שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע עומר משתף את חוויותיו מהמסע ההיסטורי המדוקדק ב־Kingdom Come: Deliverance II; אביב מתמודד עם רוגלייק דק-בילדר ומגלה את הסיבות שמשחקי סולסלייק פשוט לא מתאימים לו.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 396 – הוקלטה בתאריך 16/04/2025

משתתפים: עומר קפלן ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

הפודקאסט באפליקציות והאזנה בדפדפן

הערות לפרק

חסויות
נהנים מהתוכנית ורוצים לתמוך בה? יש לנו כמה קישורים שותפים שאתם יכולים להשתמש בהם. תחזוקת האתר והפודקאסט עולה כ־85 ₪ בחודש. דרך קישורי השותפים אתם יכולים לרכוש משחקי וידאו, תפקידים וספרים ואנחנו נקבל עמלה על כל רכישה – לכם זה לא עולה שקל נוסף.

לתמיכה בתוכניות שלנו

חדשות ודיונים

0:02:34 – פרק 400! זה מתקרב! בעוד כחודש, ב-18 במאי, נשדר את פרק 400 של שורפים משחקים בשידור חי ביום ראשון בשמונה בערב. כמו בכל פרקי החגיגות, נביא את כל מנחי התוכנית לאורך השנים ויהיו הפתעות נוספות. לקראת הפרק נפתח שרשור בדיסקורד לשאלות, טענות ומענות מהמאזינים. אתם מוזמנים לשלוח לנו כל מה שאתם רוצים, וגם נעצב מרצ'נדייז מיוחד לרגל הפרק.

0:08:13 – Discover The High Stakes World Of “Crystal Heart” – הדבר המדהים ביותר שקרה ביקום כולו: ערן אבירם ואביב אור חברו לחברת הקומיקס דארק הורס כדי להוציא את "קריסטל הארט" לאור! בנובמבר השנה יצא לאור ספר של 336 עמודים שיעלה 30 דולר וניתן יהיה לקנות אותו בכל מקום שקונים קומיקס. זה הדבר הכי מגניב בעולם ואנחנו עפר לרגליו של ערן.

0:09:34 – Cairo:Otherscape – The Mythic Cyberpunk RPG – הקיקסטארטר החדש של Sons of Oak עלה לאוויר! הקמפיין הוא לספר הרחבה של Otherscape, משחק המיתיק סייברפאנק שמשתמש באותה שיטה של Legend in the Mist. ההרחבה החדשה נקראת Cairo Otherscape, סייברפאנק מבוסס על מצרים, עם טאגליין "Egyptian setting of dystopian tech gods and monsters". הם ביקשו 50,000 דולר אבל כבר השיגו 160,000 דולר, ויש להם עוד 29 ימים. בנוסף, הם עובדים על הרחבה שנקראת Neuro:OS שהיא הרחבת סייברספייס (כי כל משחק סייברפאנק צריך הרחבת סייברספייס).

מה שיחקנו לאחרונה?

עומר

0:13:16 – Kingdom Come: Deliverance II – מחשב; $60

אני לא זוכר מי אמר שלשחק משחקים זה כמו מיני חופשה כי אתה משתגר לעולם אחר וחי נראטיב שאתה בוחר (נראה לי שזה היה איזה מפתח משחקים מחברה גדולה אבל בגלל שאני לא זוכר בוא נגיד שאני אמרתי את זה). אחרי בערך 50 שעות ב־KCD 2 הציטוט הזה רלוונטי מתמיד. כל פעם שאני מפעיל את המשחק אני משתגר לעולם מוקפד, נאמן (עד כמה שאפשר) למקור מבחינה היסטורית וכל מה שאני רוצה זה להישאר שם כל הזמן – אולי עם שירותי רפואה מתקדמים יותר אבל בגדול זו התחושה.

KCD 1 הוא אחד מעשרת המשחקים האהובים עלי בכל הזמנים בגלל הסיבה הזו והחדשות הטובות הן שהחלק השני בסדרה לוקח את כל מה שטוב במשחק הראשון, לא מוריד או משנה שום דבר מהנוסחה (כמעט) ומוסיף רק דברים טובים ושינויי Quality of life שהופכים את המשחק לנגיש יותר.

אז מה בעצם יש לנו כאן? המשחק מתרחש בשנת 1403 בממלכת בוהמיה, בחלק של מה שהיום צ'כיה. הנאמנות ההיסטורית למקור ממש מגניבה ברמה שגם היום אפשר לנסוע לכפרים (היום ערים) בצ'כיה  ולראות כל הטירות והמקומות ההיסטוריים. בגדול, יש מחלוקת על כס המלוכה של בוהמיה ואצילים משני המחנות של כל מלך (המכהן, וזה שב״מעצר בית״) מנסים להראות נאמנות לכל צד ופוליטית להטות את הכף לכיוון שלהם. המשחק מתחיל בדיוק מהנקודה שהאחרון הסתיים כשהנרי נשלח להעביר הודעה מהמחוז של המשחק הראשון ללורד במחוז השכן כדי לברר אם הוא מעוניין להצטרף לברית כנגד המלך המכהן והסיפור מתגלגל משם.

אין צורך לשחק במשחק הראשון כדי לשחק בשני, הטוטוריאל (שהוא גם האקספוזיציה) מעולה אם כי חלק מהאירועים במשחק הראשון מוזכרים במשחק השני ובשביל הנרי יש את העניין הלא פתור של החרב של אבא של שנגנבה ממנו במשחק הראשון. הקצב של המשחק איטי מאוד, מזכיר לי קצת את Red Dead Redepmtion 2 ברמה שהמשחק מזמין אותך לחקור, ללמוד (יש מיני  Codex במשחק שהוא מעולה, למדתי על איך תעשיית ייצור הכסף עובדת – מעניין!) ולחשוף את הסיפור לאט לאט. את המשחק בגדול אפשר לשחק בכמה דרכים (להתמקצע או לשלב) הנרי חזק שיכול לאיים על אנשים, הנרי שיודע לדבר והנרי סייף זריז שלא צריך שריון כי הוא מתחמק – או איזון בין כל המקצועות.

הקרבות במשחק משתמשים באותו מנגנון ריאליסטי של המשחק הראשון, אבל עם המון תוספות Quality of life שהופכים אותם לקלים יותר (לדוגמא: יש חיווי שאומר מתי אפשר לחסום ולעשות Reposte שזה נחמד + אפשרות לאוטו־קומבו). יש התלונה היחידה שיש לי על המשחק היא שיש משימת סיפור ראשית אחת שחייבים לעבור אותה ב־Stealth.

אביב

0:36:44 – The First Berserker: Khazan – פלייסטיישן; דמו

ניסיתי את הדמו של Berserker Khazan כי שמעתי שיש בו מצב קל. הבעיה היא שהם חוסמים את ה-Easy Mode עד אחרי שמסיימים את הטוטוריאל, ואני לא הצלחתי לעבור את הטוטוריאל! מצב הקלות מעניין – הוא נותן לך הרבה יותר נזק, פחות קבלת נזק, תוספות לכל ההתנגדויות, וספידאפ לסטמינה ריצ'ארג'. אם היה לי גישה לאיזי מוד מההתחלה, אולי הייתי מתמודד עם המשחק הזה, אבל אם דורשים ממני לעבור את הטוטוריאל הרגיל קודם – זו החלטה מוזרה מאוד.

דרך התמודדות זו, הבנתי מה הבעיה שלי עם משחקי סולסלייק. זה לא שיש אויבים לא טריוויאליים שצריך ללמוד (למרות שאני חושב שלא הגיוני לשים אויבים כאלה בהתחלה). הבעיה שלי היא מערכת הקרב המבוססת סטמינה – אני צריך להתקיף, לחסום ולהתחמק, אבל הסטמינה יורדת גם כשאני מתקיף וגם כשאני מתחמק או חוסם. אז אני מתקיף, נגמרת לי הסטמינה, אני לא יכול להתחמק, ואז אני מת. לא מסתדר עם זה.

המשחק עצמו נראה מגניב עם גרפיקה מסוגננת שהיא לא 100% אנימה אלא משהו באמצע. כל הסביבות מאוד יפות והקרבות נראים מעניינים. יש בו גם מערכת נחמדה שבה כל אטריביוט פוינט שאתה שם מעלה לך את החיים, בניגוד למשחקים אחרים של FromSoftware שבהם אתה חייב להעלות את כל החיים שלך בהתחלה לפני שאתה יכול להתחיל לחשוב על נזק.

0:43:49 – HELLCARD – מחשב; $25

Hell Card הוא משחק רוגלייק דק-בילדר שיצא בהשקה מלאה ויש לו אפילו DLC. אם אתם מכירים את Book of Demons, זה מאותם יוצרים ועם אסתטיקה דומה של פופ-אפ בוק / פייפר קראפט.

יש לו טוויסט מעניין על הז'אנר – במקום שהקרב יהיה 2D מצד לצד כמו ב-Slay the Spire, יש לנו מבט טופ-דאון איזומטרי שבו הדמויות שלנו נמצאות במרכז והאויבים נמצאים במעגל סביבם. יש שני טווחים במעגל – קרוב ורחוק – ויש משמעות לא רק למיקום בטווח אלא גם לפלח בו האויב נמצא. אפשר לשחק את המשחק במולטיפלייר, אבל בסינגל פלייר אתה מקבל "companions" שאפשר לשלוט בהם. בכל מקרה, אחרי שני קרבות ראשונים של הריצה יהיו לך שלוש דמויות לשחק איתן. כשמתחילים שלב, כל אחת מהדמויות בוחרת איזה אתגר יהיה בשליש שלה של המעגל. הקמפניונס בוחרים את האתגר הבא שלהם בכוחות עצמם ויש לך מספר מסוים של rerolls שאתה יכול לעשות כדי לשנות את הבחירה שלהם.

מבחינת המכניקה, לדמות הראשית שלך יש חמישה קלפים ואתה יכול לשלוף עוד. לכל אחד מהקמפניונס אתה רואה רק שני קלפים, ואם אתה משתמש באחד מהם, הם שולפים עוד אחד. ההשפעה שלך על מה שהקמפניונס עושים מוגבלת יותר. שחקתי כחמש שעות וניצחתי פעם אחת. לקח לי זמן להבין חלק מהדברים כי לא הכל טריוויאלי ואין טוטוריאל לכל דבר, אבל המשחק מציג היטב את המכניקות הבסיסיות.

0:53:15 – Astrea: Six-Sided Oracles – מחשב; $25

עוד משחק בתמה של רוגלייק דק-בילדרים, אבל עם קוביות במקום קלפים! האסתטיקה של המשחק מדהימה, אחת היפות שראיתי. הוא מאתגר אבל לא מוגזם – הצלחתי לסיים ריצה עם הדמות הראשונה די מהר. שוב, הקרב דומה ל-Slay the Spire – יש את האויבים מצד אחד, את הדמויות שלך מצד שני. יש לך דמות ראשית ואתה יכול לקבל גם סנטינלס (רובוטים שעוזרים לך). היתרון בשימוש בקוביות על פני קלפים הוא שכל קוביה יכולה לעשות כמה השפעות שונות בהתאם למה שמופיע על הפאות שלה.

במשחק הזה, במקום שיהיו פשוט חיים ונזק, לכל אויב ולכל דמות יש מד של Purification ו-Corruption. אתה רוצה לעשות Purification מלא לאויבים ולהימנע מ-Corruption לדמויות שלך. אבל זה מד דו-כיווני – אתה יכול לעשות Purify וגם Corrupt. לקוביות רבות יש פאות של קורפשן לצד פאות של פיוריפיקיישן, וחלק מהדמויות מקבלות יכולות חזקות דווקא כשצוברות קורפשן.

אם אני משווה בין Hell Card ל-Astraea, קשה לי להגיד מי מהם יותר טוב כי הם עושים את אותו ז'אנר בצורות כל כך שונות. אבל אני חושב שאסטריה קצת יותר מעל כי היא עושה דברים שונים יותר מהז'אנר הרגיל, ואני גם אוהב את האסתטיקה שלה יותר.

0:58:50 – ציפיות לעתיד

עומר: יש לי עוד כחודש לסיים את Kingdom Come Deliverance 2 לפני שיוצא Doom Eternal ב-15 במאי. אז זה זה – Kingdom Come, Doom ושחמט לאינסוף.

אביב: מלבד Hell Card ו-Astraea, שיחקתי גם ב-Emberward (משחק טאוור דיפנס רוגלייק) ובדמו של Path of Exile 2. אבל ב-24 במאי יוצא Clair Obscur: Expedition 33, שזה המשחק הגדול שאני רוצה לשחק החודש.