שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע, חוויות מוצלחות מ־Dragon Age: the Veilguard למרות כמה חסרונות, חוויות מוזרות ב־Mouthwashing וגם Space Marine 2.
שורפים משחקים – תוכנית מספר 380 – הוקלטה בתאריך 14/11/2024
משתתפים: עומר קפלן, יהודה חלפון ואביב מנוח.
האזנה לתוכנית:
הפודקאסט באפליקציות והאזנה בדפדפן
הערות לפרק
חסויות
נהנים מהתוכנית ורוצים לתמוך בה? יש לנו כמה קישורים שותפים שאתם יכולים להשתמש בהם. תחזוקת האתר והפודקאסט עולה כ־85 ₪ בחודש. דרך קישורי השותפים אתם יכולים לרכוש משחקי וידאו, תפקידים וספרים ואנחנו נקבל עמלה על כל רכישה – לכם זה לא עולה שקל נוסף.
0:04:11 – חדשות ודיונים
יומולדת שמח לחגי ולטלי.
ההודעה המפתיעה של יהודה!
מה שיחקנו לאחרונה?
יהודה
0:20:15 – Mouthwashing – מחשב; $12
אז ככה, המשחק מאודוודודוודודודודודדדדדד מוזר, מאודוודודוודודודודודדדדדד טוב, די זול, משהו כמו 5 שעות. אם אתם לא רוצים לשחק אותו תחפשו מישהו ביוטיוב שמשחק בלי לקשקש ותהנו.
0:21:59 – Space Marine 2 – אקסבוקס; $70
בגדול הוא כיף, הוא ניסה להיות דום רק בעולם של Warhammer 40k, וחצי מצליח לו. הבעיה היא שספייסמארינס הם די משעממים (אפילו לדום גאי יש הומור), וטירנידים הם לא כיף. הייתי מעדיף להלחם באורקים או אפילו נקרונס.
עומר ואביב
Dragon Age: the Veilguard – פלייסטיישן; $70 וגם GeForce Now.
נתחיל בשורה התחתונה (כי יש לי דברים שאני פחות אוהב אז אני רוצה להסיר ספקות): אני משחק כבר בערך 15 שעות, נהנה מאוד, מחכה לחזור אליו ומדובר בעיני ב־Dragon Age הכי טוב ששיחקתי. אם אתם מחפשים משחק תפקידים יחסית לינארי, לא עולם פתוח, עם Scope מצומצם וקרבות מעולים – לכו על זה. עכשיו חזרה להתחלה.
המשחק עושה עבודה מצוינת באקספוזיציה, בטוטוריאל אנחנו פוגשים את כל החבר'ה מהאינקוויזיציה (המשך ישיר למשחק, זה היה כיף לראות + העבירו את המודלים של הדמויות מעולה בין מנועים, זה נראה ממש אמין) ותוך כדי שאנחנו לומדים לשחק במשחק הפסקול מעולה (האנס זימר 3>) ומרגישים שיש איזשהו סוג של דחיפות בסיפור – האלים ברחו מהכלא!
במרק של DAV אני מרגיש שב־BioWare לקחו את רוב המרכיבים של Dragon Age וביצעו אותם ברמה טובה: ה־ Skill tree מגוון וגורם לי לרצות לחכות לדרגה הבאה, הדמויות שאני יוצא איתן למשימות מרגישות שונות אחת מהשניה (מאוד אינקלוסיביות! שזה ממש מגניב). כמה מהמרכיבים מבוצעים ברמה ממש גבוהה: הערים והמפות השונות נראות מדהים ברמה שאני עוצר לפעמים באמצע משימה רק כדי להתפעל מהעולם + מערכת הקרבות היא הדבר שמחזיר אותי למשחק – לא משנה איזה Class (אני משחק Rogue אבל צפיתי בסרטונים של האחרים) האנימציות, התנועה בתוך הקרב היכולות המיוחדות (במיוחד Time slow) הופכות את הקרבות למשהו מאוד מרגש ואני ממש מתאפק לא לדלג על דיאלוגים כדי לחזור סיבוב. הם הכניסו במשחק מנגנון נחמד שראיתי ב־JRPGים בעיקר של Primers/Detonators שהוא נחמד מאוד. אני לא זוכר את זה ממשחקים קודמים?
אז למה זה לא משחק השנה שלי? יש שני דברים שקצת מורידים לי – במשחקים של BioWare, מעבר לקרבות שאף פעם לא היו מדהימים ועכשיו כן גולת הכותרת תמיד היו הדיאלוגים, הכתיבה וההשלכות של הגישה של הדמות על העולם. ב־DAV אני מרגיש שהמפתחים הלכו על גישה מאוד מצומצמת לעץ הדיאלוגים, שזה בסדר, אבל כל האפשרויות מרגישות פחות או יותר אותו דבר: (א) אני מסכים איתך (ב) אני מסכים איתך בצורה צינית (ג) אני מסכים איתך בצורה תקיפה. ובהתאם התגובה של הדמויות שאתה מדבר איתן היא תמיד כנה, לרוב נחמדה ויותר מזה, נראה שהדמויות תמיד בוטחות אחת בשניה וכולם פחות או יותר נחמדים. יכול להיות ש־Baldur's Gate 3 העלה את הרף לרמה בלתי אפשרית (וזה מה שהרס לי את Starfield) ולמרות שכאן זה מרגיש קצת יותר טוב, אין את המורכות שיוצרת עניין בדמויות, אז לא ממש אכפת לי מה יש להן להגיד מעבר לקדם את העלילה.
הדבר השני הוא התכנון הדי לינארי של האזורים במשחק. מאוד נחמדה לי ההחלטה להשאיר את ה־Scope של המשחק ממוקד ולא לעשות משחק עולם פתוח, אבל אולי בגלל שאין מספיק גיוון במפות השונות, אני מרגיש שכל פעם שאני חוזר לעיר שאמורה להיות ענקית ונראית מדהים, אני חוזר לאותם ״אזורים״ וכמה כמה משימות אני תופס את עצמי אומר ״רגע, כבר הייתי פה פעם בקווסט אחר״. אז החזרתיות הזו היא לא משהו ותמיד יש קצת גיוון בדרך שבה הולכים, אולי זה ישתפר מאוחר יותר במשחק.
שלום, תודה.
1:12:38 – ציפיות לעתיד
עומר: אני אסיים את DAV בסופו של דבר, בין לבין אני בבינג׳ של Boomer Shooters. אולי בפרק הבא
יהודה: סטלאריס, Death Stranding
אביב: אני רוצה להכניס עוד שני משחקים שיצאו השנה עד סוף השנה, אני לא בטוח מה הם יהיו. כנראה דברים מגיימספס אלא אם ארצה לשחק בפלייסטיישן משהו ספציפי.