מלכת הלהבים

לפני אוטוטו 7 שנים, אימצתי את קרי (קריגן, המלכה הכלבה של היקום) ממכלאה של צער בעלי חיים בבאר-שבע. היא הייתה בת 9 חודשים, וחייתה במכלאה אחרי שכבר אומצה פעם אחת בידי משפחה, שהחזירו אותה אחרי זמן קצר למכלאה.

כתוצאה מכך קבלתי גורה, על סף הבגרות, עם בעיות התנהגותיות וחדרת נטישה. כשלא הייתי בבית, היא הייתה מכרסמת כל דבר, עולה לכל מקום ועושה בלגן באופן כללי. בהתחלה למדתי להסתדר עם זה, דאגתי לסדר את הדירה כל פעם שיצאתי מהבית כדי שלא יישאר בטעות משהו שהיא יכולה להרוס, אבל כשהגיע הזמן לעבור דירה, לא יכולתי להשאיר אותה לבד עם כל הארגזים ונאלצתי למצוא פתרון.

באני, הכלבה של החברים Pasha ו- Rotem סבלה מבעיות דומות, והם השקיעו הרבה באילוף שלה והתחילו זמן מה קודם לכן להשתמש ב-Crate. בעברית קוראים לזה כלוב, מילה שאני לא אוהב להשתמש בה כי הקונוטציות שלה שליליות בלבד. Crating היא טכניקה לאילוף כלבים, כשה"כלוב" עצמו הופך להיות המלונה של הכלבה, המקום הבטוח, ה-Den. באילוף נכון, הכלבה מתרגל למלונה והיא הופכת להיות המקום הבטוח שלו, אליו הוא הולך כשהוא רוצה לישון, או סתם שנמאס לו מבני הבית.

למרות ההתנגדות ההתחלתית שלי (הנובעת מאותן הקונוטציות השליליות ל"סגירת" הכלבה), קניתי Crate שכזה לקרי והתחלתי לאלף אותה לקבל את המלונה ולהישאר בה בשעות היום. בהתחלה היא גם הייתה סגורה בה בלילה, כדי להרגיל למצב.

זה עבד, הכלבה התרגלה וקיבלה את המקום החדש שלה, ולא הייתי צריך לדאוג יותר לחזור ולמצוא בית הרוס.

עם השנים התחלתי לעשות נסיונות "להציג מחדש" את קרי למרחב הבית. בהתחלה כשאני ישן בלילה לא סגרתי אותה- וכמובן שהיא הולכת למלונה מיוזמתה, גם כשלא סוגרים. לאחר מכן הייתי משאיר אותה כשאני יוצא החוצה לסידורים שלא לוקחים יותר משעה קלה, וכן הלאה לזמנים הולכים וגדלים.
היום, לראשונה. השארתי את קרי משוחררת בבית ליום שלם. מ-8 בבוקר כשיצאתי ללימודים ועד 16:00 שאמא חזרה מעבודתה. לשמחתנו הרבה, הבית נשאר שלם!

כל הכבוד לקרי, עכשיו כלבה בוגרת ורגועה- קצת יותר.

A photo posted by Aviv M. Icel (@iceldotme) on Mar 17, 2016 at 7:38am PDT

השאר תגובה