שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע נדבר על היחסים המיוחדים בין יו ודיאנה ב־Pragmata; סוכני הביון שמחבלים בניסיונות של הסובייטים לפתח נשק ביולוגי וגם משחק דיסטופי שבו אנחנו משחקים AI שתקוע בגוף של המדען שיצר אותו.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 427 – הוקלטה בתאריך 20/04/2026

משתתפים: חגי גומפרט, יהודה חלפון⁠ ו⁠אביב מנוח⁠.

האזנה לתוכנית:

הפודקאסט באפליקציות והאזנה בדפדפן

הערות לפרק

חסויות
נהנים מהתוכנית ורוצים לתמוך בה? יש לנו כמה קישורים שותפים שאתם יכולים להשתמש בהם. תחזוקת האתר והפודקאסט עולה כ־85 ₪ בחודש. דרך קישורי השותפים אתם יכולים לרכוש משחקי וידאו, תפקידים וספרים ואנחנו נקבל עמלה על כל רכישה – לכם זה לא עולה שקל נוסף.

לתמיכה בתוכניות שלנו

0:03:44 – חדשות ודיונים

נפתחה הגשת המשחקים לכנס דרקוניקון (23-24 באוגוסט, אקספו תל-אביב\גני התערוכה) – dragoncon.co.il/dm

ליהודה יש הכרזה 🙂

מה שחקנו השבוע?

אביב

0:16:11 – Pragmata – פלייסטיישן; $70

במקרה ראיתי את המשחק הזה כשהקלטנו את פרק סיכום השנה והוא היה בציפיות שלי לעתיד. לפני שבועיים התחילו לצאת הסקירות המקדימות שהיו מאוד חיוביות ואז גם ראיתי שיש לו דמו – כמו שאמרתי בפרק הקודמת, הדמו קצר אבל מכר את המשחק בקלות מאוד.

פרגמטה הוא משחק יריות בגוף שלישי עם מכאניקה ייחודית – כל האויבים בהם אנחנו נלחמים הם רובוטים ועמידים מאוד לכלי הנשק שלנו. כדי לפגוע בהם, צריך לפרוץ את המערכות שלהם ולגרום לחלק מהמבנה שלהם להפתח כדי לחשוף נקודות תורפה. אבל למה שהלוחם ללא חת שלנו יעשה את הפריצה בעצמו – כל מה שהוא יודע זה לירות בדברים! לא, בשביל זה יש לנו את דיאנה. דיאנה היא פרגמטה, סוג של אנדרואיד בצורה של ילדה קטנה, והיא רוכבת על הגב של יו וכשצריך, פורצת את הרובוטים. בנוסף לעוד כל מיני דברים אחרים.

הפריצה עצמה היא מיני משחק כזה שבו אנחנו צריכים לנווט על גריד מנקודת התחלה ועד נקודת היעד ותוך כדי לעבוד בנקודות המתאימות כדי להשלים את הפריצה. זה דורש קצת יותר מוטוריקה עדינה ממשחק יריות רגיל – אנחנו מכוונים את הנשק על הרובוט, ואז פותרים את הגריד, ואז מתחילים לירות את הנשק שלנו על נקודות הטורפה שלו. לפעמים יש יתרון בלפרוץ את אותו האויב כמה פעמים וככל שהמשחק מתקדם אנחנו מקבלים שדרוגים ופאור-אפ ליכולת הפריצה וכמובן גם לכלי הנשק שלנו.

החלק החשוב במשחק הוא מערכת היחסים בין יו ודיאנה. אפשר לקרוא למשחק הזה "אבא חלל" מכמה שהוא דומה בדברים מסויימים ל־God of War. אם כי דיאנה משמעותית חמודה יותר מאטריאס ויו לא קוץ בתחת כמו קראטוס. שניהם דמויות ממש מעניינות שכיף להקשיב להם וללמוד עוד על הרקע שלהם. יו מלמד את דיאנה כל מיני דברים מהחיים על כדור הארץ (המשחק מתרחש בבסיס מחקר על הירח) ודיאנה בתורה פשוט מתלהבת כמו הילדה הקטנה שהיא מכל דבר שאנחנו מוצאים במשחק. ומציירת ליו ציורים בהוקרת תודה.

החולשה היחידה שמצאתי במשחק היא שכדי להפוך את הקרבות לקשים יותר, הם משתמשים בשיטה של "לדחוף עוד אויבים לקרב". אבל חוץ מזה, קשה למצוא משהו רע להגיד עליו. האסתטיקה מעוצבת טוב, העיצוב העתידני עובד, עולם המערכה שהם יצרו ממש מגניב. יש סיבה לחזור לשלבים מוקדמים כדי לחפש סודות ולמצוא עוד שדרוגים ומערכת הקרב בכללי גורמת לך להרגיש חזק ומתוחכם כשסימת קרב אינטנסיבי והכל מתפוצץ.

דיר באלכ הם עושים לדיאנה משהו בסוף המשחק.

חגי

0:29:38 – Pandemic Legacy: Season 0 – לוח

על עונה 1 של סדרת המשחקים (יצאה בשנת 2016) דיברה בפודקאסט מאיה (פרק 8.19) וכמה שנים לאחר מכן גם אני (פרק 21.09).

משחקי פנדמיק שונים משלבים תמיד את אותו הרכב תורות בסיסי (השחקן מבצע 4 פעולות ואז שולף שני קלפים מחפיסת השחקן ומספר קלפים נוספים מחפיסת החדשות הרעות ואת האלמנטים של משחק לוח קואופרטיבי; 2-4 שחקנים נעים על מפה כשלכל שחקן יש דמות עם יכולת או שתיים מיוחדות משלה; המפה מחולקת לאזורים כאשר לכל אזור יש קלפים תואמים לאלו שבחפיסות הקלפים. המטרה הסופית של השחקנים דורשת בדרך כלל ששחקן יחזיק חמישה קלפים מאותה סדרה ויבצע איתם פעולה כלשהי.

במשחק המקורי השחקנים הם אנשי מדע ורפואה שמנסים לנקות מהמפה קוביות צבעוניות שמייצגות אירועי הדבקה המונית (אדמת, צהבת, שחרת וכחלת) והמטרה הסופית היא להרכיב סדרה של חמישה קלפים באותו צבע כדי לייצר חיסון למחלה בצבע התואם, עד שמצליחים ליצור חיסונים לכל ארבע המחלות. במשחקים אחרים של פנדמיק עושים מטעמים אחרים. החביב עליי הוא פנדמיק קתולהו, שבו במקום קוביות מחלה יש אנשי כת שמתכנסים בארבע ערים בניו-אינגלד, והמטרה היא לאסוף קלפים מהצבע של אותה עיר ואז להגיע אל השער המאגי של העיר הזו ולחתום אותו על מנת לעצור את הטקס ולמנוע מאנשי הכת להעיר את קתולהו. פנדמיק לגסי 1 היה ממש פנדמיק הרגיל אבל עם הטוויסט של קמפיין. עונה 0 של פנדמיק לגסי ממשיכה את המסורת ומשנה את המשחק עם מכאניקה מעניינת. במקום חיסונים אנחנו מרכיבים צוותי ביון שמטיילים עם מסחריות, ואז המסחריות עושות עבורנו את עיקר העבודה.

עונה 1 הייתה קמפיין של 12 עד 24 משחקי פנדמיק קלאסי יחסית, כאשר מצב המפה מתפתח ממשחק למשחק. זה אומר שהמשימות היו יחסית רפטטיביות: תמיד צריך היה להשתלט על X מהמחלות במפה כמשימת חובה, וגם לעשות דבר אחד או שניים נוספים (להקים X מעבדות; להכחיד X מחלות…). עונה 0 היא משחק הפריקוול שמתרחש במלחמה הקרה והפעם הפוקוס במשחקיות הוא לא להילחם במחלות אלא להילחם ביחידת פיתוח נשק ביולוגי של אבא סטלין ואמא רוסיה. זה אומר שיש גיוון הרבה יותר גדול במשימות. גם יש יכולת תיעדוף גבוהה יותר לשחקנים איזו משימה דחופה יותר לדעתם, ואפילו יש משימות שאפשר לבצע בכמה ערים במפה בו-זמנית, ואולי תצטרכו לוותר בחלק מהן (לדוגמה לחבל רק בבסיס מחקר אחד של הסובייטים ואז את הבסיס השני הם מפנים לפני שתגיע). במרבית המקרים אין ברירה אלא לבחור להיכשל במשימה אחת כדי להשלים את השתיים האחרות, שזה מצב שלא היה אפשרי במרבית השלבים של עונה 1.

• תיקון לנאמר בפרק: בפנדמיק לגסי עונה 0 יש גם שלב טוטריאל שמתרחש לפני תחילת שנת הקמפיין, כך שלמעשה יש 13–25 משחקים בקמפיין, אנחנו שיחקנו עד כה 10 משחקים, ונותרו לנו 4–8 לחודשים ספטמבר–דצמבר של הקמפיין.

יהודה:

0:49:48 – Cozy Stickerville – קופסא

אז אחרי ששחקתי בדמו ב־Airecon התחלנו לשחק בגרסה המלאה של המשחק. והוא נהדר, ממש. האוויר מאוד נינוחה, אין לחץ לכלום, בניגוד להרבה משחקי לגאסי אחרים פה הכל ברוח של "נו, אי אפשר באמת להפסיד במשחק, אז אין לחץ". המשחק עצמו מגיע עם לוח דו צדדי, ומלא מדבקות כפולות אז אפשר לשחק את המשחק פעמיים. חלק מההחלטות יהיו נעולות כי אין את הכל כפול, אבל חלק יהיה ניתן לבחור שוב. אז זה יוצא שב־$30 אפשר לשחק 20 משחקים ושהם יהיו שונים אחד מהשני כי את הרוב אי אפשר לבחור פעמיים. אנחנו משחקים אותו לאט, משהו כמו שנתיים בשבוע וזה מאוד מספק.

ביקורת באינסטוש.

0:52:43 – Tiny Epic Zombies – קופסא

עוד אחד ממשחקי tiny epic שאלו משחקים מאוד קטנים אבל עם מלא תוכן. והם לא כמו משחקי קופסת גפרורים או מתכת קטנים שהם יותר לצד האבסטרקטי של משחקי הלוח, זה משחק ממש אמריקאי קטן וחמוד. במקרה הזה אנחנו משחקים שורדי מגפת זומבים שתקועים בקניון. כל תור לכל שחקן יש שלוש תנועות ואז חיפוש בחדר שהוא נמצא בו (שזה בגדול להפעיל את היכולת של החדר), בסוף כל תור מופיעים זומבים חדשים בהתאם לחוקים שמשחקים בהם. למשחק יש כמה מצבים. קו־אופ מלא, קו־אופ נגד שחקן אחד, או סולו והחוקים קצת משתנים בהתאם למצב המשחק.

ביקורת באינסטוש.

0:55:00 – REPLACED – אקסבוקס; $20 (גם בגיימפאס)

שבוע הבא יוצאת ההרחבה של דיאבלו 4 (ימי חופש כבר נלקחו לטובת זה), אז בינתיים אני משחק משחק חינמי בגיימפאס. במשחק אנחנו משחקים AI שנתקע בתוך הגוף של המדען שיצר אותה. המשחק מתרחש בשנת 1984, אבל בעולם שונה קצת משלנו, היה אסון גרעיני בשנות ה50 וארה"ב מאוד השתנתה מאז. הממשלה די כשלה בלהתמודד עם האסון אז חברות פרטיות עלו ועזרו, לאט לאט הן צברו יותר ויותר כוח ועכשיו הן בגדול שולטות בהכל, בעיקר חברת פיניקס היא השליט הראשי (למרות שטכנית יש נשיא ובחירות וכאלו). העולם מאוד דיסטופי, אבל ריץ' ה־AI מאוד תמים כי הוא רק יודע מה שהיוצר שלו אמר לו. הוא לא יודע מה באמת קורה בעולם, אז זה מאוד מעניין לראות איך לאורך הסיפור אנחנו ביחד עם הAI לומדים שהעולם לא וורוד כמו שאמרו לו.

המשחקיות היא מאוד פלטפורמר 2.5D, לרוב זה עובד מעולה. חוץ מפעם אחת שהייתי אמור לברוח ממסוק בקטע פלטפורמרי מסובך וזה לקח לי הרבה יותר זמן ממה שרציתי. אם פספסת על פיקסל זהו אתה מת. הקרבות מאוד מספקים, אין הרבה מקשים, והאויבים מאוד משדרים מה הם הולכים לעשות לך.

העלילה מאוד מעניינת ומהנה, אבל אני חושב שהוא ארוך יותר מדי. השלבים מרגישים קצת ארוכים בשביל לעשות עוד קטעי פלטפורמרינג או עוד איזה קרב מיותר.

חסרון נוסף הוא שלמשחק יש פרקים, אבל בשום מקום לא כתוב באיזה פרק אתה. שזה מאוד הורגש שבגרסת ה־XSS שלו היה באג שדפק את השמירה בתחילת פרק 9, וההמלצה הייתה לצאת מהמשחק לפני הפרק כדי לתת לזכרון של הקונסולה להתרוקן ואז אין את הבעיה (עד שיצא הפטץ' שמתקן אותה כמו שצריך), אז אנשים התלוננו שהם לא יודעים מתי פרק 9 כי בשום מקום לא אומרים לך מתי מתחיל פרק.

1:03:03 – ציפיות לעתיד

חגי: לחזור לשחק משחקי תפקידים לאחר הפוגה של חודשיים, לסיים פנדמיק לגסי עונה 0!

יהודה: לסיים את Replaced (בטח יהיה היום או מחר), ואז לשחק שטויות עד ה־28.

אביב: פרגמטה ימשיך. הדיוויזיה ימשיך. ההרחבה של דיאבלו 4 אוטוטו מגיעה. ויש עוד שאר המשחקים שאני משחק ועסקנו בהם.