תרבות

GameIS 2012: דבר האורח


צוות רזמן יצא לעבודת שטח בכנס GameIS 2012. חנן רזניק בפוסט אורח על חוויותיו מהכנס.

אני לא חלק פעיל בעמותת המשחקים הישראלית אבל כן יצא לי לבקר בכנס השנתי שלהם שנערך ב-19 לדצמבר. אם נשים לרגע בצד את נושאי ההרצאות, והדוברים (שחלקם היו מצויינים וחלקם קצת פחות) אני רוצה לדבר לרגע על החוויה שלי כאורח בכנס.

תורים ועומס בכנס

תורים ועומס בכנס

הכל התחיל כשהגעתי בשעה עשר, ונתקלתי ממש בכניסה בתורים ארוכים. מסתבר שהתור חולק לשלוש בלי שילוט מתאים, ובלי אפשרות לדעת האם אתה עומד בתור הנכון. למזלי נזכרתי שאני צריך לאסוף את הכרטיס שממתין לי בקופות האולם, אז חסכתי לעצמי עמידה מיותרת בתור, אבל אחרי שאספתי את הכרטיס, נעמדתי בתור שנראה לי הנכון לקבלת תג אורח.

איכשהו נתתי לעצמי להקשיב למישהו שעבר ליד, שאמר שאם יש כרטיס, אין טעם לתג, כי לא צריך אותו (מה שהסתבר כלא נכון מכיוון שללא התג המיוחל לא הייתי יכול להכנס לאף אחד מהמושבים) מה שגרם לי לצאת מהתור ולאבד את המיקום שלי.

אחרי שעמדתי שוב בתור, שמתי לב שהיו כאלו שהיו צריכים לעמוד קודם בתור אחר שאפשר קבלת כרטיס חבר בעמותה, ואז לחזור חזרה לתור הראשון. מה שיצר התפצלויות, דחיפות קלות ובכללי תחושת אי סדר מטורפת.

התורים הארוכים האלו בכניסה, גרמו לבלגן נוסף, והוא חסימת המעברים. ואנשים שכבר סיימו עם התורים, היו צריכים להדחף בין האנשים שעומדים בתור בשביל לצאת החוצה (לפינת עישון) או לעבור לאזור התצוגות בכנס.

דבר נוסף שהפריע (והרגישו את זה הרבה יותר בשעות חלוקת ארוחת הצהרים, עליה נדבר בהמשך) הוא מיקום אזורי האוכל (שולחן שעליו פוזרו קוראסונים למינהן, ודוכן שממנו חילקו שתיה קלה וקפה) ממש באמצע המבואה, ידוע שאנשים עומדים ליד המקום שנותן להם שתיה ואוכל, מה שיצר שוב פקק תנועה וחסימות מעבר בין שולחנות התצוגה השונים.

דבר נוסף שמאוד הפריע לי הוא השימוש באולם המשני במדיטק. האולם המשני הוא אולם בצורת ביצה, שבנוי ככל הנראה לישיבת ילדים, מכיוון שהמושבים בנויים כמו אמפיתאטרון קטן, עם מספר מועט של כריות לרכך את הישיבה על המדפי עץ הקשים האלו, דבר היוצר ישיבה לא נוחה בעליל. האולם היה קטן, ואנשים רבים נאלצו לשבת על הרצפה.

הרצאות באולם הביצה

הרצאות באולם הביצה

לדעתי בכנס של עמותת משחקים, זו טעות לתת דגש כל כך קטן למושבי פיתוח, עיצוב ומוזיקה שאלו נקודות חשובות בפיתוח ולמקם אותם באולם קטן בלי לחשוב על הביקוש הנרחב שלהן,  כך שנוצר עומס שגרר ישיבה על הרצפה וטיילת נרחבת שלדעתי זילזלה מאוד במרצים.

אז נכון, הרבה אנשים קפצו מהרצאה להרצאה, אבל מתן הכבוד הראוי הוא להמתין לסיום ההרצאה (שהארוכה מבינהם הייתה עשרים וחמש דקות).

הדבר האחרון בכנס, שמאוד הפריע לי (מה שגרם לי לא להשאר עד לארוחת ערב המובטחת) הוא ארוחת הצהרים (וגם ארוחת הבוקר).

בתור צליאקי לתפארת, אני לא אוכל מוצרי חיטה וקמח (לחם, בורקסים וכיו"ב). אז נתעלם לזה שארוחת הבוקר הורכבה לחלוטין אך ורק מבורקסים קוראסונים וכאלו (ללא פרי אחד לכאלו שלא אוכלים דבר מאפה). ארוחת הצהרים המובטחת הייתה מורכבת אך ורק מסנדוויצים. מה שמנע ממני ארוחת צהריים (הקפיטריה הייתה סגורה כך שלא הייתה לי אפשרות לרכוש משהו לאכול) וגרם לי תחושת רעב שפגמה מאוד בהנאה שלי.

עכשיו, אם היו אומרים שהארוחה מורכבת כולה אך ורק מסנדוויצים עוד מראש, הייתי דואג להביא לי משהו לאכול, בלי להרגיש שום דבר רע על המארגנים, ההפך, רק מודה להם שהזהירו אותי מראש. בנוסף המנות עצמן היו מורכבות מגבינה וביצים, מה שלדעתי מנע מאנשים נוספים לאכול מהאוכל המוצע.

נקודה לסיכום: לשלט את הצמתים המרכזיים באזור המדיטק להכוונה לאירוע, אולי יכול היה לעזור עוד קצת.

בהצלחה בכנסים הבאים.

רזניק.

  • אציין לגבי הדגש בכנס, אני חושב שהכוונה הייתה לתת דגש לתעשייה המקומית ולכן אלו האירועים שהיו באולם המרכזי.

    • זה עדיין לא סותר את מה שתכתבתי בפוסט.
      כל הדוברים היו דוברים ישראלים.
      ורוב הנושאים היו על דברים שקשורים בפיתוח בשוק הישראלי.

      • יופי שכל הדוברים היו ישראלים 😛
        הפואנטה היא שהייתה הפרדה בין דיבורים על השוק והתעשייה הישראלית (באולם המרכזי) לבין עיסוק באופן כללי בפיתוח משחקים (באולם המשני).

        • אני דיי בטוח שיכלו לצפות לעומס על ההרצאות בפנלי פיתוח.

          אז אולי לוותר על המדיטק, ולמצוא מרכז כנסים נוח יותר עם אזורי הרצאות מסודרים יותר.

          • זאת אפשרות סבירה.

  • Guest

    זה עדיין לא סותר את מה שתכתבתי.
    רוב הדוברים בפנלים של העיצוב, פיתוח ומוזיקה, היו דוברים ישראלים שדיברנו על הנסיון שלהם בשוק הישראלי