עליית הרובוטים (פרק 18.05) – Against the Storm

שורפים משחקים, הפודקאסט לגיימר העצלן, על כל המשחקים כולם. השבוע, כל המנחים באיים הבריטים הוחלפו ע"י רובוטים. בינתיים דברנו על כמה משחקי לוח ששחקנו אצל חגי ועל Against the Storm, אחד ממשחקי בניית הערים המוערכים של השנה.

שורפים משחקים – תוכנית מספר 345 – הוקלטה בתאריך 20/12/2023

משתתפים: מאיה פייביש, חגי גומפרט, יהודה חלפון ואביב מנוח.

האזנה לתוכנית:

הפודקאסט באפליקציות והאזנה בדפדפן

הערות לפרק

חסויות
נהנים מהתוכנית ורוצים לתמוך בה? יש לנו כמה קישורים שותפים שאתם יכולים להשתמש בהם. תחזוקת האתר והפודקאסט עולה כ־85 ₪ בחודש. דרך קישורי השותפים אתם יכולים לרכוש משחקי וידאו, תפקידים וספרים ואנחנו נקבל עמלה על כל רכישה – לכם זה לא עולה שקל נוסף.

לתמיכה בתוכניות שלנו

מה שיחקנו לאחרונה?

חגי

בשבילי חודש נובמבר הוא חודש עמוס אירועים. לכן קניתי ליום ההולדת של עצמי את Ahoy; ליום ההולדת של אשתי את Clank! Catacombs; וליום הנישואין שלנו את Everdell שעליו דיברתי בפרק 16.13 (עדכון למאזינים: בפרק ההוא שאלתי למה יש במשחק קובייה עם 8 פאות; מתברר שהיא נועדה למשחק הסולו). כולם אחלה משחקים! אבל יש זמן לספר רק על Clank! כי בו שיחקנו הכי הרבה בינתיים.

רעש! בקטקומבות – Clank! Catacombs – לוח; דק־בילדינג, הנחת אריחים.

קלאנק! המקורי היה אחלה משחק, אבל עם כל מני בעיות במשחקיות שלו שנעשות בולטות ככל שמשחקים יותר. אחר כך יצא קלאנק בחלל שתיקן את הבעיות אבל הוא חלש יותר מבחינה תמתית, ואז יצאו מלא הרחבות לתקן את המשחק המקורי.

ידעתי שנופר רוצה קלאנק בבית, אז עשיתי סקר שוק וקצת הימרתי על קלאנק קטקומבות! אנחנו לא מצטערים ושנינו אוהבים אותו יותר מאשר קלאנק המקורי.

בקלאנק קטקומבות אנחנו משחקים גנבים חסרי כבוד שנכנסים למערות הקבורה של דרקון אל־מת מחריד, במטרה לגנוב משם אוצר שווה, לברוח בחיים ולהתעשר בעיירה הקרובה.

יש כאן שתי מכאניקות מגניבות שאין במשחק המקורי: אחת, במקום מפת מערות קבועה, יש בניית מפה באמצעות הנחת אריחים וזה דורש ממך לתכנן כל הזמן גם מה הצעד הבא שלך אבל גם איך לשמור לעצמך על נתיב בריחה ברגע שיהיה לך חפץ יקר בידיים. שניה, במקום ערכת כלי פריצה אינסופית, יש לכל שחקן מלאי מתכלה של מפתחות שאפשר להשתמש בהם כדי לפתוח מעברים נעולים, לשחרר אסירים או לפתוח תיבות נעולות. יש גם קלפים עם סינרגיה למכאניקות האלו, למשל קלף שנותן לך מפתח חדש  או שאתה יכול לבזבז מפתח בשביל מטבעות, או קלף מפלצת שכאשר היא מופיע היא מסובבת את כל החדרים שיש בהם גנב ב־180 מעלות.

החיסרון – לקלאנק הרגיל יצאו מלא הרחבות. למיטב הבנתי רק אחת מהן באמת עובדת עם קלאנק קטקומבות החדש (ההרחבה שמגדילה את המשחק ל־6 שחקנים וכל אחד מהם עם "מקצוע הרפתקן" אחר).

אביב

שיחקנו שם־קוד!

Against the Storm – מחשב; $30 (גם בגיימפס)

משחק בניית ערים שעורר גלים כבר כשהופיע בגישה מוקדמת לפני כשנה וכעת הושק רשמית בגרסה 1.0. הוא משווק כמשחק בניית ערים "רוגלייק", ובאמת יש בו אלמנטים כאלה, אבל אני חושב שרוגלייק היא לא הפואנטה העיקרית של המשחק. כן יש מפה שמשתנה כל הזמן  ועץ שדרוגים בסגנון Legacy שלאורך זמן נותן לשחקנים אפשרויות חדשות להשתמש בהם.

אבל במהותו, זה משחק בו אנחנו בונים עיר כדי לעמוד ביעדים מסויימים. הוא מאוד מיוחד יחסית לרוב המשחקים בז'אנר, בכך שהמטרה אינה לבנות עיר גדולה לאורך זמן של עשרות שעות. כל ריצה של Against the Storm לוקחת בין שעה לשעתיים, עד שמסיימים את כל המטרות של המפה, מנצחים, מקבלים ניקוד ומשאבים להתקדם הלאה. הייתי משווה אותו יותר ל־Frostpunk מבחינת המסגרת והמשימות לשמן אנחנו בונים את העיר.

מבחינת המשחקיות במפות עצמן, AtS מזכיר גרסה מצומצמת ומזוקקת של Anno. בכל פעם יהיו לנו 3 סוגי תושבים – בני־אנוש, בונים, לטאים ולאחר התקדמות מסוימת, הארפיות. לכל סוג תושב יש מטלות שהם אוהבים לבצע ומטלות שהם טובים בהם. למשל, הבונים טובים בחטיבת עצים ובני־אנוש טובים בעבודות חקלאות. לטאים נהנים לעבוד בכל דבר שקשור בבישול ובשר. כדי להתקדם במפה אנחנו צריכים לאסוף משאבים, לגייס עוד תושבים לעיר ולמלא את הצרכים של כל אחת מהקבוצות – תו"כ שאנחנו ממלאים אחר הפקודות, המשימות, שמעבירה לנו המלכה.

המשימות בד"כ דורשות דברים שגם ככה נרצה לעשות, כמו לבנות מבנים מסוימים ולבסס שרשראות אספקה לצרכים כלשהם. לפעמים המשימות קופצות קדימה בסדרי העדיפויות ואנחנו צריכים לבנות דברים שאחרת לא היינו בונים כרגע. טוויסט נוסף שמוסיף לאתגר הוא שבכל פעם יש לנו סט אקראי של בניינים ושדרוגים, כך שלא בכל פעם נוכל לבסס את שרשראות האספקה באותה צורה, עם אותם המשאבים. כל מפה דורשת תכנון מחדש בהתאם למצב.

ברמת המטא, המטרה שלנו היא להגיע בכל סיבוב לאחד ה־Seals ולסגור אותו, כאשר דרגת הקושי שלהם עולה ככל שמתקדמים במשחק. יש בכך עוד אלמנט רוגלייק ממשחקים כמו Slay the Spire או Monster Train שאנחנו יכולים להמשיך לשחק כדי להשיג חותמים קשים יותר ויותר.

האם מדובר במשחק בניית הערים הטוב בהיסטוריה כפי שחלק טוענים? כנראה שלא. האם שרפתי עליו מעל 25 שעות ימים ספורים אחרי שיצא ואמשיך עוד? בהחלט.

Godflesh – תפקידים, פלייטסט

אדבר על מערכת ה־Threads של המשחק והשינויים שהיא עברה בעקבות החוויות של הקבוצה בפלייטסט. האתגר הבא הוא לעשות את אותו הדבר למערכת החיים/נזק כדי לשפר את הקרבות.

מאיה

אין פינת מובייל הפעם כי קצרים בזמן, סורי.

Thirsty Suitors – מחשב; $30 (גם בגיימפס)

התלוננתי טיפה על המשחק הזה בפני המנחים, אז זה לא חדש להם, אבל אני הולכת להשלים את הסיקור של Thirsty Suitors, שדיברתי בזמנו על הדמות שלו. אתם תאלצו לסלוח לי על הקופי פייסט מהוואטסאפ כי בכנות שכתבתי מאוד יפה שם וחבל לקלקל מוצר טוב.

הרעיונות טובים. המקום של התרבות הדרום-מזרח אסיאתית כמרכזי למהות עשוי טוב. אני ממש אוהבת את מכניקת הבישול, בה אחד ההורים מלמד אותך מתכון תוך כדי דיבור על החיים שלהם, סצנות אינטימיות פלוס ההערות על איך שאת מבשלת ריאליסטיות להחריד לחוויה של לבשל עם הורה אוהב מטבח, תוך פיזור של חוויות דור ראשון למהגרים שנעשו בצורה מאוד נוגעת.

הכתיבה קצת אינפנטילית ומתמקדת בדברים הלא נכונים, ככה שיש דמויות מסכנות שמצויירות כמפלצתיות and vice versa, כשהדגש מבחינתי הוא על כמה מפלצתית מוצגת הדמות הראשית. (כולם כועסים עליה על שיט שקרה בתיכון, ועל זה שהיא עזבה עם אישה שמבוגרת ממנה בעשור בגיל 21 וניתקה מאנשים קשר בהשפעתה, כאילו היא לא הקורבן בסיטואציה הזו).

לא באמת מתעמתים עם החוויה הטראומטית של להיות עם מישהי שמבוגרת ממך בעשור שלוקחת אותך לעיר אחרת ומנתקת אותך מהמשפחה, נגיד, רק מאשימים אותך על זה שנעלמת. כולם כועסים עלייך וחוץ מאמירה אחת מצד אמא שלך על זה שבגיל 21 מישהי בת 31 היא בעלת ניסיון של כמו חיים שלמים מעלייך ואת לא היית יכולה באמת לעמוד על שלך מולה, אין אמפתיה. כשאת סוף סוף חוזרת לדבר עם אחותך, שאגב היא זו שהכירה בינך לבין הפרדטורית כי הן היו חברות, היא מביעה את אותה רמת כעס כלפיה וכלפייך.

יש למשחק שני קווי עלילה מרכזיים, אחד על לתקן את מערכות היחסים שלך (כתוב טיפה שטחי לטעמי) ואחד על סוג של כת שמשתרשת בעיר ובני נוער רבים נכנסים אליה (פשוט נזנח בשלב מסויים. אין רזולושן. תזדיינו).

סה"כ רעיון טוב, מוזיקה ונראות מוצלחים ומסוגננים, אני אוהבת את הגישה למשחקיות עצמה, אבל הכתיבה השאירה לי טעם מר בפה מהרבה בחינות, ובכל זאת כן מדובר בחוויה מהנה אם מסוגלים לבלוע את התסכול על האשמת הקורבן והאינפנטיליות הכללית.

אה כן ויש גם גיימפליי. אופס. מבוסס תורות עם QTE חמוד, אבל אפשר לבטל אותם במידת הצורך, יש משחק קצת עם סטטוס אפקטס שיש להם השפעות מכניות מגוונות ומעניינות, ולשחק עם האיזון שלהן זה נחמד. יש גם מכניקה של אתגרי סקייטבורד שיש מצב שידברו למי שאוהב דברים כאלה, אבל הם 90% אופציונליים וממש לא לטעמי, אז אני לא יודעת לשפוט אם הם עשויים טוב.

ציפיות לעתיד

חגי: הזכרתי שרכשתי את Ahoy מהיוצרים של Root. הוא משחק ל־2–4 משתתפים כאשר מספר השחקנים קובע אילו סיעות משתתפות במשחק. עד עכשיו שיחקנו רק דואט, אז אני מצפה לנסות אותו בארבעה שחקנים כדי לראות את כל הסיעות בפעולה ואולי נדבר עליהבפרק אחר בעתיד.

מאיה: משחקת כרגע את פ5טקטיקה (חח פי חמש טקטיקה) ובעוד שהגיימפליי לא לגמרי בשבילי אני כן נהנית מהסיפור סה"כ, מעניין לאן ילך. כמו כן יהודה רוצה להנחות לנו קמפיין ואני SO IN. כמו כן אני טסה לבקר אותו עוד כמה ימים שזה לא משחק אבל כן ציפיה לעתיד.

יהודה: קניתי את דייב הצוללן, ואני הולך לנסות אותו כי למה לא? אני הולך להנחות את מכונות וחלומות. זה נראה מגניב ומעניין, זה משחק 2ק20 בעולם שקצת מזכיר את Horizon. אקנה את הגרסת התחלה ונראה מה יוצא ממנה.

אביב: סוף השנה ואני לא בטוח מה עוד אשחק. יש עוד כמה משחקים חדשים שלא יצא לי לגעת בהם אבל AtS לוקח את רוב תשומת הלב שלי. אם תהיה עבודה חדשה אולי אקנה House Flipper 2, אבל בינתיים אני מגביל את עצמי למה שזמין בגיימפס.