שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע דנים בעדכון המשמעותי של Critical Role לקראת סיום הקמפיין השלישי, יהודה מספר על חוויותיו מ־Starcom: Unknown Space, ואביב משתף את התרשמותו מההרחבה החדשה של Diablo IV.
שורפים משחקים – תוכנית מספר 389 – הוקלטה בתאריך 03/02/2025
משתתפים: מאיה פייביש, יהודה חלפון ואביב מנוח.
האזנה לתוכנית:
הפודקאסט באפליקציות והאזנה בדפדפן
הערות לפרק
חסויות
נהנים מהתוכנית ורוצים לתמוך בה? יש לנו כמה קישורים שותפים שאתם יכולים להשתמש בהם. תחזוקת האתר והפודקאסט עולה כ־85 ₪ בחודש. דרך קישורי השותפים אתם יכולים לרכוש משחקי וידאו, תפקידים וספרים ואנחנו נקבל עמלה על כל רכישה – לכם זה לא עולה שקל נוסף.
חדשות ודיונים
0:04:34 – State of the Role: Campaign 3 Finale and What’s Next for 2025!
השבוע Critical Role שידרו את פרק State of the Role שלהם, בו הם עדכנו על העתיד הקרוב של הערוץ. ההודעה המשמעותית ביותר היא שהשבוע ישודר הפרק האחרון של קמפיין 3, שאורכו שמונה וחצי שעות. הפרק כבר הוקלט מראש. השידור התעכב בגלל שריפות בלוס אנג'לס שאילצו חלק מחברי הצוות, כולל מאט ומרישה, להתפנות מבתיהם. בעקבות זאת, הם ערכו שידור התרמה מיוחד לטובת הנפגעים מהשריפות.
מעבר לסיום הקמפיין, השאלה המעניינת היא מה יקרה בהמשך. המשחק שלהם, Daggerheart, עומד להיות מושק ביוני. זה מעלה את השאלה האם קמפיין 4 יעבור למערכת החוקים החדשה הזו במקום D&D 5e. זה יכול להיות מהלך מעניין, במיוחד לאור העובדה שיש לא מעט שחקנים שמחפשים אלטרנטיבות ל־D&D.
זה מזכיר לי את מה שקרה עם D&D 4e. כשהמהדורה יצאה היו בה הרבה בעיות, מה שהוביל לכך שרבים עברו ל־Pathfinder. כשהוציאו את גרסה 4.5 (Essentials) זה היה שיפור משמעותי, אבל מאוחר מדי. ההנהלה הסיקה מסקנות שגויות מהכישלון, פיטרה את הצוות ועברה למהדורה חדשה לגמרי. למרות זאת, אני דווקא חושב שהיו דברים טובים במהדורה הרביעית, כמו 13th Age שצמח ממנה.
0:10:42 – Netflix’s Castlevania Directors Want To Pursue Season 3 With Fan-Favorite Adaptation
צפיתי בעונה השנייה של קסלבניה: נוקטורן שיצאה בשבוע שעבר. למרות שהסדרה מהנה, היא לא מגיעה לרמה של קסלבניה המקורית. יש לי שלוש בעיות מרכזיות עם הסדרה:
הראשונה היא התפתחות הכוחות המוגזמת. בסדרה המקורית, הקרב נגד דרקולה היה שיא העוצמה והוא הדגים את כל הכוחות והמיומנויות שראינו במהלך העונה וחצי שקדמו לו. בנוקטורן, לעומת זאת, מתחילים מהרמה הזו ורק מעצימים אותה. הקרבות הופכים למופרכים יותר ויותר, עד שהקרב הסופי נראה כמו סצנה מאנימה שונה לחלוטין. הבעיה השנייה היא הטיפול ביצורי הלילה. בקסלבניה המקורית הם היו איומים גנריים, אבל בנוקטורן כל אחד מהם מקבל עיצוב ייחודי וכוחות ספציפיים. זה מרגיש מיותר ופוגע בתחושת האיום שלהם. הבעיה השלישית והמטרידה ביותר היא החיבור לאירועים היסטוריים. הסדרה מתרחשת במהלך המהפכה הצרפתית ומשלבת דמויות היסטוריות כמו רובספייר באופן בעייתי. אמנם בסוף העונה מנסים לתת לזה הקשר רחב יותר דרך דמותו של אלוקרד, אבל עדיין זה מרגיש לא במקום.
למרות הביקורת, יש גם דברים טובים בסדרה. הדמויות מורכבות ומעניינות, ויש התפתחות מעניינת של הנרטיב סביב הערפדים והאנושות. אורלוקס למשל הוא דמות מרתקת. אבל בסך הכל, למרות שהסדרה מבדרת, היא סובלת מבעיות קצב ומאורך יתר שהיה אפשר לפתור בקיצור של פרק או שניים.
מה שיחקנו לאחרונה?
יהודה
0:29:06 – Starcom: Unknown Space – מחשב; $25
התחלתי לשחק ב־Starcom: Unknown Space, משחק חלל שמזכיר מאוד את Star Control. המשחק מתחיל כשהחללית שלנו נשאבת דרך חור תולעת ליקום מקביל, ואנחנו צריכים למצוא דרך לחזור הביתה. למזלנו, אנחנו מוצאים תחנת חלל של בני אנוש שכבר חוקרים את היקום הזה.
המשחק משלב חקירת חלל, קרבות חלל, ומערכת שדרוגים מקיפה עם עץ טכנולוגי מרשים. אחד הדברים המעניינים הוא האינטראקציה עם הפיראטים – אם תביס אותם מספיק פעמים, הם יתחילו להתחנן בפניך בדיאלוגים מצחיקים ויהפכו לוואסלים שלך. יש גם כת דתית מסתורית שמבוססת על פירוש שגוי של כתבי אימפריה עתיקה, והם מפתחים נשק שמכוון ספציפית נגד בני אנוש. אפשר לבנות ולשדרג חלליות בכל מיני דרכים, כולל גישה ישירה ל־Steam Workshop עם מודלים של חלליות מפורסמות כמו Enterprise או Star Destroyer. המפתחים (שנראה שהם צוות קטן) מאוד מעורבים – אם נתקעים בבאג, הם יבדקו את קובץ השמירה שלך אישית ויתקנו את הבעיה.
הבעיה העיקרית במשחק היא שלפעמים לא ברור איך להתקדם בעלילה. צריך לחזור ולדבר עם דמויות שפגשת בעבר כדי להפעיל טריגרים, אבל המשחק לא תמיד מכוון אותך לכך. סיימתי את המשחק אחרי 25 שעות, כולל רוב משימות הצד (למרות שהייתי צריך להשתמש בקונסול כדי למצוא כמה מערכות כוכבים נסתרות). בסך הכל, למרות החסרונות, זה משחק מהנה שמציע הרבה תוכן ואתגר במחיר נמוך יחסית. במיוחד מומלץ למי שאהב את Star Control.
אביב
0:49:05 – Diablo IV: Vessel of Hatred – מחשב; $40
סיימתי את ההרחבה הראשונה של דיאבלו 4, ואני שמח להגיד שכמו הרבה הרחבות למשחקים גדולים, היא מרגישה יותר ממוקדת ומלוטשת מהמשחק הבסיסי. זה הגיוני – לצוות הפיתוח יש יותר זמן להתמקד בתוכן ספציפי במקום לנסות לפתח משחק שלם.
התחלתי מחדש את המשחק עם הדמות החדשה Spiritborn שמשלבת אלמנטים של האמזונה מדיאבלו 2 והנזיר של 3. הדמות מעניינת במיוחד כי היא יכולה להפוך מחלשה מאוד לחזקה במיוחד תלוי באיך בונים אותה. בשילוב עם כוחות המכשפה מהעונה הנוכחית, אפשר ליצור בילדים ממש חזקים. מה שנחמד הוא שכל מה שפותחים בעונה זמין לכל הדמויות, וכשמתחילים דמות חדשה, רוב התגמולים שכבר השגנו (כמו Witch Powers ו־Paragon Points) זמינים מיד כשמגיעים לדרגה המתאימה.
שיחקתי גם את הקמפיין המקורי מחדש, והפעם רצתי אותו ברצף בלי להתעכב על תוכן צדדי. זה עבד הרבה יותר טוב ככה – העלילה זורמת בצורה טובה יותר כשלא עוצרים כל הזמן בשביל משימות צד. האזור החדש מרהיב. הג'ונגלים מלווים במוזיקה מדהימה שעולה ברמה על שאר המשחק. למרות שזה טכנית אזור אחד, יש בו מגוון מיקרו־ביומים שונים ומיוחדים שבולטים אחד מהשני. הערכים ההפקתיים בכלל גבוהים במיוחד – כל המפות והאפקטים נראים טוב יותר מהבסיס.
בנוגע לעלילה [ספוילרים!] – זו בבירור הרחבת אמצע. בסוף אנחנו רואים את מפיסטו משתחרר מה־Soulstone. יש פה אירוניה מסוימת – ה־Soulstones המקוריים החזיקו 600 שנה עד שה־Prime Evils השתחררו מהם, ואילו נראל מצליחה להחזיק את מפיסטו בקושי שבועיים. אמנם יש הבדלים (ה־Soulstone שלה נבנה למטרה אחרת), אבל זה עדיין מצחיק. למרות שמפיסטו הוא לא ה־Prime האהוב עלי, הוא דמות מעניינת. בניגוד לדיאבלו ובעל שמתמקדים בהרס ישיר וברוטלי, מפיסטו הוא יותר ערמומי ומתמקד בשליטה ומניפולציה. למרות שהוא היה הכוח המניע מאחורי הרבה מהאירועים בדיאבלו 2 (כמו השחתת המסדר של הזקארום ושליחת הארכיבישוף לאזרוס לטריסטרם), לא באמת נתקלנו בו יותר מדי מעבר לקרב הקצר נגדו. אז זה מרגיש נכון שסוף סוף נותנים לו את הבמה המרכזית.
משהו שאני מאוד מעריך בסדרת דיאבלו בכלל, ובהרחבה הזו בפרט, זה איך היא משלבת מיתולוגיה יודו־נוצרית עם מיתולוגיות אחרות. זה היה נוכח גם במשחק הבסיסי עם הדרואידים, אבל בהרחבה זה בולט במיוחד עם האסתטיקה של דרום ומרכז אמריקה. בניגוד ליצירות אחרות שמאמצות רק את הקונטקסט הנוצרי של טוב מול רע, דיאבלו מערבב מסורות ומיתולוגיות שונות בצורה מעניינת.
1:04:58 – ציפיות לעתיד
יהודה: אני עכשיו באמצע Sniper Elite Resistance. המשחק לא טוב כמו הקודם בסדרה ויש לו כמה באגים מעצבנים, אבל עדיין כיף לצלוף בנאצים ממרחק ולראות את אפקט הגולגולת המפורסם. שני משחקים גדולים יוצאים בקרוב: Civilization VII, ו־Kingdom Come: Deliverance 2. אני מצפה שאתפס שוב במחלת "עוד סיבוב אחד" המפורסמת של סיב, שתגרום לי לאחר לעבודה. לגבי קינגדום קאם, הבעיה היא שאני לא זוכר בכלל איך נגמר המשחק הראשון – אני זוכר שנהניתי ממנו מאוד, אבל אצטרך לראות סיכום של העלילה לפני שאתחיל את השני.
אביב: אני ממשיך לשחק ב־Farthest Frontier בזמני הפנוי. בימי שישי כשאני על הטלפון ולא ליד המחשב, התחלתי לשחק ב־Pokémon TCG Pocket. זה נחמד אבל מתמקד יותר מדי באיסוף קלפים במקום במשחקיות עצמה. הקרבות במשחק טובים, אבל ברור שהמיקוד הוא על פתיחת החבילות והוצאת כסף על קלפים חדשים. התחלתי גם לשחק ב־Eternals Strand. יש הרבה דברים טובים להגיד על המשחק, במיוחד מבחינת האסתטיקה ובניית העולם. יש גם כמה דברים פחות טובים, אבל על כל זה נדבר בהרחבה בפעם הבאה.