מלחמת העולמות (פרק 3.03) – Twilight Struggle

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, העוסק בכל המשחקים כולם. הפעם, XCOM! כן, שוב. אבל לפני זה אנחנו מדברים על כמה וכמה משחקי לוח שונים כמו Twilight Struggle ו-Star Wars Rebellion, ואפילו כמה משחקי וידאו שאינם XCOM.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 43 – הוקלטה בתאריך 24/07/2016

משתתפים: אביב מנוח, עידן זיירמן וחגי אלקיים.

האזנה לתוכנית:

שלחו לנו מייל. איך תומכים בפודקאסט? כותבים לנו תגובות ומיילים. יש לנו גם קישורי אפילייט של DriveThru ו-Book Depository. אם תכנסו לאתרים האלו דרכם ותבצעו רכישות, נקבל כמה גרושים חזרה.

הערות לפרק:

מה שחקנו השבוע?

עידן:

שיחקתי לאחרונה מלא דברים (אפילו אם אני שופט את זה בסטנדרט של הפודקאסט שלנו של "דברים ששיחקתי בשבועיים האחרונים), אז אני אבחר רק כמה מהם, אבל זה יהיה קשה!

  • (ראיתי מכסחות השדים! איזה אחלה סרט! כריס המסוורת' מדהים!)

משחקי קופסה!

  • Twilight Struggle: ובגרסה הדיגיטלית – אבל אני אחכה פשוט שחגי ידבר עליו ואז אצטרף עם הדברים שאני רוצה להגיד: רציתי לשחק בו כי התעניינתי במשחק שנמצא כל כך הרבה זמן בראש הטבלה ב- BGG למרות שהתמה שלו די משעממת (לפחות אותי), אז שיחקתי בו פעם אחת עם חבר, ואחרי 3 שעות שבהם סיימנו הסבר של החוקים + להתקדם בערך 4 תורות (מתוך 10 פוטנציאליים) אמרנו שאוקי, זה היה נחמד, אבל אנחנו בטח לא נשחק את זה יותר בחיים (כי זה משחק של כמה שעות טובות לשני שחקנים בלבד). ואז ניסינו את הגרסה הדיגיטלית, and it was glorious. אני לא משחק כמו חגי – סוגר משחקים בשעה, אלא משחק משחקים תור פה ותור שם, תוך הסתמכות על נוטיפיקציות באימייל בשביל לדעת מה תורי. זה מוצלח ממש, מאוד התחברתי למשחקיות והאסטרטגיה שלו ברמות שלא קרו מאז דומיניון, ואני משחק שלושה משחקים שלו במקביל כרגע. מצד שני – באגים (למשל, הנוטיפיקציות באימייל שהזכרתי קודם לכן? לא עובדות כרגע)
  • Shadows Over Camelot: היה הרבה זמן ב- Wishlist שלי, וקיבלתי אותו בתור מתנה ליומהולדת השנה. אני מאוד אוהב משחקי בוגד כמו בטלסטאר גלקטיקה או Dead of Winter, ו- Shadows Over Camelot זה קצת "איפה שהכול התחיל". הוא מרגיש כמו my first co-op with a traitor game – בערך באורך של Dead of Winter (ולא BSG), ועם הרבה פחות אלמנטים ממנו, אבל זה שינוי נחמד בתמה לאם בא לנו משחק חצי-קבוצתי קצר יותר ופשוט יותר מ- BSG ולא מתחשק לנו על זומבים. כמו כן, שיחקנו במצב קו-אופ מלא כי זה היה המשחק הראשון שלנו, והמשחק קרע לנו את הצורה.
  • Mascarade: עוד משהו שהיה ב- wishlist שלי (אחרי ששמעתי עליו דברים טובים בפודקאסט של Shut up & sit down) וקיבלתי בתור מתנה ליומהולדת השנה. כל שחקן מתחיל עם דמות שיש לה כוח מסוים ו- 6 מטבעות, וכולם מגיעים לנשף והמטרה היא להגיע ל- 13 מטבעות – אבל כל שחקן יכול לנצל את התור שלו כדי להחליף דמות עם דמות אחרת, או רק להעמיד פנים שהוא מחליף את הדמות שלו עם דמות אחרת (!), או כדי להצהיר "אני המלך/המלכה/הגנב/המרגל/השופט/החציל" (אין במשחק חציל), ואז הוא יכול לבצע את הכוח של הדמות הזאת, אלא אם קוראים עליו תיגר. ואז הוא (וקוראי התיגר) צריכים להוכיח את הזהות שלהם. מאוד כאוטי, אבל פחות One Night Ultimate Werewolf ויותר… פוקר. זה פחות משחקים של שקרים ויותר משחק של בלופים. כתוצאה, אשתי אוהבת אותו, בניגוד ל- One Night Ultimate Werewolf, אז כולנו מרוויחים. כיף גדול באירועים חברתיים, במיוחד עם שחקנים שלא רגילים למשחקי קופסה. ואם אנחנו מדברים על משחקים שהם כיף גדול באירועים חברתיים…

משחקים שאינם בקופסה!

  • The Jackbox Party Pack – ויותר ספציפית, Fibbage: משחק חברתי שבו כל השחקנים רואים מסך עם שאלות, וצריכים על הטלפונים שלהם להמציא תשובות שקריות לשאלות האלה. אחר כך כל השקרים מוצגים על המסך (ביחד עם התשובה הנכונה), וכל שחקן צריך לסמן על הטלפון שלו מה התשובה הנכונה בעיניו. אתם מקבלים ניקוד אם אתם עונים נכונה, אבל אתם יכולים לקבל עוד ניקוד ככל שיותר אנשים נופלים בשקר שלכם! זה כיף חיים, המשחק הזה, עם מגוון רחב של שאלות משעשעות והמון הזדמנויות לשחקנים השונים להבריק בשקרים שלהם. יש ב- The Jackbox Party Pack עוד משחקים (כמו Drawful, שהוא קונספט מאוד דומה, אבל עם ציורים), אבל זה היה המצליח ביותר מביניהם.
  • INSIDE/LIMBO: דיברתי עליהם המון בגיימפוד (ביחד עם עופר ואלון מגיימפוד), אז פה אני יכול קצת לקצר כדי לשלוח אנשים להקשיב לפרק שהקלטנו עליהם. בקצרה: שני משחקי פאזל-פלטפורמה מאותה החברה. אף פעם לא משך אותי לשחק בלימבו, אבל עשיתי את זה בגלל ש- INSIDE מאוד סיקרן אותי כשהקלטתי Let's Play עבורו ביחד עם ארז רונן. את האבסטרקטיות של לימבו פחות אהבתי, אבל מאוד נהניתי מעיצוב העולם והעלילה של INSIDE, גם אם לא באמת מסבירים שם כלום.
  • XCOM 2: תמיד XCOM 2. ספציפית, בשביל משחק ה- Working XCOM 2 Gamers שלי. זה עדיין כיף חיים, אבל כמו חגי, אני אחכה לזה שאביב ידבר עליו. אם מעניין אתכם, הנה הביקורת שכתבתי עליו.
  • שיחקתי בכל הדברים שדיברתם עליהם בפרק הקודם: Evolve Stage 2, Fallout Shelter, פוקימו גו. החידוש העיקרי בפוקימון גו מבחינתי בשבוע האחרון הוא ש(1)אשתי גם התחילה לשחק, ו(2)התגלית שלנו של "רדארי פוקימון" כמו Pokevision, שמאפשרים לאתר את הנקודות הספציפיות שהפוקימונים מסתתרים בהם באזור שלכם.
  • אני יכול לדבר קצת על Evolve Stage 2 מנקודת המבט של שחקן ותיק שאהב אותו כבר בגלגולו הקודם, אבל נראה אם אני אסיים את החלק שלי בפחות מ- 3 שעות ונחליט לפי זה. אבל אם אני כבר בקטע של לזרוק לינקים לגיימפאד בלי חשבון, הנה הסרטון שהקלטנו מהגלגול הלא-חינמי של Evolve שמראה משחק משתי נקודות מבט בו-זמנית.
  • תגובה לפרק הקודם: Pokemon Go.
    לגבי "תופעה תרבותית". *ברור*, ב-ב' דגושה, שהוא כאין וכאפס לעומת פוקימון גו, אבל זה בגלל שכמו שאביב אמר, כל דבר הוא כאין וכאפס לעומת פוקימון גו. כמות ההתקנות שלו עומדת על כמה עשרות מיליונים. זה לא אומר *הרבה*, אבל זה אומר קצת. כאילו, להגיד "זה כמו שיש אנשים שמשחקים בוורקראפט 2" זה קצת מזלזל. זה יותר "זה כמו שיש אנשים שמשחקים במשחק הזה שהוא מאוד פופולרי אבל לא פוקימון גו". נניח, DOOM.חוצמזה, כן כדאי להגיד שפוקימון גו חייב את קיומו, ואת הדטהבייס הגאוגרפי שעליו הוא מושתת, לאינגרס.לגבי "reskin של Ingress" – ובכן, לא. מבחינת כמה נקודות עיקריות אולי כן (משחק AR מבוסס מיקום וזה), אבל Ingress היה הרבה יותר מורכב (ועם הרבה פחות פוקימונים).הסיבה שהיום הרבה אנשים נטשו את Ingress היא בעיקר זה ש- Niantic הם מעצבי משחקים די מחורבנים, וזה מתבטא בהמון צורות, אבל ספציפית, ה- endgame של Ingress היה די מחורבן. אבל גם אם פוקימון גו יחזיק "רק" אותה כמות זמן כמו Ingress, בהיקף שפוקימון גו נפוץ בו זה יהיה די מטורף (אינגרס הלך ועלה בפופולריות במשך שנה וחצי-שנתיים). אבל העובדה שהוא לא Ingress (כמו שמובהר שוב ושוב, אנשים מלכתחילה לא משחקים בו בגלל *המשחק*) כנראה אומרת שיהיה להם ממש קל להחזיר את הפופולריות שלו ע"י עדכונים תכופים (נניח, אירועים שבהם אפשר להשיג פוקימונים מיוחדים).

חגי:

משחקי לוח-

  • Star Wars Rebellion: משחק שמדמה את המאבק האסטרטגי בין האימפריה למורדים במלחמת הכוכבים. מיועד ל-2-4 שחקנים, כאשר שחקן או שניים משחקים את האימפריה ושחקן או שניים משחקים את המורדים. האימפריה צריכה למצוא את הבסיס של המורדים, והמורדים צריכים לשרוד מספיק זמן כדי להרוס את המוניטין של האימפריה.משחק יחסית פשוט מבחינת חוקים, קל ללמוד וללמד. אבל האסטרטגיה שלו הרבה יותר מסובכת. המורדים בחיסרון צבאי עצום, ולוקח זמן להבין איך להצליח להגיע להישגים מול האימפריה בתור המורדים, או איך להשתמש בכל היתרון הצבאי המטורף הזה בתור האימפריה.אחד ממשחקי הלוח האסטרטגיים הכי מעניינים ששיחקתי, בסופו של דבר.
  • Twilight Struggle: יש לי את משחק הלוח כבר בערך חצי שנה, לאחרונה הצטרפה גם הגרסה האלקטרונית דרך סטים. זה משחק שבילה משהו כמו 4 שנים בראש טבלת משחקי הלוח של Boardgamegeek. מדמה את המלחמה הקרה, כאשר שחקן אחד משחק את ברית המועצות והשני את ארה"ב. זה משחק מונע קלפים, כלומר רוב הדברים שקורים מוכתבים על ידי קלפים שנשלפים ומשוחקים, והסיפור הוא לנהל את המשברים שחלק מהקלפים יוצרים תוך כדי שאתה יוצר לעצמך יתרון על הלוח ושולט בזמנים שבהם סופרים ניקוד כמיטב יכולתך.זה משחק יחסית קצר (אפשר לסיים משחק ממוחשב בקלות תוך שעה-שעה וחצי), שנותן תחושה מאד טובה של ניהול משברים וחשיבה אסטרטגית לטווח ארוך. על הדרך לומדים המון היסטוריה של המלחמה הקרה אם משקיעים וקוראים קצת על מה המשמעות של הקלפים שיש לך ביד (המשחק מספק חוברת עם הסבר היסטורי קצר על כל קלף).
    • ספר שמדגים כמה חוויית המשחק דומה לחוויות של אנשים אמיתיים במלחמה הקרה (וספר טוב באופן כללי): The Hawk and the Dove
  • משחק הלוח הממוחשב Gremlins Inc: קניתי במבצע הקיץ של סטים. תכלס זה משחק מאד חמוד ומבדר, אבל אני מרגיש שיש לו יחסית מעט replay value כי הוא ממש מסתמך על אקראיות. התוצאה היא שלפעמים גם חשיבה אסטרטגית מאד חכמה תקרוס על גלגולי קוביה מבאסים שלך או של היריב. אתה משחק גרמלין בעיר מושחתת שמסתובב, מנסה להשיג כסף, להשקיע השקעות חכמות, לשחד בוחרים ולזכות בבחירות. חביב מאד ואפשר להעביר איתו בכיף חצי שעה-שעה פה ושם (נראה לי שהוא יהיה אחלה משחק לשחק ברקע של הקלטת פודקאסט נגיד, כמו שעושים החברה ב-co-optional מדי פעם), אבל לא מצוין כמשחק.

משחקי תפקידים-

  • התחלתי קמפיין חדש! אנחנו משחקים במערכת כוכבים נידחת במיוחד בעולם של מלחמת הכוכבים, שלוקח זמן רב להגיע אליה מהמרכז. חדשות ראשונות על הניצחון של המורדים התחיל להגיע, והשחקנים משחקים מנהיגים של מדינה קטנה (שהייתה מעצמה לפני האימפריה) שמנסה לנצל את הקריסה המתקרבת (כנראה) של שלטון האימפריה המקומית, כדי להשיב את תהילת העבר. משחקים עם השיטה של Force and Destiny (וכל שאר השיטות של FFG), ובינתיים זה ממש כיף.
  • מריץ ביום חמישי פלייטסט למשחק של Pelgrane Press בשם Cthulhu City, שמתרחש בארקהם אלטרנטיבית שבה הרעים (והמיתוס) כבר ניצחו. משחק שאמור לייצר תחושת רדיפה ופראנויה אצל הדמויות. מזכיר קצת את Sin City, רק עם קת'ולהו. נראה לי שיהיה מגניב.

משחקי מחשב-

  • XCOM 2: קניתי במבצע הקיץ של סטים. האמת שאביב הולך לדבר עליו אז אני אמתין שהוא יסיים ואספר על הצד שלי של העניין 🙂

אביב:

  • XCom 2
    כל מה שרציתי ממנו ועוד. כל אספקט במשחק שופר. ניהול החיילים טוב יותר, המקצועות טובים יותר- הסייר מדהים ועץ היכולות החדש של הצלף יוצא מהכלל. התוספת של הסוואה בתחילת משימות והאפשרות להציב מארבים זה הדבר הכי מספק בעולם, כשאני מתמלא בעונג ילדותי בכל פעם שמארב מצליח. יש יותר משימות מוגבלות בזמן, אבל לפחות בדרגת הקושי הקלה, זה לא חסרון גדול- אם הגעת למצב שאתה לחוץ בזמן, כנראה שקבלת החלטות לא משהו במהלך המשימה.הדבר העיקרי שמפריע לי הוא המצב האסטרטגי. ככלל, גם המצב האסטרטגי טוב יותר מבמשחק הראשון, אבל אני מרגיש שיש בו יותר מידי התעסקות- כל הזמן לקפוץ מאזור לאזור. אני לא יודע מה לתעדף- חיילים, אספקה, מודיעין? כשאתה מתחיל בסריקה במקום מסוים ואז יש משימה, טסים למקום של המשימה, ואז אחריה חוזרים למקום שסרקת בו, ולפעמים הסריקה מופרעת כמה וכמה פעמים וזה מציק.

חדשות ודיונים


The intro is taken from Rhinoceros Kevin MacLeod (incompetech.com)Licensed under Creative Commons: By Attribution 3.0 License (http://creativecommons.org/licenses/by/3.0/)