סקירת Middle-earth: Shadow of Mordor: מעולה, סוחף ומוצלח

אם נדבר בכנות לרגע (אני לא חייב, כי זה האינטרנט) – Middle-Earth: Shadow of Mordor חלף איכשהו מתחת לרדאר שלי עד לשבועות בודדים לפני השקתו.

לא הכרתי, לא שמעתי עליו, ובטח שלא התעניינתי יותר מדי.

פריטי המידע שכן הספקתי לשמוע היו שהשוו אותו לסדרת Assassin's Creed (שאותה במקרה אני ממש מחבב), שיש מערכת קרבות שמהווה שילוב בין מה שאהבתי בסדרת Arkham של באטמן לבין המתנקשים החינניים של AC, שאחד הבכירים ב-Ubisoft האשים את וורנר בהעתקה בוטה של תנועות קרב, שקיימת מערכת שליטה בלגיונות האורקים – ואיזה סרטון גיימפליי אחד או שניים.

כל אלו הספיקו, הדרך ל-pre-order היתה קצרה.

בימים הבודדים שחלפו מאז יציאתו לשוק, שיחקתי בו כמעט ללא הפסקה, ומיד עם תום הקמפיין המרכזי (+עשרות משימות צד) חזרתי לדווח מה-Black Gate…

מה זה בעצם?

SoM הוא משחק פעולה, קודם כל ובראש ובראשונה. אם אהבתם את AC, מאוד תאהבו את מה שקורה כאן. כמצופה ממשחקים היום, קיימת מערכת שדרוגים, המוסיפה אלמנטים של שדרוג ופיתוח הדמות וכלי הנשק שלה (אני נמנע משימוש במילה RPG, פשוט כי לא).

כמו שמצופה ממשחק פעולה ב-2014, העולם הוא פתוח, ואפשרויות ה-free-roaming של השחקן כמעט ואינן מוגבלות.

בין האפשרויות שהמשחק מציע ניתן למצוא התגנבות, מערכת קרב וצבירות קומבואים בדומה ל-Arkham, אילוף ורכיבה על חיות פרא, ומגוון מאוד רחב של משימות: החל ממשימות מומחיות (סיים פעולה בזמן בלתי הגיוני כמעט), דרך ציד ועד לחקר מקיף על כלי הנשק הספציפיים של הגיבור.

SoM הוא משחק פעולה

מה הסיפור?

העלילה עוסקת בסייר (ranger) בשם טאליון, שכבר בסרט הפתיחה נרצח ושב לחיים, לאחר שהמוצב שלו נפל לידי האורקים. למרות שמוות אמור להיות די סופי, טאליון מוצא את עצמו חי למדי, ומחובר לרפא (wraith) של אלף בשם קלברימור (Celebrimor). חיבור מוזר זה נותן לטאליון כוחות חדשים – הוא מגלה שהוא יכול לשנות צורה בכל רגע נתון, דבר שמאפשר לו לקפוץ ממקומות גבוהים, להשתמש בנשקים שאינם פיזיים ו… לא למות. כן, מוות זמני במשחק.

טאליון יוצא, מטבע הדברים, לנקום את מותו שלו ואת מות אשתו ובנו – ועל הדרך להשתחרר מהקללה שהוטלה עליו וחיברה אותו לרוח הרפאים המוזרה הזאת.

היות ועלילת המשחק מתרחשת בין אירועי ההוביט לאירועי שר הטבעות, נפגוש במשחק כמה אזכורים של מה שאנחנו מכירים מההוביט ואת מה שעתידים להכיר משר הטבעות. סאורון כמובן הוא הכוח הרע המניע את העלילה, גם סארומן מוזכר פה ושם – ואחת הדמויות לצידה תשחקו לא מעט היא דווקא גולום.

מכאניקת המשחק

כפי שאמרתי – חובבי AC ירגישו מיד בבית. אבל – בעוד שכשחקן AC ותיק הרשיתי לעצמי לחפש צרות ולהציק לכל שומר שעבר בדרכי – כאן הכל קשה הרבה יותר. האורקים, ובכן, חכמים יותר מכל אוייב שפגשתם ב-AC. הם יאגפו אתכם, ישלחו את החלשים לקרוא לתגבורת ואת החזקים יותר ישלחו לחזית. בדומה ל-AC, גם פה ניתן להתגנב באותה מידה שאפשר לתקוף חזיתית כל בעיה, אך האוייבים לא יתנו לכם לרוב לצאת מזה ללא פגע.

מה שמייחד את המשחק הוא שכל אחד מעשרות אלפי האורקים האקראיים של המשחק יכול – ויהיה – סיפור משל עצמו. אם נהרגתם בקרב למשל, אמנם תחזרו לחיים (ואף תקבלו נקודות ניסיון על כך) – אך כל מי שנלחם בכם יתחזק, והאורק שהטיל את המכה הניצחת יעלה בדרגה.

אורק שעלה בדרגה יצטרף לשרשרת הפיקוד הזוטרה, ואם הוא טוב מספיק (או שתבצעו פעולות שיסייעו לו, כמו למשל לרצוח את הממונים עליו), אותו אורק זוטר יעלה בסולם, יבצע אתגרים ויוכל להיות גנרל. זוהי מערכת מרתקת, שמאפשרת לכם – לדוגמא – לפלס את דרכם של אורקים חלשים בשרשרת הפיקוד, כדי שלא יהיו בעיה בשלב מאוחר יותר.

ציינתי שלכל אורק יש אישיות? אתם יכולים לתחקר אורקים זוטרים, ולגלות מידע על חולשות של הממונים עליהם. יש כאלו שחסינים למתקפות, אבל מפחדים מבעלי חיים. האורק המצולק ההוא, למשל, פוחד פחד מוות מאש, לכן כמה פיצוצים מבוקרים יבריחו אותו רחוק. לאחרים יש שומרי ראש, שללא מידע מודיעיני מוקדם שהתקבל ממוחם של אורקים מפוחדים – כנראה שהיו מחסלים אתכם אם הייתם מנסים להתקרב לבכיר שלהם.

לקראת אמצע המשחק טאליון מקבל את היכולת להשפיע ולפקד על אורקים. כאן נפתחת אופציה חדשה לחלוטין – בן טיפוחים. סייעו לאורק זוטר אשר הרווחתם שליטה במוחו לנצח בקרבות והוא יהפוך להיות קפטן. עזרו לו לעבור את המבחנים, והוא עוד עשוי להיות גנרל – מה שאומר שצבאותיו, תחת פיקודכם הישיר.

מצד שני, מערכת ה-Nemesis הופכת את העניינים למעט יותר קשים. אורק שהשפלתי והבסתי בקרב החליט לא לוותר, והחליט לצוד אותי בחורמה. הוא בעצם הפך להיות היריב שלי, ולאורך רוב המשחק, תמיד ריחף מעליי הרצון לנקום בו כשהוא הורג אותי מחד, או הפחד שיתנפל עליי מהשיחים אם ניצחתי אותו מאידך.

מבחינה טכנית, SoM מהווה הצלחה בכל תחום

טכני

מבחינה טכנית, SoM מהווה הצלחה בכל תחום.

שיחקתי בו על מחשב חזק במיוחד, עם אוזניות Logitech G35 וקונטרולר של Xbox 360. עוצמת המחשב איפשרה לי להשתמש ב-DLC החינמי שמוסיף טקסטורות בהפרדה גבוהה (מצב Ultra במשחק), מה שהפך את עולם המשחק ליפה הרבה יותר, ולא נראה לי שהיו קטעים רבים בהם ה-FPS נפל מתחת ל-60.

הגראפיקה אכן מעבירה את העושר של מורדור בצורה נפלאה. החל מגיצים, דרך דשא ופרחים ועד לנופים מרהיבים כמו שרק הארץ התיכונה יכולה להציע.

הנדסת הסאונד מעולה גם כן. עם האוזניות שלי, המולת הקרב נשמעה שונה לחלוטין מזוג הרמקולים – וידעתי בדיוק מתי אורק הולך לתקוף אותי מאחורה, מתי מישהו אורב לי ומתי ההתגנבות שלי הולכת להיות מוצלחת והאוייב לא חושד בכלום.

השליטה מדוייקת מאוד, כך שהקומבואים והמהלכים המיוחדים שטאליון/קלברימור מבצעים ללא הרף הם נוחים והגיוניים לביצוע, וכל פעילות – בין אם היא התניידות ממקום למקום, רכיבה על בעל חיים או קרב מול 40 מטרות שונות – היא נוחה והגיונית.

לסיכום

SoM הוא משחק מעולה, סוחף ומוצלח בפני עצמו. בין אם מדובר בעלילה המצויינת (שמגרד לי בלשון לחשוף פרטים לגביה, אבל אני לא מת על ספויילרים), במכאניקה המעולה, ביכולות המרהיבות של הצמד או בהיבט הטכני המהוקצע – מדובר בהחלט באחד המשחקים הכי טובים שיצא לכם לשחק ב-2014.

גם אחרי שתסיימו את הקמפיין שלו, תגלו שחקרתם פחות משליש מעולם המשחק, ובניגוד למשחקים רבים אחרים, פה גם אחרי כתוביות הסיום, עדיין יש לי דחף לחזור ולחקור את העולם העשיר, ההיסטוריה שלו, הדמויות הנהדרות – וכן, להפריד כמה אורקים מראשיהם הבלתי-אסטתיים.

אז אם תסלחו לי, גונדור זקוקה לי, הקאראגור הנאמן שלי מחכה שארכב עליו לקרב, ויש המון אורקים שעדיין לא בותרו לחלקים…


פשה קגן הוא מקדם אתרים ביום, חובב גאדג'טים וסלולרים בלילה. פשה חובב כל דבר טכנולוגי – ואם אפשר, אז שיהיה נייד ושיהיה חכם.