וידאו סיכום דרקוניקון 2013 והשקת ואנור [וידאו]

אני רוצה לסכם קצת את כנס "דרקוניקון" שהיה ביום חמישי.

הכנס נערך במרכז קהילתי רמת אביב הירוקה, ממש צמוד לאוניברסיטת תל אביב. המיקום היה שיפור היסטרי למיקום של "דרקוניקון" הקודם בעיקר כי הוא היה מתחם אחד, לא היית צריך להיות בשמש, היה מיזוג נורמאלי בכל המתחם אז באופן כללי הייתה חוויה הרבה יותר נעימה.

השקת ואנור

הגעתי בסביבות עשר בבוקר עם אבא שלי והמשפחה כי זאת הייתה ההשקה של "ואנור", פעם ראשונה שראיתי את הספרים בכלל מודפסים, שהחזקתי אותם ביד. לפני זה הדבר היחיד שראיתי היה על מסך המחשב שלי, בין אם המסמך עצמו ובין אם תמונות, וזהו והגעתי, דניאל רוזנברג, שמארגן את "דרקוניקון", הבעלים של "הפונדק הוצאה לאור", הוציא את הארגזים שם אותם על הדוכן של "הפונדק", קיבלתי ארגז עם כל העותקים שהולכים אליי הביתה, בין אם עותקים אישיים שלי, ובין אם אלה שנשלחים לתומכים שנתנו כסף במערכת המימון ואז ישבתי שם עם אנשים וחתמתי על עותקים ונפגשתי עם כל מיני אנשים שחלקם זאת היה הפעם הראשונה שראיתי במציאות ולא באינטרנט. אחר כך, בסבב צהריים הרצתי משחק.

לצערי היו קצת יותר מדי שחקנים במשחק, המקסימום ששמתי היה שישה שחקנים ונכנסו שמונה. באופן עקרוני, אין לי בעיה להריץ לכזאת כמות של שחקנים פשוט מרגיש שזה מוריד באופן כללי מהחוויה של כולם כי יש פחות תשומת לב לכל בן אדם, ולכל בן אדם יש פחות זמן מסך. הוא יכול לעשות פחות דברים וכו', וכמובן שתמיד בקבוצות משחק יש לך את האנשים היותר פעילים ויש את פחות פעילים, פשוט עם קבוצה גדולה של אנשים יותר קשה להוריד את הרמה של אלה שיותר פעילים ולהוציא את המשחק מאלה שפחות.

זה היה קושי ואני יודע שחלק מהשחקנים פחות נהנו מהמבנה של המשחק, חלק בגלל זה, חלק זה בגלל שהרצתי משחק שהוא הרבה יותר פתוח. היו קודם כול חמישה משחקים של “ואנור”, אני ועוד שלושה מנחים אחרים הרצנו, אני הרצתי רק משחק אחד האמת, כל השאר הריצו המנחים אחרים, ככה שזה נהדר והם התבססו על חזיתות שכתבנו מראש, היה איזשהו פורמט מוכן, אם כי גם חזיתות כאלה בעולם המבוך הם לא הרפתקאה שחקוקה בסלע, אבל אני בחרתי לעשות משהו הרבה יותר קרוב לחוויה המקורית של עולם המבוך, כמו מפגש ראשון.

אתם מתחילים, יש לכם את הדמויות, תגידו לי איפה אתם, תגידו לי מי מתקיף אתכם וכו', לזרוק אותם ישר לאקשן, אם כי אני גם אישית מעדיף שלא כל דבר בהרפתקאה יתבסס על קרב, אז גם אותו קרב לא יסתיים בזה שהרגו את כולם; המחשף הקסים את המנהיג שלהם, הדרואיד נכשל בגלגול כשהוא הפך לעכביש, וגרמתי לזה שהוא יהיה מורעל, ואפילו לא רעל שסתם גורם נזק, אלא משהו שימשיך אחר כך כל ההרפתקאה, הוא המשיך להקיא נוזל כחול וצמיגי שגרם להכול להידבק אליו כי אני באמת חושב שהמהלך של גרימת נזק בעולם המבוך זה המהלך הכי משעמם. יש דברים הרבה יותר מעניינים לעשות במשחק שלך מאשר לגרום נזק לדמויות. והאמת זה היה הקרב היחיד שבו איזשהו… באמת כל השאר זה היה חקירה ולנסות ולראות מה קורה פה בשביל לפתור את הסצנה שהם היו בה וככה זה הלך.

יש כאלה שיותר אהבו את זה, יש כאלה שפחות אהבו את זה וזה מה שהיה. אני אישית נהניתי, אבל יותר חשוב לי שאנשים שהיו שם יהנו כי בסה"כ הצגתי להם את המשחק שכתבנו והוצאנו לאור, זה לא סתם עוד כנס, זה המשחק שלי. אז היה יותר חשוב להציג להם את החוויה הזאת, חבל לי שהיו את התלונות שהיו, אבל אני מבין אותן. יש את "אייקון" עוד חודש וקצת ואני מקווה שאני אשתפר לקראת "אייקון".

ערב תיאורה

סבב ערב, היה ערב תיאוריה בארגון עמותה. בפאנל היו אורי ליפשיץ, ערן מולוט, איתי גרייף ואני, בהנחיית חגי אלקיים.

דיברנו על מבוכים ודרקונים לדורותיו ובעצם היה שם הרבה היסטוריה, אבל הדבר העיקרי שהיה בפאנל הזה, וזה היה נהדר, זה ההבדלים בחווית המשחק בין הגרסאות השונות של מבוכים ודרקונים, ומה בעצם הופך את המשחק למבוכים ודרקונים.

מהי החוויה שאנחנו מחפשים כשאנחנו אומרים, זה נראה לנו מבוכים ודרקונים, זה נראה "אולד סקול". מאוד התחברתי לזה כי מלחתכילה כשבאתי לכתוב את “ואנור” אני רציתי שיטה אמנם קלת חוקים ומשהו יותר פשוט, מודרני, אבל שכן באיזושהי מידה תעביר את האווירה של ה"אולד סקול", ובגלל זה בחרתי בעולם המבוך כי בצורה מסוימת עולם המבוך מקודד בצורה פורמאלית את המושגים האלה שאנחנו מחפשים ב"אולד סקול".

את הפאנל הזה תוכלו למצוא בערוץ ובקבוצה Israeli Roleplayers בפייסבוק איתי גרייף הכין את הרשימת נקודות שהוא נתן של מה עושה אווירה של מבוכים ודרקונים. אני חושב שהיא רשימה טובה, היא לא מושלמת אבל  אני חושב שכל אחד יוכל להזדהות לפחות עם נקודה אחת אם לא יותר מהדברים האלה, כשבאמת זה מעביר לו את חווית המשחק כמו שצריך.

ולבסוף

כרגיל בכנס הייתי מותש, אומנם הרצתי רק משחק אחד וזה עוד היה בסדר, הגרון שלי שרד את הכנס הזה ולא יצאתי ממנו חולה, שזה נדיר, כי כל הכנסים של שנה שעברה הייתי חולה.  אני מדבר על האי כנס שהיה בנובמבר ואז על הכנס של גיימאיז שהיה בדצמבר, ואז ביגור, ביגור אמנם לא הייתי חולה אבל הקרחת שלי הייתה שרופה כי גם ביגור היה בחוץ במתחם עם שמש- לפחות שרדתי את הכנס הזה, אמנם אחר כך ישנתי כמעט יום שלם בשביל להחזיר לעצמי אנרגיות.

מאוד נהניתי, פגשתי הרבה אנשים שרציתי לפגוש, “ואנור” יצא לאור, בסך הכול היה מצוין.