אתמול נערך בסינמטק חולון אירוע הדגל של תעשיית המשחקים הדיגיטליים בארץ, כנס GameIS 2012. עבדכם הנאמן יצא מביתו בשעה שבע בבוקר וחזר לספר על החוויות.
נתחיל במיטב המסורת של פורמט ביקורות למשחקי מחשב:
- הטוב: מגוון עצום של תכנים בכל הדיסציפלינות הקשורות למשחקים, הרבה אנשים נחמדים לדבר איתם על התעשייה, איכויות הפקה יחסית גבוהות.
- הרע: האולם המשני היה קטן מדי וממש לא נוח, הזמן שניתן לחלק מההרצאות היה קצר מדי, חוסר בשקעי חשמל, תכנים ממוחזרים מאירועים קודמים.
- השורה התחתונה: שווה להגיע אפילו לשעה להתרשם. אם לא הייתם באירועים קודמים במהלך השנה, יהיה לכם הרבה מה לעשות.
עכשיו נצלול קצת יותר לעומק הדברים ונעבור על חוויותיי במהלך היום.
הגעתי למקום קצת אחרי השעה תשע בבוקר, בגלל בלבול. חשבתי שההתכנסות היא עד השעה עשר ואז מתחיל מושב הפתיחה – טעיתי. עם זאת, הטעות הייתה לטובה. הגעתי כשרוב המקום היה ריק מלבד צוות הארגון כך שלא היה תור בכלל, קיבלתי את כרטיס חבר העמותה ותג ויכולתי להסתובב בחופשיות, מה שאפשר לי לתעד את השלבים המוקדמים של הכנס.

הסיבה השנייה בגללה הטעות לא הייתה באמת טעות היא שבשעה עשר נערך המייצג של בוגרי מסלול עיצוב המשחקים בבית ברל (שהיו לקוחות שלי בעבר), תחת זרוע הברזל של אחד זיו קיטרו (אותו אני מכיר מימיי כזעטוט זב חוטם בפורום "שדים מתחת לכיור").
הסטודנטים היו קצת נרגשים מהאירוע, ולא עזר שהגעתי חמוש במצלמת וידאו ותעדתי את כל המיצג. העבודות שהוצגו היו ממש טובות, הופתעתי לטובה שהם הצליחו להשיג גימור גבוה כל כך בפרויקטים האלו. על העבודות הספציפיות אספר בעתיד, וגם מתוכנן וידאו.
אחר כך עברנו (אנחנו זה חנן רזניק, השותף העסקי שלי, ואני) אל האולם המרכזי למושב הפתיחה. בדרך ראיתי עד כמה הפך המקום להומה אדם, עם תור של עשרות אנשים לעמדת חלוקת התגים ועוד רבים מסתובבים במבואה בין עמדות התצוגה השונות.
מושב הפתיחה היה קצר ולעניין. הסרטון שהציג אירועים מפעילות העמותה היה מעניין. הייתי בהלם שגולדי סיפר שלעמותה יש כבר מעל 400 חברים. לאחר מכן נשא גיא בורשטיין ממיקרוסופט, נאום מפתח בנושא מערכת ההפעלה Windows 8 ופיתוח משחקים עבורה – את אותה ההרצאה שמעתי גם באי-כנס, כך שעבורי לא היו חידושים.

עברנו מהאולם המרכזי לאולם המשני ("אולם הביצה", שבאמת נראה מבחוץ כמו ביצה צהובה) למושב הפיתוח. מהמושב הזה האזנתי לשתי הרצאות, שתיהן עסקו בפיתוח משחקים לווינדוס 8 מזוויות שונות. האחת דיברה על המשחק הישראלי Noogra Nuts וכיצד הוא הומר מ-iOS לווינדוס 8. השנייה עסקה בפיתוח משחקים ב-HTML5, עם דגש על הכלים החדשים שפיתחה מיקרוסופט עבור הנושא. שני הדוברים הדגישו שווינדוס 8 מציעה הזדמנות גדולה למפתחים בשלב זה כי היא מהווה שוק בתולי וקל מאד להתברג בה.
יצאנו ממושב הפיתוח בשלב זה כי רציתי קצת להסתובב במתחם הכנס, לאכול ולצלם מסביב. אחרי התרעננות וצילומים, בעיקר בשביל להטעין את מצלמת הוידאו שזוללת סוללה בקצב היסטרי, נכנסו לאולם המרכזי למושב בציר 2012 והתעשייה המקומית (באולם המרכזי היו שקעי חשמל כל כמה שורות. באולם המשני לא היו במושבים בכלל, אלא רק בקצה החדר).
ההרצאה הראשונה הייתה על המשחק המרוץ לארנונה, שפותח במקור בתור פרויקט גמר בבצלאל. למרות שההרצאה הייתה מעניינת, היה ברור שהדוברים לא רגילים לעמוד ולדבר בפני קהל, מה שהוריד מאיכות הפרזנטציה.
לאחר מכן עלה לדבר רועי שפירא מ-Space Cowboys על המשחק החדש, Backyard Shootin, שהסטודיו הוציאו ל-iOS. את ההרצאה של רועי שמעתי באי-כנס תחת הכותרת "לפתח משחק להיט", ואני מאד אוהב אותו בתור מרצה. לצערי, את ההרצאה באי כנס הוא העביר בחצי שעה, והפעם הוא היה צריך לדחוס אותה ל-10 דקות, מה שפגע קשות בחוויה.
הדובר האחרון שיצא לי לשמוע במושב הזה הוא גולדי, שהציג את Disky, משחק iPad שזכה לאחרונה בתואר "משחק המובייל הטוב ביותר" בתחרות Game Connection Europe, ומבוסס על משחק שולחני צרפתי עתיק. היה מעניין לשמוע ממנו איך התפתח הקונצפט למשחק לאורך זמן ואת השלבים השונים שהוא עבר בפיתוח.
ואז, חזרה לאולם המשני למושב שהיה עבורי גולת הכותרת של הכנס (כי אחר כך חתכתי, וכאן היו ההרצאות הכי טובות שיצא לי לשמוע) – מושב עיצוב המשחקים.
התחלנו עם הדס נועם (אתר ב-Wix? באמת? זה כל כך אייטיז) שהעבירה הרצאה בנושא משחקים בסטופ-מושן. על ההרצאה של הדס שמעתי הררי שבחים אחרי האי-כנס, ושמחתי שהפעם יצא לי להאזין לה. אכן, הייתה הרצאה יוצאת מהכלל. סטופ-מושן זאת אחת מטכניקות האנימציה הכי under-rated כנראה, אבל אחת שמציגה תוצאות מרהיבות. אם היו לי את הכישורים המתאימים אולי הייתי מנסה אותה בעצמי. ההרצאה העבירה בכולם גלי נוסטלגיה כשהדס הזכירה את Neverhood, משחק הרפתקה קלאסי ממש.
ההרצאה של הדס היא האחרונה שהצלחתי להשיג בזווית צילום נורמאלית. לאחר מכן הסוללה התרוקנה לחלוטין והייתי צריך להעביר את המצלמה ליד שקע החשמל, שהציב אותה בזווית נוראית, כמעט-מאחורי המרצים. חבל.
ההרצאה הבאה של שלו מורן עסקה בקונצפט של בדידות במשחקים. אין לי הרבה מה להגיד כאן כי לא קניתי את הפרמיס הבסיסי שהוא התבסס עליו. לא היה לטעמי.
נעבור לארז רונן והרצאתו על מוות במשחקים. רק עכשיו כשאני עובר על רשימת הדוברים בשביל להוציא עליו מידע, אני מגלה שהוא כותב ב-Vgames, Ynet ושאר ירקות. לא פלא שהוא יודע להתבטא כל כך טוב – ההרצאה הועברה בצורה נהדרת. הנושא עצמו מעניין והחלוקה של ארז לסוגים השונים של התייחסות למוות הייתה מעשירה ביותר. ללא ספק נושא שכל מעצב משחקים צריך להתייחס אליו (יש הסרטה, אל תדאגו).

ואחרון חביב, חגי אלקיים – עוד חבר ותיק מזירת משחקי התפקידים. ההרצאה של חגי עסקה בעיצוב משחקים אמפירי – כלומר, איך לבדוק שהמשחק שלכם עושה את מה שהתכוונתם שהוא יעשה, והאם הוא עושה גם דברים אחרים? ההרצאה נגעה ברובה בתחום שנקרא "משחקיות מתפרצת", כלומר משחקיות שנוצרת באופן טבעי בלי שהמפתחים התכוונו לכך. היה מרתק, ללא ספק אחת ההרצאות הטובות לסיים איתן את היום.
לא התכוונתי ללכת בשלב זה. התכוונתי להישאר לפאנל עיתונות משחקים בהנחיית איתמר וויסברג (כן, אני יודע שהוא הפסיק לעדכן את המשחקיה. מותר לי לקוות!). התכוונתי להישאר להרצאת הנעילה של דניאל מטרוס, מנהל קהילה ב-DICE.
אבל הייתי תשוש, עם גב ורגליים כואבות, אז החלטתי לחזור הביתה.
טרם יום הכנס, ביקשתי מתנדבים עבור ראיונות וידאו, רצוי באנגלית, שאוכל לפרסם. פנו אליי כמה אנשים, אבל לצערי לא צפיתי נכון את סדר היום והעומס שלי בכנס, כך שעד לזמן בו החלטתי ללכת הספקתי לקיים רק ראיון אחד (עם מאור בר, שמפתח משחקים פרסומיים), מה שנקרא – "חיים ולומדים". אם רוצים להגיע לאירוע בשביל הסיקור, צריך להתמקד רק בסיקור. לנסות לסקר את האירוע תוך כדי השתתפות בו זאת משימה קשה מדי לצוות של שני אנשים.
כאן מגיע סיכום הכנס לסיומו. המסקנה העיקרית שאני לוקח מהאירוע היא כזאת: " When you have to shoot, shoot. Don't talk". כלומר, אם אתם רוצים לפתח משחקים, לא יעזרו לכם כל האירועים, ההרצאות והנטוורקינג בעולם. זה נחמד בשביל החוויה, אבל לא מועיל בהרבה בשביל להתקדם. לכו לעשות, תחזרו אחר כך לספר (וכשאני אומר "לכו" אני מדבר גם על עצמי).
אם שכחתי מישהו, שגיתי בתיאור או גרמתי למישהו עוול, עמכם הסליחה. אנא השאירו תגובה.