למרענן בז'אנר.

המעבר בעולם בין המשימות והמקומות מתבצע בנסיעה ברכב, אבל בפרקים הראשונים נוקטיס לא מורשה לנהוג בו במהלך היום ואת זה עושה אך ורק איגניס. האמת שזה לא רע ומאפשר לצפות בעולם, להקשיב לשיחות של הדמויות ולמוזיקה. אם זה ממש מפריע לכם אז אל דאגה בפרקים הבאים נוקטיס יורשה לנהוג!

מסכי טעינה במשחק, זה גם קצת יחסים של אהבה שנאה, מצד אחד הם ארוכים נורא! יכולים להגיע ל־5 דקות של טעינה, שזה  בכל קנה מידה ארוך מאוד! אבל, כאשר טעינה של אזור מסוים הושלמה, המשחק ירוץ חלק ללא כל טעינה נוספת, עד המעבר לאזור אחר, או במקרה של שימוש ב־Fast Travel. יצא לי לשחק כמעט שעתיים ברציפות ללא אף מסך טעינה. וזה היה נהדר!

Tomb raider  – מחשב; $30

חיפשתי משחק הרפתקאות טוב ונראה שמצאתי אותו. למרות הביקורות המשבחות לא יצא לי לשחק בו עדיין, בעיקר כי פחות התחברתי לסדרה המקורית. אבל אני חייב לציין שהופתעתי מאוד לטובה, כבר מהחצי שעה הראשונה ניתן להבין שהמשחק מלא באקשן, סיפור מעניין, שלבי התפתחות מעניינים של הדמות הראשית, שילוב נכון של Quick Time Events, כחלק מהפלטפורמינג וגם כחלק מהקרב ועוד רבים וטובים.

אנחנו משחקים את לארה קרופט, אבא שלה היה ארכאולוג וחוקר עתיקות ואוצרות ידוע. היא מצטרפת לצוות של ה־Endurance במטרה למצוא את הממלכה האבודה של הימאטי. הספינה נתקלת בסופה אלימה והצוות נסחף לאי בודד ומסוכן, בו מתרחשת כל העלילה של המשחק. זהו סיפור המקור של לארה שמתחילה אותו כבחורה צעירה, ופשוטה ומסיימת אותו כשורדת.

01:10:02 – חדשות ודיונים

נוספת מערכת קווסטים לפוקימון גו.

חברינו בגיימפוד אירחו בתכנית האחרונה את יוני בלוך, שהשיק לאחרונה יחד עם צוות מוכשר את הסרט האינטראקטיבי #WarGames.

חברת Beamdog האמונה על כל החידושים של משחקי BioWare הישנים השיקה השבוע את המהדורה המעודכנת של Neverwinter Nights.

ובכן, אחרי קמפיין קיקסטרטר מצליח ותקופה מכובדת בגישה מוקדמת, Battletech יושק רשמית ב־24 באפריל. לא יודע מה אתכם, אותי זה מרגש.

מספר חברות בולטות בתעשייה ביניהן בליזארד, Riot, טוויץ וחטיבת XBox של מיקרוסופט לצד כ־30 חברות אחרות חוברות להקמת Fair Play Alliance במטרה להילחם בתופעת השחקנים הרעילים בקהילות המשחקים.

בזירת הסרטים הדוקומנטרים יש לנו שניים השבוע: הראשון, סרט מבית היוצר של Noclip על סיפור הפיתוח וההצלחה המתמשכת של Warframe. השני מבית יוצר קצת פחות מוכר שסוקר את ההיסטוריה הסוערת של סדרת Darksiders.

01:29:32 – צפיות לעתיד

גיא: הרבה ני נו קוני 2, להקשיב לסדרה האחרונה של The Adventure Zone, פודקאסט RPG מאוד מאוד מומלץ לרוב מריצים סדרות ארוכות של עשרות פרקים. בשלושה חודשיים האחרונים הם מריצים סדרות חודשיות של 4-5 פרקים מאוד מוצלחים. בנוסף מגיע לישראל עוד מעט והתכנית המרכזית היא לשחק סוף סוף בריימיק ל־Metroid Samus Returns.

אור: ביגור, Final Fantsy, קיבלתי את Cuphead ליום הולדת מחבר רוצה לשחק גם בו.

אביב: עד שהפרק הזה יעלה אני אהיה בביגור, שם אנחה משחק הכרות של פלאים והשתתף בפאנל של על כתפי גמדים; מתכנן לקחת את ה־3DS גם לחג וגם לביגור ולהמשיך פוקימון.