תרבות

בידור ב-100$ והקרב על הסלון


בשבוע שעבר הציגה סוני במסיבת עיתונאים טרום Tokyo Game Show מכשיר חדש-מחודש, גרסה שונה של הוויטה בשם PS Vita TV. זוהי למעשה קופסה זהה לחלוטין מבחינת החומרה למכשיר הוויטה הנייד, רק שהיא לא ניידת – היא קונסולת משחקים ביתית קטנה, ללא מסכים, שמתחברת לטלוויזיה בסלון ותאפשר לנו לשחק משחקי וויטה.

מה הרעיון כאן, אתם שואלים? ובכן, בשנה האחרונה (ואולי יותר מזה) הלכה והתעצמה התחרות של חברות הבידור והאלקטרוניקה על הסלון בבית. זאת תחרות שונה מהזירה בה מתחרות הקונסולות המרכזיות, אשר (בדור הנוכחי, לפחות) פונות לקהל הגיימרים שמחפש מכונת משחקים טהורה. הסלון של שנת 2013 הוא מרחב מגוון בעל המון פתרונות בידור שונים שמשרתים את כלל המשפחה וכל השחקניות המרכזיות בזירה שואפות לשלוט בכולם – הם רוצים להביא לנו משחקים, וטלוויזיה, ואינטרנט, הכול באמצעות השירותים שלהן. כי במציאות של היום, הכסף אינו נמצא בחומרה – חברות מוכרות כבר מזה שנים את המכשירים שלהן במכירי הפסד – אלא בתשלומים על השירות הנלווים.

עד כה, התחרות בזירה הזאת הייתה בעיקר דרך מכשירי טלוויזיה: Apple TV, Roku Box, Chromecast ועוד, שהציעו מחיר זול תמורת השירותים הנפוצים ביותר אותם אנשים מחפשים בסלון שלהם – מלבד משחקים. זירת המשחקים הייתה מפוצלת לשתיים, מצד אחד קונסולות המשחקים "הכבדות" לגיימרים רציניים ומצד השני מכשירי מובייל (אנדרואיד ו-iOS).

Ouya

קונסולת ה-Ouya, עם שלט

ואז הגיע ה-Ouya. מכשיר אנדרואיד לכל דבר שבמקום ללוות אותנו בכיס לכל מקום נמצא על המזנון בסלון ומשתלב בזירת הבידור הביתית הרגילה. חברת Ouya גייסה כסף באמצעות מימון המונים במטרה להיות פלטפורמה פתוחה, אליה כל אחד יוכל לפתוח משחקים ולשחק עם החומרה וכל אחד גם יוכל להתחיל לשחק בקלות – כי התנאי לכניסה לחנות האפליקציות של ה- Ouyaהוא האפשרות לדמו של המשחק.

אבל ה- Ouya סובלת מבעיה רצינית מאד (דומה קצת לבעיה של ה-WiiU): היצע משחקים דל. זהו מעין מלכוד 22 – אם אין מספיק משחקים, אנשים לא קונים את הקונסולה. וכיוון שאין קהל, המפתחים לא מוציאים עוד משחקים. מרבית המשחקים בחנות ה-Ouya היום הם משחקי אנדרואיד שגם הטובים ביניהם אינם מותאמים לצורת המשחק המקובלת בקונסולה סלונית סטנדרטים (עם גיימפאד, ויותר ממשתתף אחד).

זאת בעיה שמשותפת גם לפרויקטים דומים מבוססי אנדרואיד, כדוגמת ה-Nvidia Shield. היתרון המובהק של ה-Shield לעומת ה-Ouya היא האפשרות "לשדר" משחקים מהמחשב השולחני הרגיל אל ה-Shield (כל עוד הוא מצויד בכרטיס מסך תואם של Nvidia), מה שמגדיל את היצע המשחקים במידת מה. אם כי קצת קשה לי להבין למה תרצה לשדר את המשחק ל-Shield כשאתה יכול לשבת ולשחק במחשב עצמו.

PS Tita TV

הוויטה TV עם שלט

סוני, לעומת זאת, פתרה את בעיית ספריית המשחקים בצורה אלגנטית הרבה יותר. במקום להוציא קונסולה חדשה שתדרוש פיתוח Ecosystem חדש, היא לקחה את הוויטה, עם כל המשחקים הקיימים והשירותים המקוונים שהקונסולה מתאפיינת בהם, הורידה את החלקים במכשיר הדרושים לניידות (כפתורים, מסכים) והורידה את המחיר ל-100$.

זה אינו צירוף מקרים שמחיר הוויטה תואם את המחיר בו נמכרת גם ה-Ouya. סוני מוציאה את הוויטה TV בדיוק לאותה הזירה שמכשירי האנדרואיד הללו מתחרים בהם, במהלך שדורש מעט מאד מאמץ מצידה ועם יתרונות ברורים ובולטים. בכך, היא ככל הנראה תשתלט על הנישה הזאת מהר מאד, תרחיב את שוק שחקני הוויטה, מה שיביא לעוד מפתחים שיוצאים משחקים עבור הפלטפורמה הזאת.

זהו כדור שלג, כזה שראינו גם בתחרות בין ה-iOS לאנדרואיד. במשך הרבה מאד זמן, עד לנקודה בה סמסונג עברה את היקף המכירות של אפל, רוב המפתחים הוציאו אפליקציות ל-iOS בלבד היות ששם היו מרבית המשתמשים (ומרבית הכסף). מבלי שאיזשהו ענק תוכנה או חומרה שם גב כלכלי ומתחיל לסבסד פיתוח לאותה הנישה כמעט בלתי אפשרי לשבור את השחקנים הנוכחים בשוק.

קצת קשה להגיד מה יביא העתיד ל-Ouya, אבל דבר אחד בטח: היא הפכה את נישת הקונסולה החצי-קזואלית בסלון למשהו שחברות ענק צריכות לשים לב אליו ולפעול. אין ספק שהמהלכים האחרונים של סוני טובים לכולנו בתור שחקנים, אבל אני מקווה שלא נמצא את עצמנו במצב בו סוני חונקת את כל התחרות בזירה הזאת.

עכשיו רק נותר לבדוק כמה עולה ליבא את ה-PS Vita TV לארץ.