שורפים משחקים: פרק 8.01 – משחקי הלב

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע גיא חוזר לספר על חוויותיו המחודשות ב־WoW. זיירמן התנסה בשתיים מההרחבות של משחק הלוח המוצלח Terraforming Mars. ואז למאורע המרכזי: Kingdom Hearts! משחק המחשב המוזר המשלב את משחקי פיינל פנטזי ודמויות של דיסני.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 141 – הוקלטה בתאריך 06/12/2018

משתתפים: עידן זיירמן, גיא ביטון ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

שורפים משחקים קיימת בזכותכם, המאזינים! נשמח שתכתבו לנו תגובות והודעות ואתם יכולים לתמוך עוד דרך רכישה בחנויות DriveThru ו-Book Depository.

הערות לפרק

תוכניות אחרות של חברי הצוות: גיימפוד, Storm Chasers, On the Shoulders of Dwarves.

מה שיחקנו השבוע?

גיא

09:54 – World of Warcraft: Battle for Azeroth – מחשב; $50

אז דיברתי עליו בפרק האחרון ואני מדבר עליו יחסית לאחרונה כי זה לא קורה בשנים האחרונות שאני נהנה כל כך מ־WoW, אבל מה אני אגיד הרבה מהדברים החדשים (חדשים לי אני יודע רובם היו ב־Legion זה  לא עבד לי אז תפסיקו לשפוט אותי!) פשוט עובדים לי. פרק קודם דיברתי על המערכות החדשות המאפשרות לך להשיג ציוד ולהרגיש התקדמות במשחק ברמת מחויבות הרבה יותר נמוכה מבעבר, היום אמשיך בגיא מגלה דברים בני שנתיים שלוש בוואו ומתלהב כאילו זה המוד הכי חדש בהיסטוריה. זה עדיין המצב אבל לאחרונה גם גיליתי את העולם המדהים של מיתיק+. עשיתי מעט מהתוכן הזה ב־Legion וב־BfA, אבל בשבועיים האחרונים ממש נכנסתי לזה וביחד עם כמה חברים מהגילדה שלי התחלנו לעשות ריצות מתוכננות מראש כל שבת בבוקר וזה כיף בטירוף. אז מה זה מיתיק+, זה בעצם האפשרות לרוץ את המבוכים של המשחק ברמה המקסימלית (מיתיק) תחת מגבלת זמן ועם אתגרים ייחודים שעוברים רוטציה שבועית.

כל שחקן שסיים מבוך מיתי אחד יקבל מפתח שמאפשר לו לרוץ מבוך רנדומלי מהעשרה ברמת+ ככל שהמספר גבוהה יותר האתגר עולה, לאויבים יהיה יותר hp והם יעשו יותר נזק. בנוסף כל מכניקה שקיימת תעשה גם כן יותר נזק. מלבד זה כל שבוע יהיו 4 יכולות ייחודיות שיתווספו ברמות + קבועות, היכולת הראשונה ב־2, אחר כך ב־4, 7 והאחרונה ב־10 (היכולת האחרונה היא קבועה לאורך ״העונה״). אפשר להמשיך לעלות מעבר ל־10 אבל לא תצטרף אף יכולת חדשה לאחר מכן רק עליה ב־HP ובנזק של האויבים.

כאן מופיע הקסם האמיתי של מיתיק+ בליזארד עשתה עבודה אדירה עם היכולות האלה וכל שבוע נראה אחרת לחלוטין (לפני שבועיים היכולת ברמה 7 הייתה דיבאף שכאשר אחת הדמויות יורדת מתחת ל־90% בריאות היא ממשיכה לאבד בריאות עד שתרופא מעל ל־90%, שבוע שעבר היכולת של רמה 7 הייתה שההתקפות של אויבים Apply Stacking Debuff שגורמת נזק לאורך זמן ומוריד את כמות הריפוי שהם מקבלים) אז אפשר לראות שיש שבועות שהמרפא של הקבוצה הוא מי שצריך לעבוד קשה ובשבועות אחרים הטנק צריך להתאמץ (ישנם גם שבועות של DPS) השילובים המשתנים האלה גורמים לכך שכל שבוע נראה אחר לגמרי, המבוכים השונים גם עובדים טוב יותר או רע יותר אם שילובים אחרים והשילובים עצמם גם גורמים לכך שיהיו שבועות נוראיים ושבועות מדהימים.

מלבד היכולת הללו יש גם את עניין הזמן לכל מבוך יש שלוש נקודות זמן משתנות ואם תסיים את המבוך (צריך להרוג את כל הבוסים וכמות אויבים רגילים מוגדרת מראש) מהר יותר תקבל Rewards טובים יותר. בהנחה שתסיים את המבוך בזמן מוגבל תקבל מפתח חדש למבוך מיתי ברמת המבוך הנוכחי + נקודת הזמן שסיימת בה. המערכת הזאת גורמת לאין סוף טקטיקות ודרכים לרוץ מבוכים בדרך המהירה ביותר, למשל לדלג על כל הtrash במבוך מסוים עד לבוס הראשון על ידי שימוש בשיקוי הסתתרות וכך לחסוך הריגה של עודף trash יותר מהכמות שהמבוך דורש ועוד ועוד. אז כמו שאמרתי בשבועות הקודמים גם הפעם אמשיך לפרגן לבליזארד על מה שהם עושים עם WoW.

עידן

20:36 – Reigns: Game of Thrones – מחשב/מובייל; $4

אף פעם לא הייתה לי יותר מדי סבלנות ל־Reigns, המשחק שבו אתם עושים סווייפ ימינה או שמאלה בתור המלך בשביל להחליט איך להתייחס לאנשים שמדברים איתכם, אבל עניין אותי לראות איך הקונספט יתורגם למותג של ״משחקי הכס״. כל הרעיון ב־Reigns הוא שמדובר במשחק שנמשך המון שנים, כשבכל פעם המלך שאתם משחקים מת/נהרג/משותק/נאסר/וואטאבר, ואתם משחקים את היורש שלו. Reigns: Game of Thrones מתיימר לתת לכם לשחק דמויות מ־״משחקי הכס״, אז איך זה אמור לעבוד?

התשובה היא שהוא נוטש את הקונספט של המשכיות עלילתית בין ריצה לריצה ופשוט עושה restart בכל פעם. המשחק מוצג בתור חזיונות של מליסנדרה בניסיון למצוא מי היורש האמיתי לכס הברזל, כשבכל פעם שאתם מתחילים אתם בוחרים דמות אחרת מגלריית הדמויות של משחקי הכס, המשחק ממציא נסיבות שבגללן היא יושבת על כס הברזל (בחלק מהמקרים, כמו סרסי, לא ממש קשה להמציא את הנסיבות האלה, אבל במקרה של חלק מהדמויות זה קצת יותר מאולץ), ואתם צריכים לשרוד כמה שיותר מכאן והלאה. השיא שלי בינתיים זה 29 חודשים בתור טיריון 31 חודשים בתור סרסיי 34 חודשים בתור טיריון.

עדיין יש המשכיות מריצה לריצה, בעיקר מבחינת דמויות המשנה שאתם עושים להן "פתיחה״ ואז הן חוזרות להופיע בריצות עתידיות, אבל כרגע זה מרגיש קצת יותר "Choose You Own Adventure״ מהמיקס המוזר שהיה ב־Reigns. אבל אתם יודעים מה? כאמור, לא אהבתי את Reigns. אז אולי זה יעבוד יותר טוב.

25:34 – Terraforming Mars: Prelude, Hellas and Elysium – לוח.

עכשיו, כשגרסת ה־PC של Terraforming Mars היא לא גוש מהביל של באגים, אפשר קצת יותר לשחק איתה. במצב סולו, כי הם עדיין לא מימשו את ה־Drafting Variant, אבל אפשר. ובכל זאת, נמשכתי יותר לגרסת משחק הקופסה ה״פיזית״. כי בגרסת ה־PC אין הרחבות.

אני ממש אוהב את ההרחבות של Terraforming Mars! ההרחבות עד עכשיו (הבנתי ש־Colonies קצת משנה את זה, אבל נגלה בעתיד) מאוד הולכות על גישה מינימליסטית של להחליף או להוסיף אלמנט *אחד* למשחק. Hellas and Elysium זו הרחבה שנמכרת פשוט בתור לוח קרטון מקופל ועטוף בניילון עם דף אחד של הוראות. הלוח הזה הוא לוח דו־צדדי עם שתי מפות אלטרנטיביות למשחק. זה הכל. במפות האלטרנטיביות יש גם Awards ו־Milestones שונים מהמפה הרגילה (למי שלא משחק: בונוסים קבועים שהשחקנים מתחרים עליהם במהלך המשחק – Awards מחולקים בסוף המשחק לשחקן שעשה הכי הרבה X, ו־Milestones מחולקים באמצע המשחק לשחקן שהגיע ראשון ל־Y), וזה מספיק בשביל ליצור תחושת משחק מאוד מאוד שונה מהמשחק במפה הרגילה.

Prelude זו הרחבה שכוללת חבילה של כמה עשרות קלפים חדשים וזהו. הקלפים האלה באים לידי ביטוי רק בתחילת המשחק (האמת היא שזה קצת שקר, יש איזה 6 קלפים שמתווספים לחבילה ה״רגילה״, אבל זה לא באמת משנה כלום. זה 6 קלפים מתוך יותר מ־200) – כשאתם בוחרים את ה־Corporation שאתם הולכים לשחק, אתם בוחרים ביחד איתו גם קלפי Prelude שיופעלו בתחילת המשחק ויתנו לכם כל מיני בונוסים. זהו. פה נגמר התפקיד של ההרחבה במהלך המשחק. אבל הבונוסים האלה מגניבים! וע״י בחירה נכונה של בונוסים שעושים סינרגיה עם הקלפים ההתחלתיים וה־Corporation שלכם, אפשר לקבל דחיפה ממש רצינית בתחילת המשחק.

בקיצור, אחלה הרחבות. מומלצות בחום. לא מורכבות ומוסיפות המון למשחק.

27:47 – KINGDOM HEARTS HD 1.5 + 2.5 ReMIX – פלייסטיישן 4; $55

גיא הציע לי ולחבר משותף (שעובד בתור מעצב טוס־לא, די, הגיע הזמן להפסיק עם הבדיחה הזאת. היי עמית!) שאולי ננסה אותו כי בסוף ינואר יוצא סופסוף Kingdom Hearts III אז אולי נראה מה הקטע.

הקטע, למי שלא מכיר, הוא קרוס־אובר בין כל העולמות של פיינל פנטזי לכל העולמות של סרטי האנימציה של דיסני. אני לא בטוח מי המטורף שחשב על זה ב־Square Enix, אבל מהם הייתי יכול לצפות לזה. אני פחות בטוח מי המטורף בדיסני שהסכים. בפועל, המשחק הוא Action RPG שבו אתם משחקים את סורה, ילד אימו שאיבד את החברים שלו כשהעולם שלו נאכל ע״י צללים אבל בזמן שזה קרה הוא מצא מפתח שהוא יכול להרביץ איתו לדברים (לא, ברצינות). החיפושים שלו אחרי החברים הנ״ל מוביל אותו לדונאלד דאק וגופי (כן), שיצאו לשליחות לחפש אחרי המלך מיקי (אה־אה) שרוצה להציל את העולם מהחשכה של ה־Heartless. בדרך, הם יבקרו בארץ הפלאות (הגרסה המצועצעת של דיסני, אבל עם יצורים שאפשר להרביץ להם), יפגשו את הרקולס (בחור נחמד) וטרזן, ויאספו את ה־Collectible הכי טוב שהיה במשחק כלשהו אי פעם – 99 גורי כלבים דלמטיים.

הבעיה עם Kingdom Hearts היא שהוא לא משחק טוב. הוא לא משחק טוב בכלל בסטנדרטים של 2018, ואני לא בטוח עד כמה המצב היה טוב יותר ב־2002. נניח, אני יכול להבין שהמצלמה המזעזעת שאיכשהו תמיד מצביעה לכיוון הלא־נכון ולפעמים ממש ננעלת עליו ומסרבת לזוז היתה סטנדרט מקובל יותר ב־2002 (לא שיחקתי מספיק על ה־PS2 או משחקים בגוף שלישי בכלל, אבל אני זוכר עוד מאז את הקונצנזוס בנושא). אבל את הדיאלוגים הנוראיים, הבוסים האיומים (אתם צריכים לעלות כמה דרגות לפני שאתם מקבלים את היכולת לראות להם את ה־Health Bar! כן! It's a thing!), הקרבות האקראיים נגד צבאות ה־mooks בכל מקום, והכי גרוע – ה־Design הסתום לגמרי – פשוט מחרפנים. (הקשיבו לפרק 206 של גיימפוד בשביל לקבל דוגמה ל־design סתום במיוחד!)

על הבעיות האלה המפתחים הלבישו המון מכניקות משחק פשוט מיותרות. המעבר בין עולמות נעשה בעזרת חללית שנקראת Gummi Ship שמשתתפת במיניגיים פשטני של טיסה בחלל (וירי על יצורים/מחסומים). המשחק בפני עצמו נראה מיותר ולא־קשור ומודבק בכוח. דמיינו את הפתעתי כשגיליתי שיש מכניקה שלמה מסביב לזה! של ״Gummi Ship Missions״ שאפשר להשלים בזמן הטיסה בחלל ואפשרות לקוסטומיזציה של ה־Gummi Ship עם חלקים שאתם מוצאים בזמן הטיסה – קוסטומיזציה שמאפשרת לכם לבנות את החללית בממשק תלת־מימדי ביזארי. אתם אשכרה יכולים לבנות את החללית חלק־חלק ולמקם כל אחד מהם בחלל תלת מימדי! למה? למה צריך את זה? בשביל לשחק ב־scroller shooter דבילי במעבר בין שלבים? על מה חשבתם בדיוק?!

אבל החלק הכי מוזר בכל הסיפור הזה הוא… שאני עדיין נהנה. אני לא לגמרי יכול להגיד למה. תחושת ה־discovery? הקאמפיות של זה? העובדה שאני יכול להתלונן על זה ביחד עם חברים בוואטסאפ? הרצון לראות ״מה הם יעשו הלאה״? אני לא יודע, אבל יש ב־game loop הבסיסי משהו שנחמד לי. עוזר שהעולמות קצרים למדי (וגם קטנים ודחוסים וריקים מדי, אבל אנחנו לא מתלוננים על זה עכשיו!) ואני מרגיש שהמשחק מתקדם בקצב סביר. אז בינתיים אני ממשיך, ומקווה שיהיה לי מספיק מומנטום בשביל להמשיך עד ל־Kingdom Hearts 3. לפחות בלי יותר מדי דילוגים.

42:04 – אביב

עדכון לגבי Two Point Hospital – הם הוסיפו מצב ארגז חול למשחק.

The Colonists – מחשב; $25 (מוצר התקבל לביקורת מחברת היח"ץ Evolve PR)

Project Hospital – מחשב; $25

47:20 – צפיות לעתיד

גיא: שיט שחכתי… להתקדם עם KH, להמשיך עם עוד ואו ואולי להתחיל את Mutant Year Zero אולי גם כן לאור הדברים שאני שומע עליו.

עידן: להמשיך Kingdom Hearts, להתחיל Mutant Year Zero, להזיע ב־Beat Saber ולנסות את המשחק הסלולרי החדש של סטאר טרק רק בשביל להתאכזב ממנו לחלוטין אחר כך.

אביב: אני שוב בקיק של משחקי ניהול. נדמה שכל פעם שאני מסיים משחק עלילתי כבד יש לי תקופה של ניהול. אז חזרתי ל־Oxygen Not Included ו־RimWorld ומשחקי האסטרטגיה של פרדוקס. ההרחבה החדשה של CK2 ממש טובה. MewnBase