פרטים קטנים של תרבות: ימי חג ומועד

בכל שנה אנו חווים מספר רב של חגים ומועדים – פסח, שבועות, יום השואה והזיכרון, יום העצמאות, ובל נשכח את חגי תשרי הקרבים אלינו. מדי שנה אנו חוגגים חגים אלו, מסיבות שונות. אין להכחיש שחלק ממה שהופך אותנו לעם, לאומה ולחברה הם האירועים אותם אנחנו חולקים ביחד, אם בהתכנסויות ואם בביתנו הפרטי, ביודעין ששאר עם ישראל מציין את אותו המאורע אותו אנחנו מציינים.

כבני אדם בעולם המודרני אנו מכירים בחשיבות ימי החג והמועד, אך מה בקשר להיותנו שחקני תפקידים? האם במשחק שלכם חוויתם חגיגה דתית? האם השתתפתם בפסטיבל? האם דמות הכהן בחבורה ציינה צומות לזכר קדושי הכנסייה שלה? אלו יסודות משחק, פרטים מבין רבים אחרים, שרבים מתעלמים מהם. יש עולם שם בחוץ, אך הוא מספק רקע בלבד.
ובכן, אני מאמין שעל מנת ליצור חווית משחק איכותית ומגניבה, צריך לשלב בה כמה שיותר מאפיינים "אנושיים", והתרבות היא אחת מהם. אין אדם בעולם שלא מציין יומי חג ומועד, גם אם הוא לא יודע או מבין את הסיבות שמאחורי החגיגות אותן הוא עורך. בדומה לעיקרון אותו הזכרנו בכתבה הקודמת בנוגע לאמונות התפלות, גם חג הוא סמל. הוא סמל שנועד לציין מאורע שנשכח מלב, מאורע שהשפיע בצורה חזקה על החברה אשר חוותה אותו, לטובה או לרעה.
אם כך, אנו רוצים לשלב חגים במערכה שלנו, להביא את השחקנים יום בהיר אחד לכפר בו נערך פסטיבל היין השנתי, לתת לכהן שלנו סיבה לצום – אך איך עושים זאת? מהו חג, מהם מרכיביו, מה גורם לאנשים להחליט על מאורע כלשהו כראוי לחגיגה? בנושאים אלו דנה כתבה זו. בפסקאות הבאות תקבלו את מרבית המידע הדרוש לכם על מנת להבין מהו חג ולשלב אותו במערכה שלכם.

ראשית נרצה להבין מהו יום חג או מועד. זהו מונח שיוצא מהכלל אל הפרט. מועד או הוא יום אשר נועד לציון מאורע חשוב ואשר חובק תרבות שלמה, דתית או חילונית. חג הוא מקרה מסוים של מועד – הוא מציין מאורע משמח, וימי חגיגתו נועדו להביא אושר ושמחה לאנשים. אפשר לקחת דוגמאות מצוינות מלוח המועדים העברי – יום כיפור הוא מועד, וכן יום השואה והזיכרון. פסח, סוכות ויום העצמאות הם חגים.
ימי החג והמועד מתחלקים לשני תחומים עיקריים – חגים חילוניים וחגים דתיים. תחומי מועדים אלו מציינים את הסיבה בגלל מצוין המועד – האם לברכת האלים או לזכר קורבנות המלחמה? לעיתים תחומים אלה מציינים גם את היקף המועד – חגים דתיים הם לרוב רחבי היקף, משום שהדת פורצת גבולות פוליטיים. חגים חילוניים נוטים להיצמד להיקף העם או האומה אשר מציינת אותם ולא לגלוש מעבר לגבולות פוליטיים.

מועד חילוני מציין מאורע חשוב בחייה של אומה, עם או חבל ארץ. מועדים אלו קשורים במקרים רבים לשלטון – האצולה או הצבא. הם מציינים ניצחונות צבאים וכן הפסדים בהם נהרגו המוני חיילים ואזרחים חפים מפשע. הם מציינים את יום מותו של מלך נערץ, או את יום הפלתו של רודן אכזר. מועדים חילוניים אחרים מציינים אירועים שאינם תלויים השלטון – הקמתה של עיר הבירה, נדידתו של העם אל חבל הארץ, הקמתה של החומה העתיקה. בישראל, מועדים חילוניים הם יום השואה והגבורה, יום הזיכרון להירצחו של יצחק רבין, ויום הזיכרון לחלילי מערכות ישראל ופעולות האיבה. יום העצמאות ויום ירושלים הוא חג חילוני.
מועד דתי מציין מאורע חשוב אשר נקבע ע"י מערכת אמונות, מיתוסים ואגדות. לרוב הוא נקבע על-ידי דת רשמית, אך לעיתים ישנם חגים דתיים אשר נשאבים מהתורה העממית, ואז הם נפוצים בצורות שונות על פני חבלי ארץ החולקים את אותה מסורת. מועדים דתיים רבים מנציחים את ניצחונותיהם של גיבורים אגדים במסורה או את מותם, את ימי התגלות האלוהים לבני התמותה, ימי עליה לרגל למקומות קדושים ואירועים אשר מצוינים בכתבי הקודש של הדת. בישראל הלוח העברי מלא בחגים דתיים – החל משלושת הרגלים סוכות, פסח ושבועות וכלה בחגים כמו פורים אשר מציינים אירוע מתוך התנ"ך, סוכות המציין מאורע היסטוריה אשר מעורב במיתוס וראש השנה, חג רוחני להתחלה חדשה. מועד דתי שאינו חג הוא יום כיפור, או אחד משבעת הצומות לזכר נפילת ירושלים ובתי המקדש.
מועדים מסוג שלישי, אשר יכולים ליפול בתוך שני התחומים שציינו, הם חגים חקלאיים. חג חקלאי נועד לציין שלב כלשהו בתהליך יצירת התוצרת החקלאית כגון זריעה, קציר או אסיף. החג יכול להיות מוקדש לאל הגשם, האדמה או הטבע ואז הוא הופך להיות חג דתי, בו נושאים ברכה אל האל. לחילופין, הוא יכול לציין שנה פורייה לעם ועסקים טובים, ואז הוא חג חילוני. לעיתים הוא משהו בין לבין שתי ההגדרות הללו. היות שהחקלאות היא חלק חשוב בחיים האנושיים, חגים כאלו נוטים להתפתח עוד קודם לסוגים אחרים של מועדים. גם לפני שישנן דתות ממוסדות ומיתוסים גדולים, ישנם גידולים חקלאיים.

Purim In Mahne Yehuda

לאחר שקיבלנו מסגרת נאותה של סוגי חגים, אנו יכולים להחליט איזה מאורע, או מאורעות, הביאו לקיומו של החג. השלב הבא בבנייתו של חג הוא להחליט מה תוכנו. ישנם מספר סוגים של מנהגים אשר נפוצים בחגים בעולמנו אנו וראוי לתת להם מחשבה עוד לפני שמנסים לשלוף מנהג מומצא מהשרוול.
זוג המנהגים הנפוץ הראשון מציינים דבר והיפוכו. הראשון, צום, נפוץ בעיקר המועדים שאינו חגים, כיוון שהוא נועד להביא חרטה, הזדהות וסבל. מטרתו של הצום היא לגרום לאנשים שמציינים את המועד להתקרב ולחוש הזדהות עם אותם אנשים שחוו את המאורע אותו מציין המועד, לפני שנים כה רבות. צומות אחרים, לעומת זאת, נועדו לשיפור עצמי. הם משתמשים בסבל על-מנת לקרב את האדם למופת של כפרה, תובנה והארה. צום ט' באב העברי הוא דוגמה לסוג הראשון – האנשים הצמים עושים זאת לזכר והזדהות עם אותם אנשים שחווה על בשרם את חורבן ירושלים ובית המקדש. יום כיפור הוא מהסוג השני, שכן אנו צמים על-מנת לכפר על חטאים ולקבל סליחה.
מקבילתו של הצום היא הסעודה, אשר יכולה לקחת מקום הן בחגים והן במועדים שאינם חגים. במועדים בהם נערכת סעודה מתכנסים אנשים – לעיתים במעגל המשפחתי, לעיתים במעגל גדול יותר – על-מנת לאכול ולשתות בחברותא. העיקרון המנחה את מנהג הסעודה הוא שיתופם של אנשים אוהבים בתהליך שהוא חיוני לקיום האדם.
לעיתים מציינת הסעודה גם את השפע המוענק מהארץ, במיוחד בחגים חקלאיים. פעמים אחרות נהוג להזמין את חסרי היכולת לסעוד בחג על-מנת להראות פתיחות ונדיבות. כמעט אין חג יהודי שלא נהוג לערוך בו סעודה, והגדולה שבהן היא סעודת סדר הפסח. גם בחג החילוני ראש השנה נהוג לערוך סעודה, אם כי במתכונת מעט שונה.

ישנו עוד זוג מנהגים שאמנם לא חופף לחלוטין בפעולותיו אך הוא ממלא חלל דומה. הראשון הוא ההודיה או הברכה. בחגים רבים נהוג להודות ולברך ישויות שונות, לרוב אלוהיות אך לעיתים מנהיגים או גיבורי עבר. ברכות נפוצות הן על האוכל – ברכות המשתלבות נפלא במנהג הסעודה – ברכה לחיים טובים, לבריאות, למשפחה וברכות רבות אחרות.
בחגים דתיים הודיה וברכות נושאים עמם נופך מקודש ואמונה שהם יתגשמו באמת ובתמים, כיוון שבזמן החג האל מקשיב לבני האנוש. במועדים חילוניים, הודיה וברכות הם לרוב דרך להראות הזדהות וזיכרון עם אנשי העבר, ואינם בהכרח בעלי נופך מקודש. ברכת המזון והיין נפוצה מאד בדת היהודית. כדוגמה נוספת אקח הפעם חג שאינו יהודי – חג ההודיה.
המנהג המקביל להודיה הוא הזיכרון. הוא נהוג לרוב במועדים שאינם חגים, כיוון שמועד לזכרו של מישהו אינו, לרוב, אירוע משמח במיוחד. הסיבה שאני מחשיב אותו כמקביל להודיה היא שבמועדים אלו עצם הזיכרון תופס לרוב את מקום הברכה או ההודיה, אם כי עניין זה אינו מוחלט. ישנם מועדים בהם מודים לאדם שהקריב את חייו על מנת להגן על עמו, או מברכים בשמו את המשפחה והאומה.
חלוקת מועדי זיכרון לחילונים ודתיים משתנה על-פי הדת המדוברת, אך כמעט בכל אומה ישנם מועדי זיכרון מקומיים. אם הדת מערבת קדושים וגיבורים, יתכן שיהיו לה חגי זיכרון לאלו, אם כי לרוב הם יתערבבו במועדים בעלי נופך אחר. בישראל לא חסרים מועדי זיכרון, משני הסוגים. מהצד החילוני ישנם יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום הזיכרון ליצחק רבין. מהצד הדתי ישנם שבעת הצומות לזכר ירושלים ובית המקדש.

Happy new year 06463

כעת, נעבור למנהג המועד הכי קרוב ללבבות רובנו – החופש. מהו החג אם לא החופש מהעבודה והלימודים? החופש הוא לאו דווקא מאפיין של מנהגי החג, אלא של אורך החג. משך החג נקבע על פי גורמים שונים בהתאם לסוגו. בחגים דתיים, משך החג נקבע על-פי ספי הקודש או המיתוס אשר נקשר לחג. אם הגיבור בן האלוהים שרד לבו במשך תשעה ימים במערה מול שדים ובלי מים, החג לזכרו יערך תשעה ימים ובהתאם לזאת, גם החופש. אורך המועד יכול גם להמחיש צורך מסוים. אם הקציר נמשך מספר מסוים של ימים, ייתכן שחג הקציר יימשך אותו מספר של ימים, בהם הנשים והילדים יבואו לצפות בגברים העובדים בשדות. משך מועד שנקשר לצורך לרוב אינו מכיל חופש או מכיל חופש רק לחלק מהאוכלוסייה – כמו לילדים והנשים בדוגמה הקודמת.
משכם של מועדים חילונים נובע בדרך-כלל מנוחות או הכרח. אם המלך דנב הנערץ מת ביום שלישי, ה-27 לחודש קוץ, המועד לזכרו לא יכול להיערך בזמן אחר. לעומתו ישנם מועדים חילוניים אשר נקבעו לתאריך מסוים בשל קרבתו לתאריך אחר או בשל מהלך החיים של בני האומה. מועד עצוב יכול להיקבע בקרבת חג משמח, על-מנת לציין את ההמשכיות שבחיים – כמו יום הזיכרון ויום העצמאות. הוא יכול גם להיקבע באמצע הקיץ, כיוון שאז מזג האוויר מתאים במיוחד לקיום תחרויות השחייה שנהוגות בחג.

דבר נוסף שרצוי לשקול הוא היקף החגיגות. האם זו חגיגה לאומית בה כל בני העם באים אל רמות העשב הנרחבות שם הם משחקים, שותים ואוכלים, או שזהו חג פרטי שנהוג לחגוג בבית בחיק המשפחה? בחגים דתיים נהוג לבקר במקדשים ובמקומות מקודשים אחרים, אך גם אז יכולה העלייה לרגל להיות אישית ביותר, והפרעה יכולה להתפרש כגסות רוח. חגים חילוניים נוטים לא להיות מסוגרים כיוון שהם מסתמכים על כוחה של הקהילה, אך בימי זיכרון ייתכן שלמשפחות השכולות יינתן מרחב מחייה, גם אם האומה כולה מציינת את היום.
אם רשימת המנהגים עליה עברתי פה אינה מספקת אתכם, אפשר ורצוי לחשוב על מנהגים אחרים ולהמציא כאלו שאינו מוכרים בעולמנו כלל. למעשה, גם אם יש כאן כל מה שדרוש לכם, עדיין רצוי להוסיף לחג מנהג חדש וחדשני שלא נראה מעולם. זה עשוי להפתיע את השחקנים שלכם ולהוות מקור מוצלח לפרטי תרבות אחרים.

אז קבענו כבר האם המועד הוא דתי או חילוני, והאם הוא חג חקלאי. החלטנו איזה מאורע הביא לקיומו של המועד, בהתאם לסוגו. קבענו אילו מנהגים אנו מעוניינים שבהם ינהג העם בעת המועד. יש לנו מסגרת של יום חג או מועד. על מנת להעביר את החג מרמת המסגרת על רמת השלמות, נדרשות פעולות נוספות. חג משפיעה על גורמים רבים בחברה – על המסחר, הכלכלה, הפוליטיקה. על מערכת החינוך. על הדת.
כאשר המנחה מתכנן משחק בעת חגיגה, הוא חייב לציין בפניו איזו השפעה תהיה לכך על רובדי החברה האחרים – האוניברסיטה וספרייתה יהיו סגורים, השוק יעבוד במתכונת מצומצמת, ויתכן שסוחרים מסוימים יעדרו ממנו, בשל ההכנות לחג. באותה מידה תתכן פריחה בחוגים אחרים – חנויות ימכרו מזכרות הקשורות לחג, המלך יערוך מפגש פתוח לכל המעוניין. הבישוף הגדול של הכנסייה יראה בציבור ויעניק ברכות.

כעת, יש בידיכם חג שלם עם אווירה, מנהגים והשפעה ייחודית לו. בפעם הבאה שהשחקנים יטיילו בחבל ארץ זה, הם ייתקלו בפסטיבל המים, ביום ההודיה לאל הכוכבים, לצום לזכרו של המלך הנערץ שנרצח לפני מאתיים שנה. הם יתקלו בקשיים להשיג מצרכים בימות החג, הם יתקלו בשומרי ראשו של הכהן הגדול המעניק ברכות.
יחד עם האמונות הטפלות והמיתוסים ממאמריי הקודמים, מצטרפים החגים לעוד פרט תרבותי שיעשיר את עולמכם. כולי תקווה ששני המאמרים הנ"ל יעזרו לכם גם בכתיבת החגים החדשים לעולם המשחק שלכם.

פורסם לראשונה בגליון 25 של האורק – מגזין לענייני משחקי תפקידים