טורים

קורדאן נוגש-עבדים


דורגאר, לוחם פסיוני, בן 93.

מראה

קורדאן מתנסה לגובה 1.35 מטרים מה שמשאיר אותו קרוב לאדמה הסלעית אותה הוא אוהב. עורו ושערו האפורים משווים לו עצמו מראה של סלע, אם כי השריון בו הוא לבוש מנפץ אשליה זו. עיניו, שחורות לחלוטין, יוצרות מראה של בור ללא תחתית אשר כל בן תמותה יפחד להתקרב עליה. הוא מגדל זקן מטופח היטב, קצוץ שלא כדרך השבטים אשר ממעל.

רקע

קורדאן התחיל את חייו- ועדין חי אותם- כבן לשבט נוגשי עבדים גדול בעיר התת קרקעית גראקלאסטו היושבת על האגם האפל. מגיל צעיר חונך לטפל ברכוש המשפחה ולסייע במחויבות השבטים למועצת הסוחרים של העיר. עיר זאת, הידוע בכבשניה הלוהטים המייצרים כלי מתכת מלכת מחשבת זקוקה הייתה לעבדים לרוב- חלק מהם יועדו לדרקון האדום הגדול, ת'מברצ'וד, אשר הצית מידי יום את אש הכבשנים על מנת שתוכל העיר להמשיך וליצר סחורות חדשות.
היה זה אותו דרקון שהביא לתפנית בחייו של קורדאן. כאשר היה הגמד בן 74 הוביל את מלאי העבדים היומי למאורתו של הדרקון. בפרץ של זעם חסר היגיון הכה קורדאן את אחד העבדים למוות. התוצאות היו טראגיות. ת'מברצ'וד זעם על השחתת ארוחתו ואימם להפיל את חמתו על העיר. מועצת הסוחרים מהירה להרגיעו בהבטחה להוציא את קורדאן להורג.
למזלו של קורדאן התערב אביו, ראש שבט סוחרי העבדים, לטובתו. עונשו הוסב ממוות לגלות של 7 שנים במהלכה לא הורשה להיכנס כלל אל העיר.
כך, כשבידיו לא יותר ממורג, שריון ומעט מטבעות זהב יצא קורדאן את גראקלאסטו והחל בנדודיו. מה שהניע אותו באותם השנים היה הטינה שחש כלפי ראש מועצת הסוחרים, דורנה ת'ורדארק, אותה האשים בהכנעות מבזה אל מול הדרקון. ועוד הניע אותו החוב שחש שהוא חייב לאביו על כך שהצילו ממוות ונשבע שיום יבוא והוא ישיב באותה המטבע.
במהלך השנה הראשונה של נדודיו נפל קורדאן קורבן לפלוגת צייד איליתידית שחשפה את מוחו ומחשבותיו תוך מחשבה שתוכל להוציא ממנו אי אילו סודות הנוגעים לעיר הולדתו. אכזבתם הייתה רבה שגילו שמוחו של הגמד אינו מכיל כל מידע בעל ערך, והם השאירו אותו למות, מרוכן מכוח, בצד הדרך. ואכן מת הוא היה כעת אילולא חדירת טורפי המוחות הללו לתודעתו העירה כוח חבוי ועמוק. שבועות שכב קורדאן ללא ניע בעוד מוחו מתקן את עצמו ואת גופו. כאשר התעורר לבסוף גילה כתודעתו התחזקה, התקשחה ומכילה כעת עוצמה עליה שמה רק בסיפוריהם של כהני האלה דורה, אלת הפסיונים.
מצויד בכלים חדשים יצא קורדאן שוב לדרך, צפונה המעלה חופי האגם האפל. היה זה אז שהוא הגיע לעיר מנזוברנזן לצורכי מסחר ונתקל שוב באירוע ששינה את חייו. במהלך עבודתו בשוק המרכזי של העיר נגרר קורדאן שלא מרצונו לתוך מלחמה בין שני בתי אצולה. בקושי רב הצליח אחד הבתים להדוף את הבית האחר אולם אז כבר היה מאוחר מידי בשביל קורדאן להתחמק. כאות הוקרה על עזרתו בלחימה הוא אומץ כבן למשפחת האצולה- דבר שהציל את עורו בכל מקרה, מכיוון שהיה נחשב לפושע מסוכן אחרת. סלידתו מהעלפים האפלים לא פחתה אך תחושת החוב שחש לא נתנה לעובדה זו להפריע לו. מאז הוא ראה בבני הבית משפחה, אחים וככל שהזמן עבר הוא נקשר עליהם יותר משנקשר למשפחתו שלו והרגיש חובה להגן עליהם.
שנתיים בילה קורדאן בנדודים עד להגעתו לעירם של העלפים האפלים, שם נשאר עוד כשניים-עשר שנה, הרבה אחרי שגזר דינו כבר פג. אך גם אז לא פגה תחושת החובה שלו. כן, הוא רצה בכל מעודו לחזור לעירו על מנת לסיים עניין אותו התחיל ארבע-עשר שנה קודם ולבוא שוב אל מול אביו. אך מחויבותו למשפחה עמדה קודם. לא עבר הרבה זמן, אולם, והנסיבות הוכיחו שזמנו במנזוברנזן תם. קנוניה נרקמה על מנת להפיל את משפחתו המאמצת והוא שם נגרר יחד איתה. בסופו של דבר, לאחר שסייע לאחיו ואחותו בחיסולם של מתנקשי הבית העליון של העיר נתפסו השלושה ונודו. הם צולקו כאות קין ומעמדם נלקח מהם. אז נרקמה טינת כל השלושה כלפי הבית העליון וכך התחיל מסעם לצבירת הכוח שייסע בהפלתו.

אישיות

טינה וחובה. אלו שני הדברים המניעים את קורדאן ומספרם רב. ישנה ראש מועצת הסוחרים ואביו. ישנו הבית העליון במנזוברנזן ומשפחתו המאמצת. ישנם עוד מספר טינות וחובות קטנים יותר שנצברו עם הזמן- וקורדאן מרגיש מחויב למלא אחר כל אחד ואחד מהם.

נתוני משחק לשיטת הגיבור מהדורה 5 (.pdf)